קפיצת תשואת אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים בקרוב ל-6% (מ-1.77 ל-1.87 אחוזים בין יום ג' ל ד') הכתה קשה במניות. הקפיצה באה גם כתוצאה מסקר מומחים שערכה רשת בלומברג, שצופה שבסוף 2022 יגיעו תשואות ה-10 שנים ל-2.04 אחוזים. בנוסף, הצטבר לחץ על האגרות כתוצאה משבוע עמוס במיוחד בהנפקות של אגחי"ם. בין רביעי לחמישי עיכלו המשקיעים שהדברים אינם סיבה לבהלה ומה שאמור לרדת הן דווקא האגרות.

החברה הכי חשובה בעולם TAIWAN SEMICOND MNFCG CO  והלקח לישראל: "מי המדינה המאוימת ביותר בהכחדה בעולם?" למרות איומי האייתולות בהכחדת ישראל נראה לנו שהמדינה הכי מאוימת בעולם היא טאיוואן, לפני דרום קוריאה או אוקראינה. טאיוואן, אליבא סין הקומוניסטית, חיה על זמן שאול בלבד וישנם רבים שתוהים מה מנע מסין עד כה מלהשתלט על האי הסמוך. אחרי הכול רק 13 מדינות בעולם (מתוך 193 חברות האו"ם) והוותיקן מכירות בה כמדינה סוברנית, אף אחת ביניהן אינה "מערבית". אפילו "ידידתה הגדולה", ארה"ב, לה ברית הגנה עם טאיוואן, לא מכירה בה מאז 1979 ואפילו הצביעה לסלקה מהאו"ם.

סין טוענת שהאי הוא חלק ממנה שנותק על ידי המלוכנים שברחו מסין ב-1948 ומצהירה שבמוקדם או מאוחר יוחזר האי לשליטתה. הממשל בבייג'ין לעולם לא יוותר על דרישותיו וברגע שהפוליטביורו יגיע למסקנה שהאפיק הדיפלומטי סתום, יפלוש הצבא הסיני לאי שעם כול הכבוד לנשק האיכותי שארה"ב (וישראל) מספקות לו, יחזיק מעמד מקסימום יממה אחת.

אלא שלמרות החששות מסין, שהולכות ומתגברות לאחרונה ולמרות אי ההכרה של רוב העולם בריבונות שלהם, הפך האי הקטן לאחת הכלכלות החזקות בעולם, במקום ה-19 מבחינת התוצר ואין כמעט מדינה בעולם שאינה בקשרים כלכליים עם טאיוואן שהולכת ומשגשגת ולפי תחזיות אחרונות של הבנק העולמי (שמכנה אגב את האי כ"פרובינציה של סין") תעבור, עד 2025, את כלכלת יפן ותעלה למקום ה-18 בעולם.

• פפאיה גלובל רוכשת את Azimo הבריטית ב-200 מיליון דולר
• פפאיה גלובל מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 3.7 מיליארד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחרונה, הפכה טאיוואן למוקד ריב בין ארה"ב לסין מה ששוב מעלה את השאלה "מה מונע מסין להחזיר בכוח את האי שפרש וליהנות מהצלחת הכלכלה שם?" הרי לא החשש ממה שיעשה האו"ם או אפילו ארה"ב (לבטח לא במצב הנוכחי) הוא שמרתיע את החבורה בבייג'ין. אם תגוללו שאלה זו תקבלו כמה תשובות ביניהן ברית ההגנה עם ארה"ב או התקווה שישתלטו  באמצעות "בחירות דמוקרטיות" (בשיטות שנקטו בהונג-קונג או בטיבט) אבל התשובה האמיתית היא "התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והעברת האינפורמציה ומעמדה הייחודי של טאיוואן בנושא".

