שר האוצר משה כחלון
צילום: נעם ריבקין פנטון
דוחות

יונט קרדיט עדיין מפסידה: השכר של כחלון - 2.2 מיליון שקל

חברת המימון החוץ בנקאי מדווחת על גידול של 84% בהכנסות לצד הפסד של 6.5 מיליון שקל; השכר של יו"ר החברה, שר האוצר לשעבר אמנם גבוה אך רחוק מהטענות שנשמעו כלפיו כאשר מונה לתפקיד
איתן גרסטנפלד | (9)

חברת יונט קרדיט העוסקת בתחום המימון החוץ בנקאי, מפרסמת את תוצאותיה לשנת 2021. בהן הציגה גידול של 84% בהכנסות לצד הקטנת ההפסד הנקי שעמד על כ-6.5 מיליון שקל. שכרו של יו"ר החברה, משה כחלון, שעמד בלב ביקורת ציבורית, נאמד  בכ-2.2 מיליון שקל.

במהלך השנה רשמה החברה הכנסות מימון של 33.8 מיליון שקל, גידול של כ-84% ביחס לכ-18.3 בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר העלייה מיוחסת לגידול בתיק האשראי של החברה ולשיפור בריבית האפקטיבית שנגבית מהלקוחות.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על קיטון בהפסד הנקי שעמד בסוף השנה על כ-6.5 מיליון שקל בהשוואה להפסד של כ-11.4 מיליון שקל בשנת 2020.

דוחות החברה, חושפים את שכרו של משה כחלון, שר האוצר לשעבר המכהן כיו"ר החברה כחלון ספג ביקורת רבה בנושא, בטענה שבתור ציבור הוא הוא הגביל את שכר הבכירים במערכת הבנקאית ל-2.5 מיליון שקל, וכעת הוא מקבל מגוף פיננסי קטן שכר כל-כך גבוה. כחלון, הוא המשתכר השני בגובהו בחברה, ושכרו במהלך שנת 2021 הסתכם בכ-2.2 מיליון שקל. לאחר שבחודש אוגוסט 2021, הסכימו חברי ההנהלה וביניהם כחלון על קיצוץ של 20% בשכרם, כחלק מהתייעלות כלכלית של החברה. נוסף על כך, מחזיק כחלון באופציות, ששווין ההוגן נאמד בכ-3.2 מיליון שקל.

>> לקריאה נוספת: הביקורת כלפי משה כחלון היא מוגזמת - הוא לא מקבל 8 מיליון שקל בשנה

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    כחלון 01/04/2022 22:20
    הגב לתגובה זו
    מבושה כי אין לו מצפון...
  • 8.
    ינגוס להם מהרווחים, עד שיפשטו רגל (ל"ת)
    שועל כחלוני 28/03/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עידן 27/03/2022 21:10
    הגב לתגובה זו
    עבד על כולם לקח את כל הכסף ונעלם מהר לפני שאינה דיין תעשה עלוי כתבה
  • 6.
    סתם אחד 27/03/2022 16:51
    הגב לתגובה זו
    חברה זעירה עם נפח פעילות אפסי משלמת משכורות כאלה ליו"ר? הוא בסך הכל פרזנטור עם תשלום מנופח כבר היה יותר זול להביא את אסי עזר ורותם סלע כמו כולם.
  • 5.
    מפסידי בגלל שכר של כחלון (ל"ת)
    אני 27/03/2022 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מגריל הדירות שאפילו עוד לא על על הנייר קשקשן מאופס (ל"ת)
    דנדן 27/03/2022 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתעניין 27/03/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
    יהיה מאוד יפה ומועיל להוסיף לכתבה את תרומתו של מר כחלון. מעניין מה השתנה בחברה מאז מונה לתפקידו. בטוחני שזה יעזור למשקיעים לקבל החלטות נבונות בנוגע להשקעתם הנוכחית או העתידית בחברה.
  • 2.
    מ 27/03/2022 15:52
    הגב לתגובה זו
    היונט הזה בסהכ איזה קוף, צורה להעביר לו כסף בדרך עקיפה
  • 1.
    ותיק 27/03/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    שמצדיק שכר כה גבוה (גם אם הוקטן "רק" ל 2,2 מיליון לשנה)
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).