גוגל פספסה את הצפי, אך הסגמנטים החשובים בצמיחה, עולה 3%
החברה דיווחה על הכנסות של 69.7 לעומת הצפי ל-70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה גוגל מדווחת על 1.2 דולר למניה לעומת צפי ל-1.3 דולר למניה. המשקיעים צפו להיחלשות גדולה יותר בסגמנט הפרסומות, עדכון: העלייה במניה מתחזקת בעקבות התחזית של מיקרוסופט
ענקית הטכנולוגיה האמריקאית GOOGLE (סימול: GOOGL) מדווחת ברבעון השני על הכנסות של 69.7 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה פספסה כשרשמה רווח מתואם של 1.21 דולר למניה, לעומת הצפי ל-1.3 דולר למניה. בניגוד לצפוי, המניה דווקא עולה 3% באפטר מרקט.
עדכון ל-1:21
העליות במניית גוגל מתחזקות בעקבות התחזית שפרסמה מיקרוסופט בשיחת המשקיעים לצמיחה דו ספרתית בשנה הקרובה (החל מהרבעון הקרוב)
ההכנסות ממנוע החיפוש בגוגל עמדו על 40.7 מיליארד דולר, בצמיחה נאה מהרבעון המקביל אשתקד שם עמד על 35 מיליארד דולר. ההכנסות מפרסומות יוטיוב הגיעו כ-7.3 מיליארד דולר, וההכנסות מהענן עמדו על 6.3 מיליארד דולר צמיחה מרשימה של 37% משנה לשנה אך שם, גוגל ממשיכה להיות הפסדית כשההפסד התפעולי מאותו סגמנט עמדו על 858 מיליון דולר. ההכנסות מסגמנט הפרסומות עמדו על 56.29 מיליארד דולר, מעל הצפי שעמד על 55.91 מיליארד דולר.
הרווח התפעולי עמד על 19.45 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שצפו רווח תפעולי של 20.33 מיליארד דולר, אותו נתון משקף שולי רווח תפעולים של 28%. תזרים המזומנים החופשי עמד על 12.5 מיליארד דולר, הרבה מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 18.3 מיליארד דולר.
- JD רושמת עלייה בהכנסות, אבל התחרות על הצרכן הסיני שוחקת את הרווחיות
- הביקושים בתחום התעופה דחפו את תאת לצמיחה דו ספרתית ברבעון השלישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גוגל ושאר הענקיות חוששות מהמיתון שיוכרז או לא יוכרז רשמית ביום חמישי הקרוב, עם פרסום נתוני התמ"ג במשק האמריקאי. שני רבעונים רצופים של ירידה מוגדרים רשמית כמיתון. על הרקע הזה, גוגל הצטרפה לאחרונה לשאר החברות שהחלו להאט גיוסים או אפילו לפטר עובדים.
מנגד, כדי להגדיל את הסחירות במניה, בשבוע שעבר גוגל ביצעה ספליט של 1 ל-20. כל מחזיק במניה אחת קיבל 20 מניות הספליט הוא אמנם טכני, אבל יש לו משמעות גדולה בשווקים. מחיר גבוה של מניה עלול לגרום לסחירות נמוכה. יש בשוק הרבה שחקנים של כסף קטן יחסית - מאות דולרים במניה וגוגל לא מתאימה להן. אז נכון, יש מקומות שדרכם ניתן לסחור בחלקי מניות, אבל רוב הברוקרים מאפשרים קנייה של מניות שלמות. אחת המשמעויות הנוספות של הספליט היא שמחיר המניה של גוגל הופך כעת לאפשרי לכניסה למדד הדאו ג'ונס. האם המניה תיכנס לשם?
- 2.נ.ש. 26/07/2022 23:50הגב לתגובה זולמשקיעים שם. שורה תחתונה יציבה ומשעממת. לפעמים זה טוב. אחוז רווח נקי 23% הרבה פחות מבעבר עם מכפיל 21 על הרווח הנוכחי. סביר להניח שתעלה ל110 פלוס מחר.
- 1.המבין 26/07/2022 23:19הגב לתגובה זומחר בסוף המסחר תרד 3%.
יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"
חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים.
בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.
לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.
ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי
ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.
בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון. למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.
ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
האם יגיע תיקון לשווקים, השקעה בבתי אבות-דיור מוגן, העיתוי של בלקסטון ומה צפוי בהמשך?
בלקסטון האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת?
ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין?
תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא?, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.
השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן
מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.
