"אינפלציה היא נושא רציני מאוד. אפשר לומר שזו הדרך שבה דמוקרטיות מתות", את הציטוט הזה אמר לאחרונה צ'ארלי מאנגר, שותפו של המשקיע האגדי וורן באפט, ומיליארדר בפני עצמו, כאשר האינפלציה בארה"ב כבר הגיעה בשנה האחרונה ל-7.9%. אינפלציה נמוכה היא אולי רצויה והבנקים המרכזיים בעולם אפילו רוצים בה (היעד של בנק ישראל הוא 1-3%), אבל כאשר היא עולה יותר מדי - זו כבר בעיה שיוצרת סחרור במשק שקשה לעצור. אנחנו חיים בדור שלא ממש זוכר מה זו אינפלציה, אבל כידוע בישראל של שנות ה-80 השתוללה אינפלציה של מאות אחוזים בשנה אחת, כלומר שחיקה בלתי פוסקת של הכסף, בכל יום למעשה.

גם לחברות מדובר לא פעם בכאב ראש, והן צריכות להתמודד איתו, ולא תמיד זה כל כך פשוט. בזמנים של שפע כלכלי אנשים לא בהכרח חושבים על ההוצאות שלהם, ופשוט מבזבזים, אבל אינפלציה מאלצת אותם גם להכיר בכך שהכסף שלהם קונה פחות. חברות שמוכרות לציבור מותרות נהנות מצמיחה אבל עשויות להיתקל בבעיה כשהעולם נכנס לסחרור אינפלציוני.

ובכל זאת, יש חברות שמצליחות יותר מאחרות בתקופות של אינפלציה. מה הסוד? מומחים מדברים על 'כח תמחור' (Pricing Power), וחברות שמצליחות לשמור על כך נהנות מיתרון בתקופה של אינפלציה. למעשה מדובר בחברות שמצליחות לשמור על היתרון שלהן ובעיקר - מצליחות לשמור על שולי רווח יציבים, או אפילו להגדיל אותם.

אם בשנת 2021 הרבה מאוד חברות הצליחו להגדיל את שולי הרווח, אז 2022 זו כבר מוסיקה אחרת. לא מדובר על שוק שעולה ועולה וכל מטאטא יורה, והחברות צריכות לעבוד קשה יותר וליצור תא הבידול שלהן, למרות הזינוק באינפלציה ולמרות ההאטה הכלכלית.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך עושים זאת? הדרך ה'קלה' יותר היא של חברות שמוכרות מוצרים חיוניים, או שירות חיוני, שאותו הציבור ימשיך לצרוך - ולכן הן כנראה יצליחו לשמור על 'ביקוש קשיח', כלומר על כך שהציבור ימשיך לרכוש את השירותים והמוצרים שלהן. תחשבו למשל על תחנות דלק באזורים נידחים, חברות של מוצרי הגיינה כמו פרוקטר אנד גמבל, ועוד. בנוסף, ככל שמדובר בחברה עם פחות מתחרים ישירים, כך היא יכולה יותר לקבוע את המחירים, ובנוסף - חברת שיש להם 'נאמנות לקוח' - מותגים חזקים - יכולות לשמור על מחיר גבוה יותר ביחס למתחרים.

אבל מה עושות חברות שיש להן תחרות משמעותית יותר? הן צריכות להעלות מחירים יותר ממה שעולה לחברה לשפר את המוצרים שלה, כמו למשל בגרסאות חדשות של תוכנות, שבבים ומוצרי הייטק, תרופות ומכשור רפואי.

דרך נוספת של החברות היא להשתפר ולהפוך עצמן רזות ויעילות יותר, או באמצעות שיפור על ידי יתרון לגודל - הורדת עלויות הסחורה לכל יחידה שמייצרים כך שהרווח גדל מבלי להעלות מחירים.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

אלו חברות יכולות לעמוד בסינון הראשוני?

כיצד ניתן למצוא את החברות הללו? קודם כל, ברור שמדובר רק בסינון ראשוני, אבל בדיקה של אתר בארונס מצאה כי מתוך 500 החברות במדד ה-S&P500, רק 27 חברות גם הגדילו את הרווח הגולמי שלהן (הכנסות פחות עלות מכר) בשנת 2021 וגם היו עם רווח גולמי חיובי לפחות בכל אחת משלוש השנים שקדמו למגיפת הקורונה.

ברשימה ניתן למצוא חברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט  MICROSOFT (MSFT), אנבידיה  NVIDIA COR (NVDA) וברודקום  BROADCOM INC (AVGO), לצד  חברות בריאות כמו מרק MERCK & COMPANY (MRK) , ZOETIS INC (ZTS) ו- METTLER TOLEDO INTL INC (MTD). עוד חברות הן מקדולנד'ס  MCDONALDS (MCD),  YUM! BRANDS INC (YUM) שחברת KFC נמצאת בבעלותה, ואחרות, כאשר במקדולנד'ס למשל המחירים עלו ב-6% בארה"ב בשנה האחרונה. וחברות תעשייתיות הן ג'נרל אלקטריק  GENERAL ELECTRIC (GE) ROCKWELL AUTOMATION (ROK),  וגם לוקהיד מרטין  LOCKHEED MARTIN CORP (LMT).