תרופת ALS, עוד אחת מביוג'ן לאלצהיימר וההליך המהיר: אתגרי ה-FDA
ב-17 לפברואר 2022 מינה מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את יו"ר המנהל החדש, ד"ר רוברט קאליף. ראש ה-FDA הטרי נכנס לאחר שנתיים עמוסות מאוד עבור הארגון כאשר זה עמל יום וליל על מנת למגר את התפרצות מגפת הקורונה, וכעת חשוף הארגון בראשו יושב קאליף לביקורת רבה מקרב מדינות וממשלות ברחבי העולם. שנתיים אל תוך המגפה, ה-FDA עדיין נאלץ לקבל החלטות הרות גורל בנוגע לחיסונים ולטיפולים אותם הוא מאשר נגד הווירוס, זאת בנוסף לאחריות הגדולה שבין כה וכה עומדת על כתפיו, כאשר רשויות בריאות רבות ברחבי העולם נושאים עיניהם להחלטות הארגון הנוגעות למגוון רחב של טיפולים. מאז נכנס לתפקידו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, מתקשה ה-FDA למצוא מנהיג קבוע שישב בראשו, דבר שיצר בלבול רב גם בקרב המשקיעים שכעת אינם בטוחים מה הוא הכיוון העתידי אותו יקח הארגון. כעת, במהלך החודשים הקרובים, יתכן והחלטותיו של קאליף יאפשרו לאותם משקיעים לקבל קצה חוט אודות הכיוון אליו ילך המנהל. מבין החלטות אלו, עושה רושם כי הבאות תהיינה הגורליות ביותר עבור משקיעי עולם הרפואה. תרופות ניוון השרירים של אמיליקס ב-30 למרץ תפגש בפעם הראשונה ועדת התרופות הנוירולוגיות של ה-FED. זוהי הוועדה שקודם לכן פסלה כזכור את תרופת האדוהלם של BIOGEN IDEC (סימול: BIIB) לטיפול במחלה הניוונית אלצהיימר. בעבר התעלם ה-FDA מהחלטת הוועדה וקבע לאשר את התרופה במהלך חודש יוני. מכל מקום, בפגישתה הקרובה ידונו בתרופה AMX0035 לניוון שרירים (ALS), טיפול שמפתחת חברת הביוטק Amylyx (סימול: AMLX). החברה החלה להיסחר בניו יורק בינואר האחרון, ומאז עלה מחיר המניה שלה ב-22%. באפריל האחרון דיווחה החברה כי ה-FDA פקד עליה לבצע ניסוי מבוקר נוסף עבור התרופה טרם היא מגישה בקשה לאישור ה-AMX0035. בחודש ספטמבר האחרון מסרה החברה כי לאחר שדנה עם המנהל, הוחלט לבסוף להגיש את הבקשה לאישור התרופה על סמך נתוני הניסוי הראשון בלבד. טרם ברור מדוע שינה ה-FDA את דעתו לגבי התרופה, אם כי אמיליקס מסרה כבר כי ההחלטה אם להגיש תרופה לבקשת אישורו של ה-FDA נתונה בידי החברה בלבד, ולא בידי המנהל. חשוב לציין כי במידה ויפסול ה-FDA את התרופה של אמיליקס, לדבר השלכות כלכליות קשות עבורה. אנליסטים רבים שסקרו את טענת החברה מסרו כי לראייתם יתכן וההחלטה נבעה בעיקר מלחץ "פוליטי" שהופעל עליה, ואולי אף מגורמים בכירים ב"קהילת" ה-ALS. ממשל ביידן בעצמו כבר סימן את הטיפול ב-ALS כמחוייבות גדולה של הממשל ברשותו, וחולי ניוון שרירים רבים כבר דחפו לאישור מהיר של התרופה. אישורה או מניעת אישורה של תרופת ה-ALS תהווה אשנב לדרך בה מתמודד קאליף עם לחץ מצד קבוצות של פעילים, במקרה הזה מצד קהילת ניוון השרירים. תרופת אלצהיימר נוספת? מאז אישר ה-FDA את תרופת האדוהלם של ביוג'ן, רבים החלו לתהות כמה מהר יאשר המנהל תרופות מקבילות מצד חברות תרופות נוספות כמו "אלי לילי" ו-"רוש הולדינג", וכמה מהר תוכל ביוג'ן עצמה להביא את התרופה לשוק. בינואר האחרון, מסרה הסוכנות הממשלית האמריקאית לשירותי Medicare and Medicaid (CMS) כי כיסוי הסוכנות לא יכלול את תרופת האדוהלם ותרופות נוספות כמוהה. הכרזה זו פעלה כמעין מקל בגלגל של אלי לילי, שבמהלך חודש אוקטובר החלטה להגיש בקשה לאישור תרופת האלצהיימר שלה. מאז כמעט ולא דיווחה לילי על התפתחויות