מלחמה תגרום למיתון עולמי? השפעות כלכליות אפשריות של הקונפליקט
תופי המלחמה החלו להדהד באירופה בווליום גבוה וכולם נערכים להתלקחות אפשרית; איך תשפיע מלחמה שכזו אם חלילה תפרוץ מבחינה כלכלית על האינפלציה, הסחורות, שוקי המניות ואגרות החוב, והאם היא עלולה להוביל למיתון עולמי?
הפלישה הרוסית לאוקראינה, לפי ההערכות, היא כמעט עובדה מוגברת. ההערכות גברו ביום שישי לאחר שג'ייק סוליבאן, היועץ לבטחון לאומי של הבית הלבן אמר ביום שישי כי התקפה רוסית באוקראינה, יכולה "להתרחש בכל יום", מה שגרר נפילות במדדים המובילים בוול סטריט.
מדינות מפנות את אזרחיהן מאוקראינה, אפילו ישראל מתכננת טיסות חילוץ, והאזהרות האמריקאיות עולות מדרגה. לפלישה כזו ישנן השפעות רבות, מעל הכל התוצאה החמורה ביותר של מלחמה היא חיי אדם ודם שנשפך לשווא. היא גם תפגע ביציבות פוליטית באירופה ובעולם כולו, ובנוסף, ישנן גם השפעות כלכליות רחבות היקף, מלבד הפגיעה הישירה בכלכלה האוקראינית שקרוב לוודאי תקרוס כמעט באופן מיידי. מה המשמעות של פלישה רוסית לאוקראינה מבחינה כלכלית עולמית?
מחירי האנרגיה והסחורות
התחום הראשון שיפגע ובאופן מיידי הוא תחום האנרגיה. אנליסטים כבר צופים נסיקה של מחיר הנפט ל-120 דולר, ובשלב הראשוני הם כמעט בוודאות יעברו את רף ה-100 דולרים לחבית בפעם הראשונה מאז 2014. בנוסף, רוסיה היא ספק גז מרכזי לאירופה, ומחירי הגז צפויים לעלות בחדות.
עליית מחירי האנרגיה תפגע כמובן בראש ובראשונה באירופה שמתמודדת עם רזרבות גז ונפט נמוכות במיוחד ומחירי אנרגיה מתוחים עד הקצה. עלית המחירים עלולה לפגוע בכלכלה האירופית עם עליית מחירי הייצור, ירידה בצריכה של האזרחים המתקשים לעמוד במחירי החשמל שנמצאים בשיאי כל הזמנים ועוד. בתרחיש הגרוע ביותר, בו אספקת הגז והנפט מרוסיה תיפסק באחת, צפוי משבר אמיתי וחריף באופן מיידי.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך גם שאר העולם יפגע. יש כלכלנים הסבורים שבתרחיש הגרוע ביותר צפוי מיתון עולמי כתוצאה מנסיקת מחירי האנרגיה. הם מסתמכים על תרחיש דומה משנות השבעים, כשהמשבר של מחירי הנפט גרם למיתון עולמי. יחד עם זאת, העולם, חמישים שנה אחרי אותו משבר, קצת יותר גמיש מבחינת ייצור אנרגיה, ודווקא פה ייתכן שפיתוח אמצעי אנרגיה חליפים שהתקדם מאד בשנים האחרונות יסייע להתגבר על המשבר. בנוסף התלות של העולם בנפט הערבי היה גבוה הרבה יותר מאשר זה של העולם כיום בנפט הרוסי.
