ארדואן ממשיך לפגוע בכלכלה הטורקית: הריבית יורדת ב-1.5%, כשהאינפלציה 83%

המדינה שנתונה תחת מתקפה אינפלציונית ממשיכה בהורדת הריבית המרכזית במשק לאור הוראותיו של הנשיא ארדואן שמסמן אותה כאויב גדול יותר מהאינפלציה עצמה - רק שמי שהורס את הכלכלה הטורקית הוא ארדואן עצמו
דור עצמון | (6)

הבנק המרכזי בטורקיה החליט היום להוריד את הריבית במדינה ב-1.5% בפעם השלישית ברציפות לרמה של 10.5%. לפני כשנה עמדה הריבית המרכזית בטורקיה על לא פחות מ-19% ולאור מדיניותו של הנשיא ארדואן והלחץ שהוא מפעיל להפחית את הריבית - הבנק המרכזי נאלץ ליישר קו (הוא פיטר נגידים של הבנק כשהם לא אהבו את מה שדרש או לא רצו להיכנע לגחמותיו).

אז כן, אין שום היגיון בהורדת ריבית בשלב הזה. ארדואן מונע מפחדים, פוביות, או שהוא פשוט לא מבין בכלכלה. ארדואן תוקף בשנה האחרונה את המערב וטוען שאלה פועלים כדי להרוס את המדינה שהוא עומד בראשה - אבל האמת היא אחרת. האינפלציה משתוללת בטורקיה בדיוק בגלל מהלכים חסרי אחריות מצידו של ארדואן. בעולם פועלים הפוך - הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית כדי להילחם באינפלציה. גישתו הלא-כלכלית של ארדואן היא הסכנה הגדולה לכלכלה הטורקית כרגע יותר מכל 'ניסיון לפגוע במדינה מבחוץ' שכביכול קיים.

בחודש מאי אמר ארדואן: "אלו שמנסים לכפות עלינו את הקשר בין שיעור הריבית לשיעור האינפלציה הם בורים או בוגדים. אל תשימו לב לקשקושים של אלה שאיכותם היחידה היא שהם רואים את העולם מלונדון או מניו יורק"

האינפלציה בטורקיה עומדת על נתון שיא של 83.45% - מהרמות הגבוהות בעולם. באופן תמוה, ולמרות קצב האינפלציה שלא מראה מגמה של ירידה, הריבית ממשיכה לרדת כאמור לאור הנחייתו של ארדואן. כתוצאה מכך, מביא המצב לשחיקה של הלירה הטורקית שאיבדה בשנה האחרונה כ-50% מערכה - כלומר המחירים התייקרו לציבור במדינה בעשרות אחוזים. הלירה נסחרת בשפל של 18.6 לירה טורקית לדולר.

ארדואן נחוש בדעתו להפחית את הריבית ומגדיר אותה כאויב הגדול ביותר. במסגרת מלחמת התודעה, מקפיד ארדואן להבליט את הייצוא של המדינה והקשרים שחיזקה לאחרונה עם מדינות המפרץ וישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רועי 21/10/2022 07:11
    הגב לתגובה זו
    ביבי לא מבין בכלכלה הוא אלוף בניפוך בועות
  • 5.
    כך גם לפיד המלומד יעשה וכך המדינה תיראה (ל"ת)
    אלפי 20/10/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גורי 20/10/2022 17:57
    הגב לתגובה זו
    אתם תמיד תטעו כי ממשיכים להסתכל על מדינות המזרח במשקפיים מערביות כי העמים במזרח הם סתגלנים ולא מתמקדים ולא צועקים ולא רצים לתקשורת ולכן המנהיגים שלהם לא מתחלפים כל יום שני וחמישי והעםמים יודעים להיסתכן לכל מצב
  • 3.
    מוסטפה 20/10/2022 16:41
    הגב לתגובה זו
    לעם פרימיטיבי מגיע טינופת כמו ארדואן .
  • 2.
    אולי הוא צודק (ל"ת)
    אני 20/10/2022 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 20/10/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
    זה בסדר לשאוב רעיונות.. אבל לקחת אחד לאחד?....
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.