טאיוואן, כתוצאה מראיית הנולד של אדם אחד, הצליחה להשתלט למעשה על הפתוח, העיצוב  והייצור של המעגלים המשולבים ( integrated circuit) ה"מיועדים". נסביר זאת בהמשך אבל תחילה כמה מילים על ד"ר מוריס צ'אנג בן ה-90, שבשנת 1949, לאחר ניצחון הקומוניסטים בסין, הצליחה משפחתו להימלט לארה"ב. צ'אנג, מהנדס מכונות בוגר הרווארד, MIT ודוקטורט מסטאנפורד, עבד 25 שנים בתחום המעגלים בחברת TEXAS INSTRUMENTS שם התמחה בכול הקשור לפתוח וייצור מעגלים וכול הקשור בתפעול בית יציקה. הוא פיתח את בית היציקה הייעודי הראשון. בית יציקה ייעודי הוא מפעל ליצור מעגלים משולבים שעובד רק מול הזמנות הלקוח (בעיקר מול מעצבים).

ב-1984 התמנה לנשיא General Instrument Corporation (היום חלק מווישיי אלקטרוניקה). אבל לאחר שנה  שוכנע ע"י ידידו, שר הכלכלה של טאיוואן דאז, להתמנות ליו"ר המכון לחקר הטכנולוגיה התעשייתית של טאיוואן, שם פיתח, במשך שנתיים, את האסטרטגיה התעשייתית טכנולוגית של טאיוואן, ולאחר שסיים הקים, ב-1987, אתTaiwan Semiconductor Manufacturing Company.

• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

צ'אנג הקים את החברה כבית יציקה מקצועי לפרוסות (wafer) סיליקון שהן הבסיס לייצור שבבים, כבר אז מתוך כוונה להתאים הייצור עבור מעצבי שבבים שלהבנתו יהפכו לעמוד האש שיוביל את תעשיית השבבים ואת מהפכת האינפורמציה. הוא לא רק הקים את החברה אלא שכנע את ממשלת טאיוואן להפוך ההתמחות ב"יציקות מיועדות לדרישות העיבוד" לפרויקט לאומי ולחנך לצורך כך דור שלם של אנשי מקצוע בתחום. החברה, ששולטת היום בלמעלה מ-50% מפיתוח וייצור של המוליכים למחצה גלובלית התפשטה, מאז תחילת המאה, וורטיקלית גם לכיוון העיצוב ועד המוצר הסופי אפילו אבל עוצמתה מגיעה מההתפתחויות בתחום "היציקה המיועדת" שחשיבותה בתעשיית המוליכים למחצה הולכת וגדלה. כיוון שההתקדמות הטכנולוגית (פריצות הדרך החדשניות) מותנית בעיקרה בתחום שבין בית היציקה לעיצוב המוצר הצליח צ'אנג למצב את החברה שהקים ואת כול תעשיית המוליכים למחצה בטאיוואן ככמעט מונופול בתחום.

במה בדיוק מתבטאת עוצמתה של טאיוואן? תעשיית המוליכים למחצה, כפי שמוסבר בטור הזה מאז הופיעה הטלפוניה החכמה ב-2008, היא הלב והמנוע של התקדמות מהפכת הטכנולוגיה וחשיבותה הולכת וגדלה עם כול חדשנות טכנולוגית שמנסה להגיע לשוק הצרכני, בטח הביטחוני. מדובר בתעשייה שמונעת קדימה באמצעות מזעור והתייעלות. תעשיית המוליכים למחצה מאותגרת, כעת יותר מבעבר, בעיקר בגלל העלייה הצפויה בביקושים כתוצאה מהתפתחויות כמו כניסת הבינה המלאכותית למגוון מוצרים, כניסת ה-IOT, המשך הביקושים הגואים לטלפוניה חכמה וקצב הכניסה של טכנולוגיות חדשניות ומוצרים חדשניים לשוק הצרכני (בתחומי הרכב, החלל, האנרגיה, החקלאות, הביטחון ועוד).  הביקושים הגדלים למוצרים החדשים והקיימים יגדילו משמעותית את חשיבות העיצוב מה שיחייב את בתי היציקה לפתח ולייצר מעגלים באמצעות תהליכים ברי קיימא חדשים שלוקחים בחשבון את צרכי העיצוב המשתנים שלא לדבר על הצורך בהמשך המזעור, הגדלת מהירות תגובה, בהתחשבות בתקנות הקשורות לבעיות האקלים כמו למשל הפחתת פליטת גזים מזהמים וכמובן המשך ההתייעלות. ההתפתחויות הללו הופכות את TSM ותעשיית היציקות בטאיוואן לכמעט מונופול. מדוע?

