אופנהיימר - אפסייד של 30% במניית פאלו אלטו
חברת הסייבר פאלו אלטו (PANW) פרסמה דוחות טובים ברבעון השלישי עם צמיחה של 25% בהכנסות ושל 27% בהזמנות חדשות (billings) בעיקר לאור ביקושים חזקים לפלטפורמת הסייבר שלה. פעילות הענן רשמה צמיחה מואצת של 67% ב-ARR לרמה של 2.11 מיליארד דולר (לפירוט הדוחות).
הנהלת פאלו אלטו שמרה על תחזית ההכנסות לשנת 2023 הפיסקלית, תוך העלאת תחזיות לרווחיות. "אנו ממשיכים בדעתנו החיובית על מניית PANW" כותבים באופנהיימר, "לאור פוטנציאל צמיחה משמעותי במגוון מנועי צמיחה, ומשמרים את המלצת Outperform תוך העלאת מחיר היעד מ-200 דולר ל-220 דולר".
"ברבעון הראשון הפיסקלי של 2023 הציגה פאלו אלטו הכנסות של 1.56 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 25%, עם רווח נקי non-GAAP של 0.83 דולר למניה, מעל תחזית הקונצנזוס של 1.55 מיליארד דולר ו-0.69 דולר למניה. הזמנות חדשות billings רשמו צמיחה שנתית של 27% לרמה של 1.75 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.69 מיליארד דולר. שיעור הרווח הגולמי ירד קלות ל-74.3% עקב עלויות שרשרת האספקה, אך שיעור הרווח התפעולי עלה לרמה של 20.6%.
"הכנסות מפעילות הענן Next-Gen-Security הציגו צמיחה גבוהה ומואצת של 67% ב-ARR (בהשוואה לצמיחה של 60% ברבעון הקודם), לרמה של 2.11 מיליארד דולר, על רקע הגדלת נתח שוק בתחומי החומרה והפיירוול הוירטואלי. בסיס הלקוחות לפתרון הענן Prisma SASE גדל ל-3,700 ארגונים, ועדיין נמוך ביחס לבסיס הלקוחות הכולל של 61,200 לקוחות, עם פוטנציאל משמעותי להמשך החדירה. מספר הלקוחות בעלי ARR מעל מיליון דולר גדל ב-23% לרמה של 1,262. במטרה להרחיב את מגוון פתרונותיה בתחומי הענן, ביצעה פאלו אלטו רכישה נוספת של חברת Cider Security הישראלית, המתמחה בפתרונות הגנת אפליקציות בסביבת הענן הטהור, תמורת 195 מיליון דולר במזומן".
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- "הבינה המלאכותית משנה את מפת הסייבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנהלת פאלו אלטו שמרה על תחזית ההכנסות לשנת 2023 הפיסקלית, בטווח של 6.85-6.91 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 25%-26%, תוך העלאת תחזית הרווח הנקי לטווח של 3.37-3.44 דולר, מעל הקונצנזוס של 6.85 מיליארד דולר ו-3.17 דולר למניה.
בשנת 2023 צופה החברה שיעור FCF של 34.5%-35.5%. ברבעון הקרוב צופה הנהלת החברה הכנסות של 1.63-1.66 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 24%-26%, עם הזמנות billings של 1.94-1.99 מיליארד דולר, צמיחה של 21%-24% ורווח של 0.76-0.78 דולר למניה, מעל הצפי הקודם ל-0.71 דולר למניה.
"אנו מעודדים מהמשך הצמיחה הגבוהה של פאלו אלטו על אף אתגרי המאקרו, על אף ההשפעה השלילית של שערי חליפין ועל אף התחרות העזה בשוק הסייבר", כותבים באופנהיימר, "להערכתנו, ההפתעה החיובית העקבית נובעת מהפלטפורמה המובילה של החברה, המאפשרת יתרון תחרותי מבחינת הגדלת נתח שוק, תוך הקפדה על הוצאות ומינוף הרווחיות. אנחנו נותנים מחיר יעד של 220 דולר למניה המבוסס על מכפיל 10 לתחזית הכנסות 2023 הפיסקלית, ברף העליון של חברות בקבוצת ההשוואה לאור פרופיל גבוה של צמיחה ורווחיות ופוטנציאל חדירה לשוקי צמיחה חדשים בשוק הסייבר".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
