גו ביידן
צילום: Phil Roeder, Flickr

הזיג-זג של ביידן: רוצה לעודד ייצור נפט אחרי שניסה לצמצם אותו - ומאיים בהעלאת מסים

הנשיא פעל בעבר בתקיפות נגד תעשיית הנפט ועודד מעבר לאנרגיות מתחדשות אבל כעת הוא מבין שאי אפשר בינתיים בלי הדלק ה'ישן'. יועץ הנשיא הוכשטיין: "אנחנו לא נגד רווחים, אבל הם צריכים להוריד מחירים לצרכן"
נתנאל אריאל | (2)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מאיים על תעשיית הנפט שאם הם לא יורידו מחיר לציבור הוא יעלה להם את המס. בציוץ שפרסם בטוויטר אמר הנשיא: "לתעשיית הנפט יש ברירה. או שתשקיע באמריקה על ידי הגברת ייצור והורדת מחירים לצרכנים או לשלם מס גבוה יותר על הרווחים המופרזים שלכם, ולהתמודד עם מגבלות אחרות". זו שפה לוחמנית משהו מצידו של הנשיא ביידן ולכאורה ניתן לומר שמתבשל כאן עימות בין תעשיית הנפט האמריקאית לממשל ביידן, כאשר מחירי האנרגיה בעולם גבוהים, במקביל לאינפלציה הגבוהה. אבל בבית הלבן מנסים להרגיע היום ולהגיד שהדיווחים על המתיחות מוגזמים. עוד נחזור לכך בהמשך. האם תעשיית הנפט לא 'משקיעה' מספיק? לפי הנתונים דווקא כן. הייצור קרוב לשיא כל הזמנים: על פי נתוני מנהל המידע לאנרגיה בארה"ב רק אתמול (שני), ייצור הנפט הגולמי בארה"ב הגיע ל-11.98 מיליון חביות ליום באוגוסט, הרמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ הקורונה ב-2020 ולא רחוק משיא כל הזמנים בארה"ב של 12.3 מיליון חביות ליום שנקבע בשנת 2019. בתעשיית הנפט אומרים מנגד שמס גבוה מדי לא רק שלא יסייע לתעשייה אלא הוא זה שיוביל לפגיעה בייצור ובהשקעות. ובכל מקרה - סביר להניח שהאיום של ביידן הוא בעיקר טקטיקה של הפעלת לחץ מאשר הצעת מדיניות קונקרטית לטווח הקרוב. בעוד שבוע ייערכו בחירות האמצע ואם הדמוקרטים ייאבדו את הרוב הם לא ממש יוכלו לקדם חקיקה כזו. שינוי הגישה של הנשיא - ממלחמה בתחום לעידוד הדלקים הפוסיליים, למרות הזיהום אבל מה שמעניין הוא שינוי הגישה של הנשיא ביידן. אמנם ביידן מאיים לכאורה על חברות הנפט הגדולות (שהציגו גם ברבעון האחרון תוצאות מצוינות וגבוהות, הודות למחירי הנפט הגבוהים) אבל אם לפני שנה ושנתיים הוא היה נגד התעשייה, אם במהלך קמפיין הבחירות שלו הוא הוביל קו נוקשה נגד החברות הללו ומאז כניסתו לתפקיד ניסה לצמצם את הפעילות והציב תקנות כדי לפגוע בחיפוש והפקה של נפט וגז, אז כעת הוא פועל דווקא להגדיל את הפעילות שלה - ובלבד שתפעל לטובת האזרחים, כפי שהוא תופס זאת (הורדת מחירים לצרכן). כזכור, ביידן היה להוט לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות. הוא הציב יעד לארה"ב של אפס פליטות פחמן דו חמצני בתהליכי ייצור החשמל על שנת 2035 ואפס פליטות בכל הכלכלה עד 2050.  הבעיה היא כמובן שחלומות על אקלים נקי זה נחמד אבל צריך גם להתייחס למציאות. מעבר לעובדה שסין והודו הן שתיים מהמזהמות הגדולות בעולם - ואין להן כרגע שום כוונה להאט את הקצב, להיפך - אז גם מדינות המערב עדיין לא יכולות לוותר על תעשיית הדלקים. הן יכולות להפחית אבל בשלב הזה אי אפשר עדיין לבנות את הכלכלות הגדולות בעולם על תעשיית האנרגיה המתחדשת. למרות כל ההשקעה הגדולה, התעשייה המתחדשת עדיין בחיתוליה, והנה ראינו בשנה האחרונה באירופה כיצד התעשייה לא יכולה לספק את כל הצרכים, וכיצד מדינות אירופה בעצם תלויות בחסדיה של רוסיה מבחינת האספקה. בתעשיית הנפט גם אומרים כי דווקא הניסיונות של ממשל ביידן להאט את תעשיית הנפט והגז הובילו למחסור באספקת האנרגיה ולמחירים הגבוהים יותר. בשורה התחתונה, התוצאה בשטח היא שמדינות המערב נאלצו לפתוח מחדש תחנות פחמיות ותחנות גרעיניות שהן סגרו. אז מה החוכמה? היה עדיף להן מראש לצעוד בצעדים יותר מדודים ולוודא שאכן התעשייה החדשה מסוגלת להחליף את התעשייה הישנה בצורה מספיק טובה. אבל הם לא עשו את זה, וכעת אירופה חוששת מחורף קר ומחסור בדלק והמחסור מורגש מאוד ביבשת, כאשר מקומות כמו מוחשכים והחימום נעשה במשורה, והחורף רק בתחילתו. ביידן עצמו נאלץ לשנות את עמדתו ביחס לגז הטבעי לפני כחצי שנה והבטיח לאירופה (בעקבות המלחמה באוקראינה והמחסור בגז באירופה) להגביר את ייצוא הגז הטבעי ליבשת.   