האם גוגל תמשיך להיות הבית הטוב בשכונה הרעה?
מניית גוגל של אלפבית GOOGLE (סימול: GOOG) ירדה מתחילת השנה 30% בדומה לירידה במדד הנאסד"ק, לשווי של 1.3 טריליון דולר - 1,300 מיליארד דולר.
לכאורה, הירידה במניה לא מפתיעה, אחרי הכל - השוק ירד וירידות חדות יותר נרשמו במניות בתחום הפרסום והדיגיטל, ובכל זאת - גוגל שונה. חברת הענק נתפסת כבית הטוב ביותר בשכונה הרעה. אז האם היא נדבקה בהאטה החריפה בפרסום הדיגיטלי? גוגל תפרסם לאחר המסחר את דוחותיה לרבעון השלישי ואז יצופו התשובות. וול סטריט בהמתנה.
האנליסטים מצפים להכנסות שיעלו מ-69 מיליארד דולר ברבעון המקביל ל-71 מיליארד דולר ברבעון הזה, והרווח למניה יסתכם ב-1.27 דולר למניה, ירידה ל-1.4 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד. את השנה כולה צפויה החברה לסיים עם רווח למניה של 5.1 כשהצפי הוא לגידול ברווח למניה ב-2023 ל-5.86. המשמעות - מכפיל רווח של 17.4. יחסית סביר וכנראה שהוא בסדר גודל הזה מכיוון שהשוק חושש מהפתעה לרעה כפי שקרה ברבעון הקודם.
בדוחותיה לרבעון השני גוגל פספסה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, אך בסגמנטים הקשורים לפרסומות ומנוע החיפוש של גוגל, החברה הכתה את התחזיות והציגה צמיחה מרבעון לרבעון. ההכנסות ממנוע החיפוש עמדו על 40.7 מיליארד דולר, לעומת 35 מיליארד ברבעון המקביל. ההכנסות מסגמנט הפרסומות עמדו על 56.29 מיליארד דולר, מעל הצפי ל-55.91 מיליארד דולר. ההכנסות מפרסומות יוטיוב הגיעו לכ-7.3 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה.
עם זאת, צריך לזכור שתקציב הפרסום נחתך בין הראשונים כאשר יש האטה כלכלית. הפרסום הדיגיטלי בארה"ב הוא שני שליש מסך הוצאות הפרסום, כך שגוגל רגישה מאוד להאטה כלכלית. זה מסביר את הירידה של 30% במניית גוגל מתחילת השנה, ו-60% של מטא (פייסבוק).
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- הגרפים של גוגל וטסלה ולמה קריטי לשמור על ראש פתוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים מצפים כי הכנסות גוגל מפרסום יעמדו ברבעון על 56.9 מיליארד דולר, עלייה של 8% לעומת הרבעון השלישי ב-2021. ההכנסות מפרסומות ביוטיוב יעמדו על 7.5 מיליארד דולר, עלייה של 3.5% מהרבעון המקביל, וההכנסות מענן יסתכמו ב-6.7 מיליארד דולר, גבוה ב-34% מהכנסות ברבעון מקביל.
ברבעון הרביעי, מעריכים האנליסטים כי ההכנסות יסתכמו ב-80 מיליארד דולר, והרווח למניה יעמוד על 1.39 דולר למניה.
גוגל בדרך כלל לא מספקת תחזיות מפורטות. באופן חריג, בדיווח התוצאות של הרבעון השני השנה, הזהירה מנהלת הכספים הראשית של אלפבית (החברה האם שמרכזת את פעילות גוגל), רות פורת, כי החברה עומדת בפני "אתגרים קשים" עד סוף השנה, וציינה כי קיימת נסיגה בתקציבים של מקבלי השירותים ושל המפרסמים. מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, העריך כי ״אפשר לייעל את החברה ב-20%״, החברה מפטרת עובדים, ומצמצמת הוצאות, כל זאת על מנת להתמודד עם הקשיים הכלכליים שמעיבים על הגידול בהכנסות ורווחי החברה. הדו"חות של גוגל ומייקרוסופט שיתפרסמו אחרי המסחר, יאותתו לשווקים על מצב של סקטור הטכנולוגיה, ולאן ממשיכים מכאן.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