בנוסף למחירי האנרגיה, גם שוק הסחורות בכללותו עלול להיות מושפע לרעה, במיוחד החיטה והתירס, שרוסיה ואוקראינה, בעיקר האחרונה, הם בין היצרניות הגדולות בעולם שלהם. אוקראינה אחראית על כ-12% מייצור החיטה העולמי ועל כ-16% מייצור התירס
אינפלציה
עליית מחירי האנרגיה והסחורות צפויה לפגוע כהשפעה משנית בנקודה הרגישה השניה שמרעידה את שווקי העולם בימים אלו - האניפלציה. יום לפני הנפילות ביום שישי עקב המתח הגאופוליטי, נפל הנאסד"ק מסיבה אחרת - נתוני האינפלציה הגבוהים בארבעים שנה. מחירי האנרגיה, חוץ מההשפעה הישירה על האינפלציה כמרכיב מרכזי במדד המחירים לצרכן, משפיעים גם באופן עקיף על כל שרשרת הייצור וההובלה. המפעלים המייצרים מושפעים ממחירי האנרגיה, החקלאים, התובלה הימית והיבשתית - לכולם העלויות יקפצו, ולפחות חלק מעליה בעלויות הייצור וההובלה תגולגל בסופו של דבר לצרכנים, מה שבתורו יעלה את האינפציה אף יותר.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אגרות חוב ממשלתיות של ממשלת ארצות הברית
אגרות החוב נחשבות "חוף מבטחים" בעיתות משבר ואי וודאות בשוק. לכן, לא פלא שמחיר האיגרות עלה, כלומר, התשואות ירדו, כאשר המשקיעים חיפשו מקום בטוח יותר להחנות את הכסף לאור ההפתחויות העולמיות. אולם זה קרה לאחר שביום חמישי חצו התשואות את רף ה-2% לראשונה מזה זמן רב. הסיבה לעליית התשואות ביום חמישי היא כמובן עליית מדד המחירים לצרכן והצפי שהפד יאלץ בעקבותיהם להעלות את הריבית בצורה אגרסיבית יותר. אם כן, יש לנו שתי השפעות מנוגדות. התגברות האי יציבות יכולה לגרום לעלייה בביקושים וירידה בתשואות, מצד שני התגברות האינפלציה עלולה לגרום לעליית התשואות. יש לזכור שתשואת אגרות החוב האמרקאיות משפיעה על מחירי אגרות חוב אחרות בשוק הפרטי בארצות הברית, ואף בעולם כולו. בנוסף, יש להן השפעה כמעט ישירה אף על שוק המניות.
הנעלם במשוואה הזו הוא הנתהגות הפד. האם פלישה רוסית תגרום לפד לשקול את צעדיו ביתר מתינות לאור חוסר היציבות העולמי? אולי בדומה למשבר הקורונה, בה ראה הפד סיבה להתערבות בשווקים ומדיניות מוניטרית מרחיבה ביותר, הוא יראה גם בהתפתחות באירופה סיבה לתמיכה בשווקים? או שנתוני האינפלציה ההיסטוריים, שנראים כרגע בלתי ניתנים לעצירה ללא מהלך אגרסיבי, לא יותירו לו ברירה אלא להמשיך בתכוניותיו להעלאות הריבית וצמצום ההרחבה המוניטרית? ג'יי האטפילד, אנליסט בחברת השקעות כתב באימייל ללקוחותיו שאם אוקראינה תתוקף: "זה יוסיף יותר בטחון להשקפתנו שהפד יהיה יותר יוני מאשר מה שחושבים בשווקים, כאשר מלחמה תגרום לחוסר הוודאות לעלות אף יותר", אולם, כפי שהוא מעיד, האטפילד מתחילה היה יוני יותר, אך ההערכות המובילות בשוק הן שלפד לא נותרה ממש ברירה מול איום האינפלציה הממשי שלא נראה זה כה עשורים.
שוק המניות
אם יש דבר ששוק המניות שונא יותר מכל - הוא חוסר וודאות, וזה בדיוק משמעותה של המלחמה - "ממלכתה של אי הוודאות" כדברי ההוגה הצבאי בן המאה ה-19 קארל פון קלאוזביץ. יחד עם זאת מחקרים מראים שאירועים חיצוניים משפיעים על שוק המניות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך השוק נוטה להתגבר עליהם. ריאן דטריק, אסטרטג פיננסי אמר בנידון: "אתה לא יכול להקטין את החדשות הללו (הקונפליקט באוקראינה) רק לחלק מסויים של העולם ולאנשים שיפגעו שם. יחד עם זאת, מנקודת מבט של השקעות צריך לזכור שאירועים גאופוליטיים מאז'וריים באופן היסטורי לא הזיזו כל כך את שוק המניות".
דוגמה לכך היא ההתקפה על בנייני התאומים בארצות הברית שגררה ירידה של 4.9% באותו יום, והגיעה עד מינוס 17.6% תוך 11 יום מההתקפה. אולם ההתאוששות והחזרה למחירים לפני ההתקפה לקחה 31 יום בלבד, כשב-10 באוקטובר אותה שנה כבר נסחרו המדדים במחיר גבוה יותר מאשר ביום ההתקפה.
אירועים אחרים כמו הנסיגה מאפגניסטן, או אירועי טרור אחרים השפיעו אף פחות. ברשימה שהכינו בבית ההשקעות LPL כלולה גם זווית ישראלית - מלחמת יום כיפור שהשפיעה בזמנו מאד על מחירי הנפט, וההתקפה הטרוריסטית באולמיפיאדת מינכן. ההשפעה על שוק המניות בשני המקרים הייתה מינורית לחלוטין. בסיכום כללי של מה שבית ההשקעות מכנה "28 האירועים הפוליטיים או המשברים הכלכליים הגרועים ביותר בששת העשורים האחרונים" הדאו ג'ונס נסחר במחיר גבוה יותר 6 חודשים בלבד אחרי תחילת האירוע. בממוצע הדאו הציג עליה של 2.3% בששה חודשים לאחר מכן. מסקנת צריכה להיות שאין להגיב בפאניקה לאירועים פוליטיים מבחינת שוק המניות.
