נפט
צילום: iStock

מהן ארבע מניות האנרגיה שהמשיכו לעלות, למרות שמחיר הנפט בירידה

הקורלציה בין מניות האנרגיה למחיר הנפט גבוהה, וכשהנפט זינק ל-125 דולר לחבית היה מאוד קל להנות מהעליות במגזר האנרגיה, ״כל מטאטא ירה״, עכשיו, כשהנפט בירידה, צריך לשים לב למניות שמחזיקות מעמד וחזקות למרות ירידת מחיר הנפט
עומר רוסו | (4)

מחיר הבנזין יורד בהתמדה כבר למעלה מחודשיים, זאת על רקע מחיר הנפט שיורד מ-123 דולר ועד ל-89 דולר כיום, ואיתו מניות נפט רבות. כמה ממניות האנרגיה מושפעות באופן ישיר ממחיר הנפט, עד כדי כך שהגרף של שניהם כמעט זהה. ובכל זאת, יש יחידי סגולה, מניות שמאז שהנפט שינה את המגמה ב-16 ביוני, הן המשיכו לעלות. המחיר לגלון דלק בארה״ב הגיעו לשיא עם ממוצע של 5.02 דולר לגלון, כעת, מחיר של גלון הבנזין ירד עד  ל-3.92 דולר.

עוד דפוס מעניין שקורה כעת בשווקים הוא הניתוק בין הנפט שיורד, לגז הטבעי שממשיך לעלות ומגיע לרמה הגבוה ביותר שלו מזה עשור בעקבות מחסור עולמי שנראה שמחלחל אל המשקיעים, שמבינים שבאירופה, החורף לא הולך להיות קל. כתוצאה מכך, חברות המתמקדות בהפקה או בהובלה של גז טבעי הצליחו להציג ביצועים טובים יותר מחברות המתמקדות בנפט.

רק 4 מניות אנרגיה במדד ה-S&P 500 עלו מאז מחיר הנפט הגיע לשיא ב-13 ביוני

קינדר מורגן  KINDER MORGAN, וואן-אוק  ONEOK INC ,וויליאמס  WILLIAMS COMPANIES INC וכמובן, אוקסידנטל גז  OCCIDENTAL PETROLEUM CP . באם נוציא את אוקסידנטל שעולה בשל הרכישות החוזרות של וורן באפט, נקבל 3 חברות שדומות מאוד בעשייתן, הן מפעילות צינורות ותשתיות של גז, כלומר, מחיר הגז הטבעי משפיע על מחיר המניה שלהן יותר מאשר מחיר הנפט. הן מרוויחות כסף על סמך חוזים ארוכי טווח ובנוסף, לשלושתן יש תשואות דיבידנד גבוהות, אשר תורמות ליציבות המניה בזמנים סוערים.

קינדר מורגן - שווי שוק של 42 מיליארד דולר, מכפיל רווח של 17.66, מכפיל מכירות של 2.4, תשואת דיבידנד גבוהה מאוד של 6%, מתחילת השנה עלתה ב-14% וברבעון האחרון רשמה הכנסות בסך של כ-5.15 מיליארד דולר, צמיחה של 54% מהרבעון המקביל. שולי הרווח הגולמי קפצו ברבעון האחרון ל-89%, שולי הרווח התפעולי עומדים על 20%.

וואן-אוק - שווי שוק של 28 מיליארד דולר, מכפיל רווח של 18, מכפיל מכירות של 1.3. גם כאן, תשואת דיבידנד גבוהה מאוד של 5.8%, מתחילת השנה עלתה ב-7% בלבד, וברבעון האחרון רשמה הכנסות בסך של כ-5.4 מיליארד דולר, צמיחה של 77% מהרבעון המקביל. שולי הרווח הגולמי עמדו ברבעון האחרון על 17%, שולי הרווח התפעולי על 12%.

וויליאמס - שווי שוק של 43 מיליארד דולר, מכפיל רווח של 26, מכפיל מכירות של 4, נסחרת בפרמיה קצת יותר גדולה מחברותיה כפי שניתן לראות. גם כאן, תשואת דיבידנד גבוהה של 5%. מתחילת השנה עלתה ב-34% הרבה מעל חברותיה, וברבעון האחרון רשמה הכנסות בסך של כ-2.5 מיליארד דולר, צמיחה של 9% סך הכל מהרבעון המקביל. שולי הרווח הגולמי עמדו ברבעון האחרון על 25%, שולי הרווח התפעולי על 19%.

ביקוש גבוה לגז טבעי כאמור עוזר בבירור לחלק ממובילי צינורות הגז. בשיחת המשקיעים האחרונה של וויליאמס, אמר מנכ"ל החברה, אלן ארמסטרונג, כי הוא לא רואה סימנים להאטה בביקוש לגז טבעי.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עמי 23/08/2022 19:57
    הגב לתגובה זו
    דיבידנדים בשמיים
  • 3.
    מחיר הנפט הגבוה נועד לפצות על ההפסדים של 2020 (ל"ת)
    ייקח עוד שנה 23/08/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ARTICK19 23/08/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
    דלק האם עולה בזכות הגז הטבעי של הבת ניו-מד,אבל בבת כוחות השחור מורידות את ניו-מד.בסוף זה יתפוצץ.
  • 1.
    מה הקשר , 23/08/2022 08:50
    הגב לתגובה זו
    השוק יורד כדי שהפריירים יימכרו בנפוך.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.