דוחות

גוגל פספסה את הצפי, אך הסגמנטים החשובים בצמיחה, עולה 3%

החברה דיווחה על הכנסות של 69.7 לעומת הצפי ל-70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה גוגל מדווחת על 1.2 דולר למניה לעומת צפי ל-1.3 דולר למניה. המשקיעים צפו להיחלשות גדולה יותר בסגמנט הפרסומות, עדכון: העלייה במניה מתחזקת בעקבות התחזית של מיקרוסופט

עומר רוסו | (2)

ענקית הטכנולוגיה האמריקאית  GOOGLE (סימול: GOOGL) מדווחת ברבעון השני על הכנסות של 69.7 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה פספסה כשרשמה רווח מתואם של 1.21 דולר למניה, לעומת הצפי ל-1.3 דולר למניה. בניגוד לצפוי, המניה דווקא עולה 3% באפטר מרקט. 

עדכון ל-1:21

העליות במניית גוגל מתחזקות בעקבות התחזית שפרסמה מיקרוסופט בשיחת המשקיעים לצמיחה דו ספרתית בשנה הקרובה (החל מהרבעון הקרוב)

ההכנסות ממנוע החיפוש בגוגל עמדו על 40.7 מיליארד דולר, בצמיחה נאה מהרבעון המקביל אשתקד שם עמד על 35 מיליארד דולר. ההכנסות מפרסומות יוטיוב הגיעו כ-7.3 מיליארד דולר, וההכנסות מהענן עמדו על 6.3 מיליארד דולר צמיחה מרשימה של 37% משנה לשנה אך שם, גוגל ממשיכה להיות הפסדית כשההפסד התפעולי מאותו סגמנט עמדו על 858 מיליון דולר. ההכנסות מסגמנט הפרסומות עמדו על 56.29 מיליארד דולר, מעל הצפי שעמד על 55.91 מיליארד דולר.

הרווח התפעולי עמד על 19.45 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שצפו רווח תפעולי של 20.33 מיליארד דולר, אותו נתון משקף שולי רווח תפעולים של 28%. תזרים המזומנים החופשי עמד על 12.5 מיליארד דולר, הרבה מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 18.3 מיליארד דולר.

גוגל ושאר הענקיות חוששות מהמיתון שיוכרז או לא יוכרז רשמית ביום חמישי הקרוב, עם פרסום נתוני התמ"ג במשק האמריקאי. שני רבעונים רצופים של ירידה מוגדרים רשמית כמיתון. על הרקע הזה, גוגל הצטרפה לאחרונה לשאר החברות שהחלו להאט גיוסים או אפילו לפטר עובדים.

מנגד, כדי להגדיל את הסחירות במניה, בשבוע שעבר גוגל ביצעה ספליט של 1 ל-20. כל מחזיק במניה אחת קיבל 20 מניות הספליט הוא אמנם טכני, אבל יש לו משמעות גדולה בשווקים. מחיר גבוה של מניה עלול לגרום לסחירות נמוכה. יש בשוק הרבה שחקנים של כסף קטן יחסית - מאות דולרים במניה וגוגל לא מתאימה להן. אז נכון, יש מקומות שדרכם ניתן לסחור בחלקי מניות, אבל רוב הברוקרים מאפשרים קנייה של מניות שלמות. אחת המשמעויות הנוספות של הספליט היא שמחיר המניה של גוגל הופך כעת לאפשרי לכניסה למדד הדאו ג'ונס. האם המניה תיכנס לשם?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נ.ש. 26/07/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים שם. שורה תחתונה יציבה ומשעממת. לפעמים זה טוב. אחוז רווח נקי 23% הרבה פחות מבעבר עם מכפיל 21 על הרווח הנוכחי. סביר להניח שתעלה ל110 פלוס מחר.
  • 1.
    המבין 26/07/2022 23:19
    הגב לתגובה זו
    מחר בסוף המסחר תרד 3%.
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.