- 17.אלון 13/02/2022 17:36הגב לתגובה זוטכנולוגיה תמיד תוביל ונאסדק זה קטר של משק ,עליות עליות ביום שניה הקרוב..
- 16.אמריקה מתה 13/02/2022 09:41הגב לתגובה זונקרע מצחוק מהקריקטורה מהאפס הרתעה ממעשי פשע ואלימות מפנטיות שחורה וכאוס שלא היה מעולם בארה"ב
- 15.בזן וכיל 13/02/2022 08:14הגב לתגובה זוסוף סוף אי סי אל תגיע ל 4200. כשהיא היתה צריכה להיות בשער הזה מזמן
- 14.מחירי הסחורות 13/02/2022 08:12הגב לתגובה זוהאנליסטים הצמידו את מחיר כיל לתירס ולמחיר לטון לא יתכן שכעת הם ישנו את דעתם אזי זה אומר שכל האנליסטים שקרנים ונוטים להנדס תודעה. כיל צריכה לעלות והרבה .
- 13.לילי 13/02/2022 07:59הגב לתגובה זופוטין רוצה שליטה במחירים באירופה ובעולם . מתיחות מעלה את המחירים , פלישה תיגבה מרוסיה מחיר גבוהה מהרווח מסחורות . לכן פוטין ישאיר את המתח כל עוד הוא יכול . מלחמת מתח והעצבים תימשך כל עוד פוטין ירוויח כלכלית .
- 12.מדד ה-S&P 13/02/2022 07:47הגב לתגובה זווזה סביר מאד אם תפרוץ מלחמה.
- 11.דוד 13/02/2022 07:30הגב לתגובה זוהעליות חזקות יום שניה הקרוב ..
- 10.צריך לקנות הרבה פוטין.... (ל"ת)ריקו המקפיא 13/02/2022 06:14הגב לתגובה זו
- 9.ג'ק 13/02/2022 05:59הגב לתגובה זופוטין 2022 מזכיר את היטלר 1939. העולם הנאור חייב לשקול צעדים ולרסן אותו . השאיפה שלו להירשם בספרי ההיסטוריה של רוסיה כגדול מנהיגיה שהחזיר אותה לגדולתה כמעצמה עולמית . איש מאד מסוכן ,התחבר לסין ואירן כפי שהיטלר התחבר בזמנו ליפן ואיטליה .
- 8.תרגיל ענק!הרצת מניות.פוטין עושה ארגזים.וצוחק על העולם (ל"ת)ח 13/02/2022 01:06הגב לתגובה זו
- 7.לא ברור לכם שפוטין עושה תרגיל הרצת מניות.הגזמתם.שקוף (ל"ת)ו 13/02/2022 01:05הגב לתגובה זו
- חיים 13/02/2022 08:45הגב לתגובה זוותראו שהוא יעשה עוד סיבוב ברגע שיודיע שאין מלחמה . אלוף האיש
- 6.פוטין קנה פוטים (ל"ת)אני בטוח 12/02/2022 23:10הגב לתגובה זו
- 5.עימות באוקראינה בעל השלכות קשות על הכלכלה העולמית (ל"ת)משבר בעצימות גבוהה 12/02/2022 22:51הגב לתגובה זו
- 4.הדולר יעלה ל3.8 (ל"ת)אם פוטין כובש 12/02/2022 22:00הגב לתגובה זו
- 3.זאב 12/02/2022 20:59הגב לתגובה זוכמובן שצריך לעקוב ולראות שזה לא מתפתח למלחמה עולמית
- 2.ברק 12/02/2022 20:51הגב לתגובה זושלו ולהתאחד מאחורי הנשיא אני בטוח שתיהיה מלחמה ושתשרף הכלכלה. יש כאן צד חיובי, זה יגרום לעולם לעבור מהר לאנרגיות חלופיות בעיקר לחזור לגרעינית ואולי זה ייתן תקווה לפלנטה ולדורות הצעירים יותר. אני רק מקווה שזה לא יתדרדר למלחמה גרעינית…
- 1.שלי 12/02/2022 20:34הגב לתגובה זולפני חודשיים כתבתי יפול ל13000 עכשיו יפול ל11100
- מי גאון של אימא ??? (ל"ת)אחד העם 13/02/2022 06:24הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
