קידוח נפט גז דלק
צילום: Pixabay

למרות מדיניות אופ"ק - מחירי הנפט יורדים ביותר מ-4% בעקבות המצב בסין

המחיר של חבית נפט מסוג WTI יורד היום וחוזר אחורה אל איפה שעמד בתחילת חודש אוקטובר; התקוות להתמתנות במדיניות הקורונה של סין הובילו לציפיה בשוק שהתגלתה כמיותרת והנפט נמצא בירידה של 15% בחצי שנה האחרונה
מתן קובי |

המחיר של חבית מסוג WTI עבר בחודש מאי את הרף של מחיר של 100 דולר לחבית והספיק להגיע עד ל-110 דולר בתחילת חודש יוני, מאז המחיר של החבית ירד ביותר מ-25% אל כ-82 דולר לחבית כעת. הנפט כמובן נמצא עדיין בנקודה מאוד גבוהה, שכן אפילו את המחירים האלו ראינו בפעם האחרונה (טרום הקורונה) בקיץ 2014, אז ראינו את המחיר לחבית מגיע עד ל-88 דולר. הירידה במחיר מאז השיא שנרשם במאי מיוחסת ככל הנראה בעיקר לחודשי הקיץ בהם הביקוש לנפט כמובן נמוך יותר כשבספטמבר המחיר הגיע עד ל-75 דולר. 

מניע נוסף כעת אשר מעיב על המחיר של הנפט, מצד הביקוש, הוא המשך מדיניות הקורונה הנוקשת של הממשל הסיני. המדיניות הסינית מובילה לכך שהתפוקה של המדינה נמוכה משמעותית מאיפה שהיא אמורה להיות - מפעלים סגורים, אנשים נכנסים לבידודים והמשק פשוט לא יכול לתפקד בצורה נורמלית. העניין כמובן מוביל לירידה בביקוש של המדינה לנפט היות והנפט פשוט מאוד  לא נחוץ כמו בזמן פעילות תקינה של המשק. כאשר מדינה יצרנית גדולה ומשמעותית כמו סין - יבואנית הנפט הגדולה בעולם, מורידה את הביקוש שלה עבור הנפט, ברור כי המחיר יושפע ואכן - לא בכוונה (כנראה), בעצם היא שומרת על המחיר של הנפט מלהמריא למעלה.

בסין עולים דיווחים על מספר של כ-23 אלף נדבקים יומיים חדשים, הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל והמספר מתקרב לשיאים חדשים. כעת, כאשר לוקחים בחשבון את הנתונים השליליים ואת הגישה הקיצונית של הממשל, ברור כי לא נראה פתיחה של המשק בקרוב וכי המצב לא הולך להשתפר בקרוב. רק לפני כעשרה ימים הציפיה להקלה במדיניות הסינית הביאה את המחיר לחבית להגיע עד למחיר של 93 דולר. בנוסף, יש לציין כי סין מתמודדת עם משבר נדל"ן חמור אשר נבע מההאטה במשק וכל אלו הובילו לכך שנתוני הצמיחה של סין, אשר לא פעם נחשדת בכך שהיא "מבשלת את המספרים", פספסו את תחזיות האנליסטים. אד מויה, אנליסט מפלטפורמת OANDA אמר כי "מחירי הנפט 'נענשים' כשהחששות מהביקוש לנפט גולמי לא נרגעים".

השפעה נוספת על המחיר היא ההאטה במשק בארה"ב שמורידה גם כן את הביקוש לנפט. אמנם האינפלציה בארה"ב על פי חודש אוקטובר הייתה נמוכה מהצפוי - 7.7% בראייה שנתית, אך המחירים עוד לא מפסיקים לעלות ורבים צופים כי הכלכלה הגדולה בעולם תכנס למיתון בשנת 2023. המשמעות של מיתון היא כמובן ירידה בצריכה והאטה במשק וניתן לראות את העניין כבר בימים אלו - הפעילות הכלכלית באזור המרכז-אטלנטי ירדה החודש לרמה הנמוכה ביותר מאז 2011. האנליסט מויה הוסיף ואמר: "שתי הכלכלות הגדולות בעולם מתקשות כשיש את סין שנלחמת בקורונה ואת ארה"ב שרואה ירידה משמעותית בפעילות הייצור שלה". 

מצד שני לביקוש הנמוך של הסינים והאמריקאים מגיעים שני תמריצים עיקריים לעליית מחירים אך נראה כי הם פחות באים לידי ביטוי כעת. ראשית יש את המלחמה באוקראינה, אשר הייתה מניע עיקרי למחירים הגבוהים שראינו באמצע השנה. שנית, יש את מדינות ארגון אופ"ק, אשר הודיעו על הורדת של כמות הנפט שיפיקו בניסיון לשמור על מחירי הנפט גבוהים, מה שהכניס את המערב ואת האמריקאים לפאניקה.

עדיין לא ברור לאן המחיר של הנפט ילך בזמן הקרוב, או יותר נכון - מי ישפיע יותר, הביקוש או ההיצע. המצב בארה"ב ובסין לא צפוי להשתפר אך ככל שמזג האוויר מתקרר יותר, כך הביקוש לחימום ולנפט עולה יותר וגם כאן - המצב כמובן לא הולל להשתפר בקרוב. הביקוש מצד מדינות אירופה בעיקר צפוי להגיע לרמות גבוהות בצורה חריגה, זאת לאחר היחסים הרעועים עם הרוסים כתוצאה מהמלחמה שלהם באוקראינה וללא פתרון כלשהו, בין עם זה הסכם עם מדינות אופ"ק או הפסקת המלחמה, לאירופיים צפוי חורף לא קל בכלל. בינתיים נראה כי הביקוש הנמוך של סין וארה"ב הוא הפקטור הגדול יותר והמחיר של חבית מסוג ברנט יורד בחזרה למחיר של 90 דולר לחבית, ירידה של יותר מ-3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.