ארדואן ממשיך לפגוע בכלכלה הטורקית: הריבית יורדת ב-1.5%, כשהאינפלציה 83%
הבנק המרכזי בטורקיה החליט היום להוריד את הריבית במדינה ב-1.5% בפעם השלישית ברציפות לרמה של 10.5%. לפני כשנה עמדה הריבית המרכזית בטורקיה על לא פחות מ-19% ולאור מדיניותו של הנשיא ארדואן והלחץ שהוא מפעיל להפחית את הריבית - הבנק המרכזי נאלץ ליישר קו (הוא פיטר נגידים של הבנק כשהם לא אהבו את מה שדרש או לא רצו להיכנע לגחמותיו).
אז כן, אין שום היגיון בהורדת ריבית בשלב הזה. ארדואן מונע מפחדים, פוביות, או שהוא פשוט לא מבין בכלכלה. ארדואן תוקף בשנה האחרונה את המערב וטוען שאלה פועלים כדי להרוס את המדינה שהוא עומד בראשה - אבל האמת היא אחרת. האינפלציה משתוללת בטורקיה בדיוק בגלל מהלכים חסרי אחריות מצידו של ארדואן. בעולם פועלים הפוך - הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית כדי להילחם באינפלציה. גישתו הלא-כלכלית של ארדואן היא הסכנה הגדולה לכלכלה הטורקית כרגע יותר מכל 'ניסיון לפגוע במדינה מבחוץ' שכביכול קיים.
בחודש מאי אמר ארדואן: "אלו שמנסים לכפות עלינו את הקשר בין שיעור הריבית לשיעור האינפלציה הם בורים או בוגדים. אל תשימו לב לקשקושים של אלה שאיכותם היחידה היא שהם רואים את העולם מלונדון או מניו יורק"
האינפלציה בטורקיה עומדת על נתון שיא של 83.45% - מהרמות הגבוהות בעולם. באופן תמוה, ולמרות קצב האינפלציה שלא מראה מגמה של ירידה, הריבית ממשיכה לרדת כאמור לאור הנחייתו של ארדואן. כתוצאה מכך, מביא המצב לשחיקה של הלירה הטורקית שאיבדה בשנה האחרונה כ-50% מערכה - כלומר המחירים התייקרו לציבור במדינה בעשרות אחוזים. הלירה נסחרת בשפל של 18.6 לירה טורקית לדולר.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארדואן נחוש בדעתו להפחית את הריבית ומגדיר אותה כאויב הגדול ביותר. במסגרת מלחמת התודעה, מקפיד ארדואן להבליט את הייצוא של המדינה והקשרים שחיזקה לאחרונה עם מדינות המפרץ וישראל.
- 6.רועי 21/10/2022 07:11הגב לתגובה זוביבי לא מבין בכלכלה הוא אלוף בניפוך בועות
- 5.כך גם לפיד המלומד יעשה וכך המדינה תיראה (ל"ת)אלפי 20/10/2022 21:38הגב לתגובה זו
- 4.גורי 20/10/2022 17:57הגב לתגובה זואתם תמיד תטעו כי ממשיכים להסתכל על מדינות המזרח במשקפיים מערביות כי העמים במזרח הם סתגלנים ולא מתמקדים ולא צועקים ולא רצים לתקשורת ולכן המנהיגים שלהם לא מתחלפים כל יום שני וחמישי והעםמים יודעים להיסתכן לכל מצב
- 3.מוסטפה 20/10/2022 16:41הגב לתגובה זולעם פרימיטיבי מגיע טינופת כמו ארדואן .
- 2.אולי הוא צודק (ל"ת)אני 20/10/2022 16:05הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 20/10/2022 15:58הגב לתגובה זוזה בסדר לשאוב רעיונות.. אבל לקחת אחד לאחד?....

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.