כול צומת חדש של תהליך טכנולוגי דורש כוח אדם מיומן ביותר, פיתוח מאתגר והשקעות עתק בכושר ייצור. בגלל דרישות אלו, במיוחד בשל העלות שלהן, התחילו יצרני השבבים להתמקד בעיצוב והעבירו את חלק הפתוח וייצור המעגלים (בניית המעבד למעשה) של תהליך הייצור לבתי יציקה מתמחים כמו TSM. ככול שעלויות הפיתוח והייצור של מוליכים למחצה עולות וככול שכוח האדם הנדרש חשוב יותר כך גם גדל המעבר של יצרניות השבבים (מאינטל, אפל, NVDA, קוואלקום ומטה) למיקור חוץ (אאוטסורסינג) וזה קורה כאשר יותר ויותר חברות יציקה שמייצרות עבור אחרים (pure-play foundry) נוטשות את הביזנס בגלל העלויות. אינטל למשל תעביר השנה כ-20% מייצור המעבדים שלה ל-TSM.

"יעילות ועלות זה שם המשחק", אומר פיטר האנברי מ-Bain, "וקשה מאוד אפילו להתקרב ל-TSM".TSM שולטת היום ב-90% מכול ייצור המוליכים למחצה לשימוש בתהליכים טכנולוגיים חדשניים". "לפני עשור", אומר האנברי, "יכולת לפנות לעשרים בתי יציקה לרכישת מוליכים למחצה חדשניים שנדרשים. היום זה רק TSM ואולי סמסונג".

ככול שלוקחים בחשבון את הצרכים שמתפתחים, את מלחמות הסחר שעדיין מתנהלות, הלחצים על שרשראות האספקה והאינפלציה, תופעות שכולן לוחצות העלויות מעלה, כך עולה יתרונה היחסי של טאיוואן ובמיוחד TSM. צ'אנג הבין את ההתפתחויות עוד במאה הקודמת ושכנע את ממשלת טאיוואן להיערך נכון, להפוך את בתי היציקה המיועדים לפרויקט לאומי. עוד לפני הקורונה כדוגמה התחילה TSM בהקמת בית היציקה הגדול (160,000 מ"ר) והמתקדם ביותר בעולם באי (ייכנס לפעולה השנה). המפעל, "חלומה של תעשיית השבבים" כפי שכינה זאת הפייננשיאל טיימס, יהיה יחיד במינו. כיוון שלא רק בצריכה מדובר אלא גם בביטחון הפכה טאיוואן, בגלל בתי היציקה המיועדים, ל"בסיס החיוני של הכלכלה הגלובלית (”linchpin of the global economy" כפי שמכנה זאת הפיננשיאל טיימס).

למי שמעוניין להעמיק בהצלחת "הפרויקט של טאייואן" בנושא הבאנו שני מאמרים שמסבירים זאת כולל הסיבות מדוע סין לא תנסה לכבוש את טאיוואן בכוח. הראשון מרויטרס תחת הכותרת "כיצד הפכה טאיוואן לקו החזית בין ארה"ב לסין", והשני מפורבס שבו מסביר מומחה העברת הטכנולוגיה של המגזין, ג'ורג' קלאהון מדוע לא תסתכן סין בניסיון צבאי מול טאיוואן.

