בורסה
צילום: אתר הבורסה

סיכום הרבעון הראשון של 2022 בתעשייה הפאסיבית בבורסת ת"א

המלחמה באוקראינה וחששות המשקיעים מהעלאת ריבית קרובה, לא עצרו את המשך הגיוסים לאפיק המנייתי ברבעון הראשון של 2022
ניר קסטרו | (1)

הרבעון הראשון של שנת 2022 היה תנודתי והתאפיין בהפנמה בקרב המשקיעים כי האינפלציה בארה"ב איננה זמנית ולפיכך תוואי העלאת הריבית בארה"ב צפוי להיות מהיר. הקשר בין סביבת ריבית גבוהה לתמחור מניות הוא ברור ולפיכך מניות הצמיחה בעלות הרגישות המוגברת לריבית גבוהה ביטאו בחדות את המהפך החד בזירה המוניטרית.

המלחמה של רוסיה באוקראינה אשר פרצה במהלך חודש פברואר האחרון הוסיפה שמן למדורת האינפלציה ותדלקה את החששות מהאטה עולמית. אך על אף תנאי המאקרו המאתגרים והסביבה הגיאופוליטית בישראל,  התנודתיות והירידות בשווקי העולם תוקנו במהלך חודש מרץ באופן משמעותי. המשקיעים בשוק קרנות הסל בארה"ב לא נבהלו מהמגמה השלילית בשווקים והגדילו חשיפה לשוק קרנות הסל גם במהלך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2022. בורסת ת"א המשיכה גם ברבעון הראשון להפגין עוצמה, ובעוד המדדים המרכזיים בעולם הניבו תשואות שלילות מתחילת 2022, מדדי הדגל של  בורסת ת"א הובילו בתשואות חיוביות.

בסביבה המוניטרית בנק ישראל פרסם ב- 11 באפריל, 2022  את ההודעה על העלאת ריבית הבסיס ברבע אחוז. ראוי לזכור כי מדובר ביריית פתיחה בהידוק מוניטרי, שמטרתו לשמר את המחויבות של בנק ישראל ליציבות מחירים. על פי מחלקת המחקר של בנק ישראל,  האינפלציה בישראל תסתכם בכ-3.1% בשנה הקרובה וכי תחתום את שנת 2022 ברמה של כ- 3.6% ואילו בשנת 2023 תרד האינפלציה לרמה של כ- 2% בלבד. מאחר שהתחזית הנוכחית של בנק ישראל לשנת 2022 ביחס לאינפלציה גבוהה ביותר מ-2% אחוזים מהתחזית הקודמת שלהם, לא היינו ממהרים להספיד את האינפלציה.

למרות עלייה במגמת הגיוסים, קיטון של כ- 2% בנכסי התעשייה הפאסיבית - נכון לסוף הרבעון הראשון של 2022, סך נכסי התעשייה הפאסיבית בישראל עמד על כ- 171 מיליארד ₪ לעומת כ-  174.5 מיליארד ₪ בשנת 2021. במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022, היקף הגיוסים בתעשייה הפאסיבית עמד על כ- 1.35 מיליארד ₪, כאשר קרנות הסל גייסו כ- 200 מיליון ש"ח בלבד ואילו הקרנות המחקות גייסו כ- 1.15 מיליארד ₪.

על אף הגיוסים, היקף הנכסים בתעשיית הקרנות המחקות ירד ועומד על כ- 67 מיליארד ₪ לעומת כ- 70 מיליארד ₪ בשנת 2021. משנת 2020 צמחה תעשיית הקרנות המחקות ביותר מ- 40%. סך נכסי קרנות הסל עומד על כ- 103 מיליארד ₪ וצומח בקצב מואט בהרבה מתעשיית הקרנות המחקות. בשלב זה, לא נראה כי המגמה עומדת להשתנות בקרוב, ולא רחוק היום בו היקף נכסי תעשיית הקרנות המחקות יעלה על היקף הנכסים בתעשיית קרנות הסל.

נכון ל- Q1 2022 קטגוריות מניות ישראל מנהלת כ- 48 מיליארד ₪ ועלתה  בהשוואה לשנת 2021 בה ניהלה הקטגוריה כ- 45 מיליארד וכ- 31 מיליארד בשנת 2020, ואולם הרוב המכריע של הגידול בקטגוריה בשנים האחרונות הוא תוצאה של עליית ערך ולא של גיוסים לאפיק השקעות זה.  מנגד, ברבעון הראשון של השנה ניתן היה לראות שהמשקיעים גילו מחדש את מדדי המניות של השוק המקומי, שם נרשמו גיוסים של מעל כ- 2 מיליארד ₪, בין היתר למדד הדגל ת"א-125 ומדד אינדקס בנקים ישראל.

הציבור מחפש אלטרנטיבה סולידית בשוק המניות - שינוי ניכר בטעמי המשקיעים במהלך הרבעון החולף של שנת 2022. אם במהלך 2021 ראינו גיוס מאסיבי לאפיקי הנדל"ן והפיננסים, הרי שבשנת 2022 המשקיעים מחפשים חשיפה בנוסף למדדים הרחבים כמו מדד ת"א-125 ומדד ת"א-90  אשר גייסו יחד כמיליארד ₪, גם  לסקטור הבנקאות ( אינדקס בנקים ישראל אשר גייס כחצי מיליארד ₪) למניות ערך (מדד אינדקס מניות ערך אשר גייס כ 350 מיליון ₪) , ולחברות העוסקות בתשתיות  (אינדקס תשתיות לאומיות ישראל אשר גייס כ- 160 מיליון ₪).  מנגד מדד תל-דיב אשר עלה בכ- 40% ב- 12 החודשים האחרונים ומתאים במיוחד לרוח התקופה, לא זכה להיקף גיוסים משמעותי בתקופה זו. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

ביצועי האפיק הקונצרני בת"א  - הציפיות לעליית ריבית קרובה, ייצרה הפסדי הון משמעותיים באפיק הקונצרני, כאשר מדד תל בונד- 60 ירד במהלך הרבעון הראשון של השנה בכ- 2.75% ומדד תל בונד שקלי ירד בכ- 4% מתחילת השנה. הלחצים האינפלציוניים בישראל ובעולם, אותתו לבנקים המרכזיים שהגיעה השעה לפעול ולהעלות את הריבית,  וכתוצאה מכך ניתן היה לראות גיוסים לאיגרות חוב קצרצרות במח"מ של 0-3 שנים, ובנוסף ראינו לראשונה מזה שנים מספר הנפקות של נע"מ (להכניס מה הפירוש של נע"מ) בקרב החברות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איך משקיעים באינדקס מניות ערך ואינדקס תשתיות לאומיות (ל"ת)
    אריק בר 17/04/2022 17:38
    הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.