אוטובוס קווים תחבורה ציבורית
צילום: מורן ישעיהו

למה האוטובוס מדלג עליכם בתחנה? לא רק מהסיבה שחשבתם

אופן סבסוד התחבורה הציבורית בישראל למפעילות הקווים מבוסס על מרחקי הנסיעה ולא על מספר הנוסעים; אם כך, מה הפלא שעל הנהגים מופעל לחץ לסיים את הנסיעה במהירות ומיד לצאת לאחת חדשה כאשר הק"מ הוא המהות ולא האזרח?
דור עצמון | (7)

אזרחים רבים משתמשים בתחבורה הציבורית,  בין אם זה לעבודה, קניות, ביקורי משפחה וחברים או סידורים במרכז העצבים העירוני. בעיות רבות בתחבורה הציבורית בישראל עליהן אפשר לדבר ארוכות, אבל אחת התופעות המטרידות, המייאשות ושמשאירות אותנו חסרי אונים היא הרגע בו אנו רואים את האוטובוס מתקרב לתחנה, שמחים שבזאת תם הסבל של ההמתנה בתחנה לא מוצלת, ואז האוטובוס מדלג עלינו.

ניפנופי הידיים של "הנה אני כאן" או של "בבקשה תעצור לי, פליז, מתחנן", עדיין לא יפתרו את הסיבה לכך. אז נכון, פעמים רבות האוטובוסים מלאים ולנהגים אין ברירה להמשיך בנסיעה, אבל ישנה סיבה אחת נוספת, מהותית, שתגרום לנו להמשיך לנופף בידיים.

מתווה ההפעלה שסוכם בין מפעילות התחבורה הציבורית למשרד התחבורה נשען על מנגנון של סבסוד לפי ק"מ. נסעת יותר = תקבל יותר כסף. מנגנון שלא שם את הנוסעים כמהותה של הנסיעה חוטא לשימוש בשם תחבורה ציבורית.

חברה המפעילה מערך אוטובוסים כתחבורה ציבורית היא עדיין עסק שתפקידו הוא למקסם רווחים. וכיצד עושים זאת? מוציאים נסיעות - למרחקים ארוכים, והרבה. במצב כזה החברה מפעילה לחץ של לו"ז על הנהגים שלה, שמחויבים לסיים את נסיעת הקו במהרה משום שלאחר מכן כבר שובצה להם נסיעה נוספת. כסף כבר אמרנו? אין לנהגים אינטרס לאסוף אתכם בתחנה, וכמובן שגם אין להם אינטרס להשאיר אתכם שם, האינטרס היחיד של החברה - ושאותו היא כאמור מעבירה לנהגים שלה - הוא עצם ביצוע הנסיעה ובמהירות האפשרית.

תארו לכם שמפעילות התחבורה הציבורית היו מסובסדות לפי מנגנון אשר שם את כמות הנוסעים כמרכיב העיקרי; כך היה קורה שהאוטובוסים היו נאבקים על איסוף הנוסעים, מייעלים את הקווים ומשפרים את תחזוקת האוטובוסים לרווחת הנוסעים. וכל זה עוד לפני שדיברנו על אכיפת תיקופי הנוסעים שכן כיום אחוז ניכר מהאוכלוסייה אינו משלם על הנסיעה והנפגעת העיקרית מכך היא המדינה שהרי תשלם את אותו הסכום למפעילת האוטובוס בלי להתחשב בכמות הנוסעים שבו ואם הם שילמו. כך קורה האבסורד שמפעילי האוטובוסים מקבלים תגמול זהה על נסיעה ריקה מנוסעים או על נסיעה מלאה בנוסעים.

בתחקיר שקיימנו בביזפורטל לפני כחודש, מצאנו כי למעלה מ-20% מהנוסעים לא משלמים, נהג באגד: "80% לא מתקפים, מי שכן - במחיר נמוך". לו אותם נוסעים היו משלמים כחוק על הנסיעות היה מצטבר סכום כסף שאיתו היה אפשר למשל לשפר את שאר הבעיות בתחבורה הציבורית, להעלות את שכר הנהגים ועוד (>>>לתחקיר המלא).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הידען 16/09/2022 10:52
    הגב לתגובה זו
    הרבה פעמים אוטובוס כלל לא מגיע בשעה היעודה, פשוט מדלגים על נסיעות ולא מוציאים אוטובוס במועדים הקבועים בלוז. חוצפה !!! ניתן לקנוס את החברות על כך ?
  • 3.
    החביב 15/09/2022 13:37
    הגב לתגובה זו
    נהגים שלא "שמים" על הנוסעים
  • 2.
    אם כמות הנוסעים הייתה מרכיב עיקרי, קוים דלילים יתפוגגו. (ל"ת)
    כתב נעל 15/09/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מירב מיכאלי 15/09/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    עוד לא היה-היתה שר-שרה הזוי-ה בזוי-ה כזה-כזאת!
  • זרובבל 02/12/2022 21:44
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לטיפשות של מצבעי הליכוד...
  • קודם זה היה יותר חמור (ל"ת)
    יוסי 25/11/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
  • יוני 15/09/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
    בארץ אומלל
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5



הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5