היועץ של ביידן מנסה להרגיע: "אנחנו לא נגד רווחים" אז אחרי הציוץ אתמול של הנשיא, בבית הלבן מנסים להרגיע את הציבור. דוברת הבית הלבן קארין ז'אן-פייר אומרת היום כי אנשי הבית הלבן נפגשים באופן תדיר עם תעשיית הנפט, אבל לדבריה הנשיא מצפה מהם לפעול.  מוקדם יותר היום אמר יועץ הנשיא, עמוס הוכשטיין, שהממשל וביידן לא מתנגדים לכך שתעשיית הנפט מרוויחה. לדבריו, ממשל ביידן אינו 'אנטי רווח' או 'אנטי שוק חופשי' אבל הוא היה רוצה לראות את חברות הנפט משקיעות את הרווחים שלהן בשיפור ייצור הנפט ובביטחון האנרגטי של ארה"ב, וגם להוזיל את המחירים לצרכנים. הוכשטיין הודה בפה מלא שהנשיא שינה גישה. לדבריו, "זה לא סוד שממשל ביידן ותעשיית הנפט לא רואים עין בעין את התפקיד ארוך הטווח שישחק הנפט בכלכלה. עם זאת, עלינו לעשות שני דברים. אנחנו צריכים יותר השקעה בהפקת נפט ובזיקוק, עכשיו". הוכשטיין אמר כי גם הוא עצמו מדברים עם מנכ"לים של תעשיית הנפט, וגם בכירים אחרים בממשל מדברים איתם באופן קבוע. "אנשים יודעים את זה. אני לא חושב שזו הבעיה. הבעיה היא כזו: אנחנו רוצים שהם (חברות הנפט) יגדילו את ההשקעה שלהם. סביבת המחיר בשנה האחרונה מתאימה להשקעה. אז קחו את הרווחים שאתם מרוויחים ותשקיעו אותם". גישות כלכליות שונות מדובר כמובן בגישות כלכליות שונות. הדמוקרטים בקונגרס (שאליהם שייך גם ביידן עצמו) טוענים שמנהלי חברות הנפט מעדיפים תשואה לבעלי המניות על פני הורדת המחירים לצרכן (על ידי הגדלת ייצור - כלומר הגדלת ההיצע וממילא המחירים יירדו). הם אומרים משהו כמו - זה בסדר לתת תשואה לבעלי המניות אבל לא בצורה מוגזמת. רק שהדמוקרטים שוכחים שבפועל, לתת לבעלי המניות זה לחלק את העוגה בצורה טובה יותר מאשר בצורת הנחה בתחנות הדלק. התשואה לבעלי המניות מגיעה לכל הציבור - דרך אחזקות הפנסיה וההשקעות שלו, ואילו הורדת מחירים בתחנות הדלק מפחיתה רווחים לחברות ומתחלקת בצורה לא שווה דווקא לטובת אלה שהם עשירים יותר ונוסעים יותר במכוניות. מנכ"ל חברת אקסון מובייל, דארן וודס, אמר בשבוע שעבר שהמטרה של החברה שלו היא גם לדאוג לתשואות בעלי המניות שלו וגם לשיפור הייצור, ללא קשר לשאלה מי שנמצא בבית הלבן. "אנחנו לא באמת מחפשים להביא לסיפוקה של ממשלה כזו או אחרת. אנו מנסים לוודא שאנו עושים את הטוב ביותר שאנו יכולים תוך שימוש הולם בכספי בעלי המניות שלנו, ולמצוא פרויקטים מועילים המאפשרים לנו להגדיל את הייצור ולהגדיל ערך. אנחנו גם בוחנים כיצד להפחית את הפליטות שלנו. אקסון מובייל דיווחה על רווחי שיא של 19.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שברון רשמה רווחים של 11.23 מיליארד דולר. בשני הרבעונים האחרונים, שברון, אקסון מוביל, קונוקופיליפס ו-BP הבריטית ו-טוטאל הצרפתית הרוויחו יותר מ-100 מיליארד דולר - יותר ממה שהם הרוויחו ב-2021 כולה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוד קפלן 01/11/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    מישהו צריך דחוף לשלוח אותו.הביתצהרסה את כלכלה ..
  • 1.
    הנפט והמניות יעלו השוק רוצה למעלה (ל"ת)
    ליאור לוי 01/11/2022 20:16
    הגב לתגובה זו
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.