מדד פיוטרסקי: איך הוא עוזר לנו לבחור מניות שעשויות להכות את השוק?
הערכות שווי הוא דבר מסובך, לא לכל אחד יש את היכולת להבין את החישובים והנוסחאות מאחורי המודלים, אך מה שיפה בשוק ההון שתמיד יש אלטרנטיבות שקל יותר להבין אותם, להשתמש בהם ובסוף גם להכות את השווקים.
מדד פיוטרסקי מעניק לכל מניה ציון בין 0 ל 9 המשמשים להערכת כוחה ומצבה הפיננסי של החברה. הציון נקרא על שמו של פרופסור לחשבונאות משיקגו, יוסף פיוטרסקי. פיוטרסקי לקח את תשעת הקריטריונים שלטעמו הם החשובים ביותר לצורך הבנת מצבה הפיננסי של החברה. ככל שהיא תקבל מספר נקודות גבוה יותר, כך הכדאיות לרכישה של המניה, עולה, ולהפך. פיוטרסקי מאמין שחברות עם מספר נקודות של בין 0-2 עומדות בפני סכנה לפשיטת רגל, אז תעשו בדק בית.
המדד בא לענות על השאלה "איזה חברה לא טובה וכדאי להיזהר ממנה", יותר מאשר על השאלה "איזו חברה טובה וכדאי לי לרכוש אותה". הפרופסור הודה כי: ״גורם אחד הוא עדיין לא מספיק כדי לבחור חברות טובות, ובשילוב עם המדד כדאי לשלב אינדיקטורים נוספים, אבל הערכה בסיסית זו צריכה להיות מספיקה על מנת ״לנקות״ את תיק ההשקעות מחברות אשפה״.
חלק את 9 הקריטריונים ל-3 קבוצות :
הקבוצה הראשונה - מדדי הרווחיות של החברה
1. האם לחברה יש רווח נקי - לפני הכנסות או הוצאות מיוחדות חיובי ב- 12 החודשים האחרונים, אם כן, העניקו לה נקודה אחת.
2. האם החברה יודעת לייצר תזרים מפעילותה - אם התזרים מפעילות שוטפת ב-12 החודשים האחרונים היה חיובי, נקודה אחת.
3. חברה שיודעת להוציא את מרב הרווחיות מהנכסים שלה (ROA) - תשואה על הנכסים הקיימים, אם ה - ROA גבוה מהרבעון המקביל, החברה מקבלת נקודה אחת.
- השנה שבה לא היה מיתון: מה קרה לאינדיקטורים שהצביעו על מיתון ב-2023?
- מיתון או נחיתה רכה: מה אומר המדד רחב ההיקף שמנבא מיתון בהצלחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4. איכות רווחים גבוהה - התזרים מפעילות שוטפת צריך להיות גדול מהרווח הנקי. את התזרים קשה יותר ליפות, ולכן קריטריון זה מסייע בסינון חברות המשתמשות בטריקים חשבונאיים בדוח רווח והפסד, אם התזרים מפעילות שוטפת גדול מהרווח הנקי, החברה מקבלת נקודה אחת.
הקבוצה השנייה - נזילות ומזומנים
5. האם החברה מצמצמת את חובותיה ? תנו לה נקודה אם החברה רושמת ירידה בחוב לטווח ארוך בתקופה זו ביחס לתקופה הקודמת.
6. נכסים שוטפים חלקי התחייבויות שוטפות, משקפים את נזילות החברה - במידה והיחס גדול מזה של לפני שנה, תנו נקודה לחברה.
7. האם החברה מדללת את המשקיעים ? - דילול משקיעים נוצר בעקבות חוסר אפשרות מצד החברה להזין במזומנים את הפעילות השוטפת שלה, או בעקבות חוסר אפשרות לשלם חוב, כשחברה מנפיקה מניות ללא שינוי בשווי השוק, היא מקטינה את חלקם של המשקיעים בחברה ומגדילה את המניות הנסחרות בשוק - לא עשתה זאת בשנה האחרונה? תנו לה נקודה.
קבוצה שלישית - יעילות
8. האם החברה מתייעלת? שולי הרווח הגולמי של החברה, גבוהים ממה שהיו בתקופה המקבילה אשתקד, משמע, החברה מוכרת ביותר, ומצליחה לייצר בזול יותר, אם כן, נקודה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
9. מחזור נכסים - מכירות חלקי נכסים, גדול מזה של לפני שנה. הנתון בוחן את מידת היעילות של החברה בהפעלת נכסיה.
מה קורה עם החברות היום, מה מדד פיוטרסקי מספר עליהן
מטא META PLATFORMS , עם מדד פיוטרסקי של 6, אפל APPLE עם מדד גבוה של 8, אמאזון AMAZON עם 5, אנבידיה NVIDIA COR עם 6, נטפליקס NETFLIX גם כן, גוגל GOOGLE עם 7, AMD ADVANCED MICRO DEVICES עם 5, מייקרוסופט MICROSOFT עם 6, ניאו NIO INC עם 5, טסלה TESLA INC עם 7, פורד FORD MOTOR עם 5, קארניבל CARNIVAL CORP עם 3 על רקע החוב הגדול, וולמארט WALMART עם 7, פייזר PFIZER עם 5, מודרנה MODERNA עם 6 ואוקסידנטל OCCIDENTAL PETROLEUM CP עם 7.
- 3.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 24/08/2022 07:47הגב לתגובה זו
- 2.עידן 22/08/2022 21:59הגב לתגובה זוWhy Piotroski's F-Score No Longer Works https://seekingalpha.com/article/4407684-why-piotroskis-f-score-no-longer-works
- 1.לא ראיתי המלצות ל8-9,הכול 6 ומטה.מה החוכמה פה? (ל"ת)שי.ע 22/08/2022 21:09הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
