הזיג-זג של ביידן: רוצה לעודד ייצור נפט אחרי שניסה לצמצם אותו - ומאיים בהעלאת מסים
היועץ של ביידן מנסה להרגיע: "אנחנו לא נגד רווחים" אז אחרי הציוץ אתמול של הנשיא, בבית הלבן מנסים להרגיע את הציבור. דוברת הבית הלבן קארין ז'אן-פייר אומרת היום כי אנשי הבית הלבן נפגשים באופן תדיר עם תעשיית הנפט, אבל לדבריה הנשיא מצפה מהם לפעול. מוקדם יותר היום אמר יועץ הנשיא, עמוס הוכשטיין, שהממשל וביידן לא מתנגדים לכך שתעשיית הנפט מרוויחה. לדבריו, ממשל ביידן אינו 'אנטי רווח' או 'אנטי שוק חופשי' אבל הוא היה רוצה לראות את חברות הנפט משקיעות את הרווחים שלהן בשיפור ייצור הנפט ובביטחון האנרגטי של ארה"ב, וגם להוזיל את המחירים לצרכנים. הוכשטיין הודה בפה מלא שהנשיא שינה גישה. לדבריו, "זה לא סוד שממשל ביידן ותעשיית הנפט לא רואים עין בעין את התפקיד ארוך הטווח שישחק הנפט בכלכלה. עם זאת, עלינו לעשות שני דברים. אנחנו צריכים יותר השקעה בהפקת נפט ובזיקוק, עכשיו". הוכשטיין אמר כי גם הוא עצמו מדברים עם מנכ"לים של תעשיית הנפט, וגם בכירים אחרים בממשל מדברים איתם באופן קבוע. "אנשים יודעים את זה. אני לא חושב שזו הבעיה. הבעיה היא כזו: אנחנו רוצים שהם (חברות הנפט) יגדילו את ההשקעה שלהם. סביבת המחיר בשנה האחרונה מתאימה להשקעה. אז קחו את הרווחים שאתם מרוויחים ותשקיעו אותם". גישות כלכליות שונות מדובר כמובן בגישות כלכליות שונות. הדמוקרטים בקונגרס (שאליהם שייך גם ביידן עצמו) טוענים שמנהלי חברות הנפט מעדיפים תשואה לבעלי המניות על פני הורדת המחירים לצרכן (על ידי הגדלת ייצור - כלומר הגדלת ההיצע וממילא המחירים יירדו). הם אומרים משהו כמו - זה בסדר לתת תשואה לבעלי המניות אבל לא בצורה מוגזמת. רק שהדמוקרטים שוכחים שבפועל, לתת לבעלי המניות זה לחלק את העוגה בצורה טובה יותר מאשר בצורת הנחה בתחנות הדלק. התשואה לבעלי המניות מגיעה לכל הציבור - דרך אחזקות הפנסיה וההשקעות שלו, ואילו הורדת מחירים בתחנות הדלק מפחיתה רווחים לחברות ומתחלקת בצורה לא שווה דווקא לטובת אלה שהם עשירים יותר ונוסעים יותר במכוניות. מנכ"ל חברת אקסון מובייל, דארן וודס, אמר בשבוע שעבר שהמטרה של החברה שלו היא גם לדאוג לתשואות בעלי המניות שלו וגם לשיפור הייצור, ללא קשר לשאלה מי שנמצא בבית הלבן. "אנחנו לא באמת מחפשים להביא לסיפוקה של ממשלה כזו או אחרת. אנו מנסים לוודא שאנו עושים את הטוב ביותר שאנו יכולים תוך שימוש הולם בכספי בעלי המניות שלנו, ולמצוא פרויקטים מועילים המאפשרים לנו להגדיל את הייצור ולהגדיל ערך. אנחנו גם בוחנים כיצד להפחית את הפליטות שלנו. אקסון מובייל דיווחה על רווחי שיא של 19.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שברון רשמה רווחים של 11.23 מיליארד דולר. בשני הרבעונים האחרונים, שברון, אקסון מוביל, קונוקופיליפס ו-BP הבריטית ו-טוטאל הצרפתית הרוויחו יותר מ-100 מיליארד דולר - יותר ממה שהם הרוויחו ב-2021 כולה.The oil industry has a choice. Either invest in America by lowering prices for consumers at the pump and increasing production and refining capacity. Or pay a higher tax on your excessive profits and face other restrictions.
— President Biden (@POTUS) October 31, 2022
- 2.דוד קפלן 01/11/2022 20:44הגב לתגובה זומישהו צריך דחוף לשלוח אותו.הביתצהרסה את כלכלה ..
- 1.הנפט והמניות יעלו השוק רוצה למעלה (ל"ת)ליאור לוי 01/11/2022 20:16הגב לתגובה זו

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים
חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.
במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.
שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.
קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.
- לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".