צ'אנג הוביל את TSM עד 2018 אז עזב כשהנשיא נותן לו אות השירות הגבוה ביותר בטאייוואן על "הקמת תעשיית המוליכים למחצה בטאייוואן ועל יצירת התשתיות האנושיות להגשמת המטרה". צ'אנג עדיין פעיל ומשמש כיועץ נשיאת האי. ב2014 אגב קיבל פרס "גיבור ההנדסה" מאוניברסיטת סטאנפורד, שווה לראות ולהאזין.

Taiwan Semiconductor Manufacturing Company נמצאת בסלי המוליכים למחצה המובילים SOXX, SMH ואחרים אבל, לדעתנו, מדובר במקרה יוצא דופן שבו אנחנו מעדיפים מניה בודדת על סל או קרן כי יש מעט מאוד חברות שמייצגות את תחום ה- pure-play foundry, ובמיוחד את התחום שמכסה החברה. כיוון שכאמור התפשטה החברה וורטיקלית היא מופיעה כמתחרה של חברות העיצוב כמו NVDA או QCOM, חברות התשתיות כמו CSCO ו-AMAT ואפילו בחברות הקצה כמו AAPL, MSFT ו GOOG.

יש מעט מאוד חברות שמתחרות "על באמת", סמסונג וטאואר (סימול:TSEM) שלנו שגם במקרה שלה היה זה אדם אחד, ראסל אלואנגר, שבנה את החברה מתוך ראייה מדויקת של ההתפתחויות העתידיות (לחיי ההבדל הקטן בין החוברות). גם אלואגנר, אם "הסביבה העסקית" בישראל הייתה ידידותית יותר יכול היה לפתח יתרונות יחסיים בתחום היציקות אבל עם תרבות האקזיטים זה לא בר בצוע. ישנה מתחרה מטאיוואן, United Microelectronics (סימול:UMC), ישנה GlobalFoundries האמריקאית וישנה הסינית, China’s Semiconductor Manufacturing International.

TSM מפעילה מפעלים גדולים גם בארה"ב (בונה כעת באריזונה) וגם בסין. החברה, שהונפקה בטאיוואן בשנת 1994, נרשמה למסחר בבורסה של ניו יורק ב 1997 והתחילה לקבל את תשומת הלב שמגיעה לה רק ב 2016-17 כאשר התחילו משקיעים מוסדיים להיכנס מה שמתבטא בעליה דרמטית במניה מאז. הכנסות החברה ב 2020 הגיעו ל- 45.52 מיליארד עם רווח למניה של 3.4 דולרים כאשר ההערכה ל 2021 היא 57.03 מיליארד ול 2022 75 מיליארד עם רווח למניה של 4.12 ו- 5.03 בהתאמה והחברה גם מחלקת דיווידנד רבעוני.

אנחנו מאמינים שבגלל מיצובה הייחודי של החברה ובגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות הצפויות, בתעשיות הרכב, החלל, הביטחון וכו, תמשיך החברה להציג צמיחה דו-ספרתית לאורך לפחות 5 השנים הקרובות מה גם שעל פי התקציב שפרסמה לכך היא מתכוננת. ב 2022 תשקיע החברה 50 מיליארד דולרים בהרחבת התשתיות שלה ובמו"פ.

ההשלכה לישראל: מה שעשתה טאיוואן ביציקה יכולה הייתה ישראל לעשות בכמה תחומים ולא עשתה. אבל עדיין יכולה המדינה להצליח, באמצעות פרויקט לאומי, להשתלט על אחת הנישות החדשניות שמתפתחות, להפוך ל"בסיס החיוני של הכלכלה הגלובלית". תחום הסייבר סקיוריטי כדוגמה, שחשיבותו לעולם הכלכלי-תעשייתי קריטית ולישראל יש את הבסיס הדרוש, ידע, הון אנושי וכסף, להקמת חברות שיובילו  גלובלית. מה צריך? סביבה עסקית ידידותית לפתוח העניין וכדאיותו הכלכלית, מנהל טוב ורצון. זה גם יעזור פוליטית, ראש הממשלה הנוכחי מבין בטכנולוגיה ובניהול, לא?.