בתחום. ביוג'ן צפויה להגיש בקרוב בקשה לאישור תרופת האלצהיימר החדשה שלה -lecanemab, והגישה אותה ינקוט קאליף וה-FDA תהווה תמונת מראה עבור חברות תרופות רבות שמעוניינות להגיש בקשה לאישור תרופות דומות בעתיד, בתחום האלצהיימר בפרט ותחום התרופות הנוירולוגיות בכלל. עתידו של האישור המואץ תרופת האלצהיימר הראשונה של ביוג'ן, האדוהלם, הייתה התרופה הראשונה אותה אישר ה-FDA בהליך מואץ, הליך שמאפשר אישור של תרופה גם במידה והיעילות הקלינית שלה טרם מוכחת. במסגרת הליך זה נאלצו חברות התרופות לערוך מחקרי המשך על התרופות שלהן. כעת, יתכן וההליך ישתנה בעתיד הקרוב, זאת לאחר שיו"ר ועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים של ארצות הברית, פרנק פאלון, קבע לאחרונה כי יהדק את החוקים שיוטלו על חברות התרופות אשר הטיפולים שלהם יאושרו במסגרת הליך האישור המואץ. ה-FDA מסר בעבר כי הוא אינו מתייחסות להצעות חוק שטרם אושרו, אם כי במסגרת הליך אישורו כראש ה-FDA מסר קאליף לגורמים בממשל האמריקאי כי ביצוע מחקרי ההמשך עבור התרופות שמאושרות בהליך מואץ "בזמן סביר" נמצא עבורו בעדיפות עליונה. חיסון קורונה נוסף? מאז התפרצות המגפה, נתן ה-FDA שלושה אישורי חירום עבור חיסוני הקורונה של PFIZER (סימול: PFE), MODERNA (סימול: MRNA) ושל JOHNSON & JOHNSON (סימול: JNJ). מאז, לא אישור המנהל חיסוני קורונה נוספים, אפילו לאחר שחברות תרופות כמו אסטרהזניקה הבריטית ו- NOVAVAX INC (סימול: NVAX) הישראלית האמריקאית הגישו בקשות לאישורים דומים. מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל, מסר בעבר כי הוא לא מאמין שה-FDA יאשר חיסוני חירום נוספים כנגד קורונה בעתיד הקרוב, ויתכן מאוד כי הוא צודק. בשלב זה, ל-FDA סמכות להעניק אישור חירום רק במידה ולא קיימת אלטרנטיבה מאושרת באותו הרגע, נתון שאינו רלבנטי עבור חיסוני הקורונה לאחר אישורם של אלו של מודרנה ופייזר. במידה והמנהל אכן יחדל מלאשר חיסוני קורונה נוספים במתכונת חירום, יתכן וישפיע הדבר על לוחות זמני פיתוח החיסונים של נובהווקס, וכן על זה של החברות GlaxoSmithKline ו-Sanofi אותו הן מפתחות ביחד. בתחזית שפירסם ה-FDA באביב האחרון מסר המנהל כי כל אישור חירום של חיסון כנגד מגפת הקורונה יבחן לגופו וינתן בהתאם לחיסון הספציפי אותו רוצה חברת תרופות מסויימת לאשר. חיסוני הילדים הורים רבים הופתעו בחודש פברואר האחרון, זאת לאחר שמנהל המזון והתרופות דחה התכנסות ועדה במסגרתה אמור היה ה-FDA לדון בנוגע להרחבת אישור החירום של חיסון הקורונה על מנת לכלול בתוכו גם ילדים מתחת לגיל 5. נציגי ה-FDA מסרו אז כי הם מעוניינים לצפות במידע נוסף שיתקבל מניסויי מנת החיסון השלישית בגילאים אלו, נתונים שמאז ולדברי ה-FDA, טרם הראו שיפור מסויים על פני התוצאות שהראה הוועדה מקודם - לא נתונים חיוביים במיוחד. כעת מתכנן ה-FDA לשקול מחדש את הרחבת אישור חיסוני הילדים על בסיס מידע אותו יקבל המנהל בחודש דצמבר. ההחלטה לאשר, ככל שכזו תהיה, תהווה ההחלטה הראשונה אותה יקבל קאליף בנושא חיסוני הקורונה בעודו יושב כראש מנהל המזון והתרופות, ויתכן וזו תפעל כאינדקטור לאופן בו הוא מעוניין לגשת להמשך טיפול המנהל בהתמודדות עם מגפת הקורונה.
- 1.elvis p 18/03/2022 10:00הגב לתגובה זונגיף שהונדס במעבדה מעצמת שחיתות שמאשימה את כולם למרות שהתרופה כבר אצלה עוד לפני שהכול התחיל
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
