עדכון: הנפט יורד רק ב-0.8% - ותיקן נפלה של 6%, סעודיה מכחישה את הגברת ייצור הנפט
עדכון לשעה 19:11: סעודיה מכחישה את הדיווח. שר האנרגיה אומר כי נכון לעכשיו אין שיחות על הגדלת הפקת הנפט, וצמצום התפוקות יימשך נכון לעכשיו עד סוף 2023. מחירי הנפט מוחקת את רוב הירידות ויורדים כעת ב-2%. מחירי הגז הטבעי קופצים ב-7%.
17:56
מחירי הנפט נופלים כעת ב-5.5% וחבית גולמית מסוג WTI נסחרת במחיר של 75.6 דולר, הרמה הנמוכה ביותר מזה כמעט שנה - מאז דצמבר 2021. חבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 82.5 דולר. הסיבה היא דיווח בוול סטריט ג'ורנל לפיו קרטל מדינות OPEC+ (שכולל את רוסיה) שוקלות להחליט בפגישה הבאה, ב-4 בדצמבר, על הגדלת הפקת הנפט שלהן ב-500 אלף חביות ליום. הגדלת הייצור תבטל חלקית את החלטת הקרטל מחודש אוקטובר להפחית את הייצור במיליון חביות - מה שהכעיס מאוד את ממשלו של ג'ו ביידן האמריקאי. התוצאה באותו יום הייתה זינוק של 4.5% במחירים.
הקרטל מעוניין להפחית את הזעם האמריקאי, ואולי גם לגרום לארה"ב לוותר על פיתוח משמעותי של המאגרים שלה. להפיק בארה"ב יקר יותר מאשר במדינות ערב אבל כאשר מחירי הנפט הולכים ועולים זה כבר הופך את הייצור בארה"ב ליותר כדאי. כזכור, בעקבות המחירים הגבוהים וקיצוץ היצור של קרטל הנפט בחודש אוקטובר, ביידן הפציר בחברות הנפט בארה"ב להגביר את הייצור (למרות שהייצור שלהן בכלל נמצא כבר ברמות שיא), במה שהפך לזיג-זג של הנשיא המכהן.
אם אכן יגידו מדינות הנפט את הייצור, זה יקרה יום אחד לפני שהאיחוד האירופי צפוי להטיל אמברגו על הנפט הרוסי והתוכניות של קבוצת שבע המדינות העשירות (ה-G-7) להגביל את המחיר של הנפט הרוסי, מה שיכול לפגוע בנתח של ייצוא הנפט הרוסי - ואולי אף לחסום אותו למשך זמן מה. יצוין כי בינתיים הניסיונות האירופאים לא ממש הצליחו לעצור את רוסיה, ומעבר לכך שהן נפגעו מהמתיחות מול רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה, הזינוק במחירי הנפט השנה הכניס לרוסיה יותר מכסף מאשר ברוב השנים האחרונות. אם תרצו - כסף למימון המלחמה.
- דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כן חשוב לומר, ממשל פוטין לא אדיש לסנקציות האלו ולמרות שבינתיים הפגיעה היא לא קשה מדי (בעיקר בזכות העלייה במחירי הנפט והגז מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה), הרי שההשפעה בשנה הבאה צפויה להיות קשה יותר. זאת ועוד - מחירי הנפט והגז ירדו כך שמעבר לירידה בתפוקה, התקבול הצפוי בגין המכירות החוצה של הנפט והגז הרוסי, יפחת גם בשל המחיר. משרד האוצר הרוסי הפחית לאחרונה את התחזיות לייצור הנפט והגז ברוסיה ל-490 מיליון טונה ב-2023, לעומת תחזית ל-525-530 מיליון טונה. מדובר על ירידה של 8% בהיקף ההפקה של נפט וגז.
מי שולט בשוק הנפט העולמי ומה משפיע על המחירים?
שוק הנפט העולמי נשלט בידי קבוצה קטנה של שחקניות. בניגוד לשווקים אחרים, כאן לא מדובר בשוק חופשי בכלל, אלא במספר מדינות שכאשר הן מקצצות את הייצור המחירים עולים וכאשר הן מגדילות את הייצור המחירים יורדים. הבעיה היא שאף אחד לא יודע לצפות את התנהגות המדינות הללו.
מדובר על 13 מדינות - ערב הסעודית, איראן, קטאר, עיראק, איחוד האמירויות, ונצואלה, אנגולה, אקוודור, לוב, ניגרה ועוד. אופק פלוס כוללת גם את רוסיה. המדינות הללו מחזיקות ב-75% מעתודות הנפט בעולם, מייצרות 30% ממנו (גם ארה"ב נמצאת בתמונה וגם רוסיה עם 10%), אבל הן גם היצואניות של חצי מהנפט.
- השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
השאלה המעניינת היא העיתוי - מחירי הנפט נמצאים כעת בשפל של כמעט שנה. הגדלת ייצור משמעה יותר היצע, וכאשר ההיצג גדל - המחירים יורדים. מחירי הנפט ירדו ביותר מ-10% רק מתחילת חודש נובמבר. האם המדינות מעוניינות בכוונה להוריד את המחירים, או שהן הבינו שאי אפשר לעצבן את האמריקאים כעת יותר מדי ומנסים להרגיע את השטח?
מדוע מחירי הנפט נמצאים בירידה בתקופה האחרונה?
הביקוש הסיני נמצא בירידה עקב מדיניות הקורונה הנוקשה של הממשל הסיני - הסגרים פוגעים בצרכים של המדינה ולכן זו מייבאת פחות נפט - מפעלים סגורים, אנשים נכנסים לבידודים. כאשר יבואנית ענק כמו סין מורידה ביקושים זה משפיע על הצורך בייצור.
בסין מדווחים על 23 אלף נדבקים יומיים חדשים, הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל והמספר מתקרב לשיאים חדשים - וזה הפיל את הנפט רק בשבוע שעבר. רק לפני שבועיים הציפיה להקלה במדיניות הסינית הקפיצה את מחיר חבית הנפט למחיר של 93 דולר. במקביל צריך לציין את משבר הנדל"ן בסין שפגע גם בצמיחה של סין.
להרחבה על הגורמים המשפיעים על מחיר הנפט, לחצו כאן:
- 1.רוני 21/11/2022 19:49הגב לתגובה זובנקים בעיקר חברות טובות ישפיתו השורטיסטים

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל
דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.
הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים.
לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.
מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה
מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות.
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחייר הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

