בריטיש אירוויס מטוס תעופה
צילום: יח"צ

האומיקרון לא משפיע על הטיסות בארה"ב; מניות התעופה מזנקות

חברות התעופה והנוסעים לא חוששים מזן האומיקרון; ה-TSA (הגוף שאחראי על ביטחון בשדות התעופה בארה"ב) מצפה שנפחי הנסיעות ברמת טרום מגפה יימשכו עד דצמבר; בנתיים חברות התעופה מדווחות על ביקושים חזקים
סתיו קורן | (2)
נושאים בכתבה תעופה

זן האומיקרון מתפשט במהירות ברחבי ארה"ב, בדיוק כשעונת החגים יוצאת לדרך במדינה. עם זאת, מסתמן כי התפשטות האומיקרון לא משפיעה באופן משמעותי על הטיסות לקראת חג המולד.

יותר משני מיליון בני אדם עברו ביום שני במחסומים הביטחוניים של נמלי התעופה בארה"ב, זה היום החמישי ברציפות, כך לפי נתוני מנהל אבטחת התחבורה. המספרים עוקבים בין 81% ל-85% מתפוקת הנוסעים.

ה-TSA (הגוף שאחראי על ביטחון בשדות התעופה בארה"ב) מצפה שנפחי הנסיעות ברמת טרום מגפה יימשכו עד דצמבר, אם כי התחזית הזו נעשתה ב-7 בדצמבר, כאשר הנתונים העדכניים ביותר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן הראו כי אומיקרון מהווה פחות מ-1% מסך המקרים החדשים ברצף. זה קפץ ל-73.2% בשבוע שהסתיים ב-18 בדצמבר, כך חשפו נתוני CDC שפורסמו ביום שני. 

היועץ הרפואי הראשי של הנשיא ג'ו ביידן, ד"ר אנתוני פאוצ'י, אמר ל-CNBC השבוע שאין בעיה שאנשים יטוסו במהלך עונת החגים, וזאת במידה והם מחוסנים, ושומרים על עטיית מסיכה.

מה יקרה עם מניות חברות התעופה? 

כרגע לפחות, חברות התעופה האמריקאיות לא נראות מודאגות יתר על המידה. מאז שהגיעו הדיווחים על האומיקרון בסוף נובמבר, מניות התעופה איבדו גובה - אולם היום הן מטפסות בוול סטריט. דובר יונייטד איירליינס  UNITED AIRLINES (סימול: UAL) אמר לאחרונה שהחברה מצפה שיותר נוסעים יטוסו במהלך החגים של סוף השנה,  מאשר במהלך חג ההודיה.

דלתא איירליינס  DELTA AIR LINES  (סימול: DAL) העלתה את תחזיות הרבעון הרביעי שלה בשבוע שעבר, מכיוון שאמרה שהביקוש נותר "חזק במיוחד" במהלך תקופת החגים. נראה שהסיבה העיקרית מאחורי עליית התחזית היא מחירי דלק נמוכים מהצפוי, אך ראוי לציין את הביקוש החזק.

סאות'ווסט איירליינס  SOUTHWEST AIRLINES CO (סימול: LUV) אמרה כי היא "מעודדת" ממגמות הביקוש לחגים ומצפה ל"גורמי עומס די טיפוסיים לחופשות", כך בהצהרה ל-Barron's.

קיראו עוד ב"גלובל"

דובר אמריקן איירליינס AMERICAN AIRLINES (סימול: AAL) אמר שהביקושים נותרו חזקים במהלך החגים, אך להגבלות ולדרישות נסיעות בינלאומיות הייתה "השפעה קלה על הביקוש" במקומות מסוימים. החברה מתכננת להפעיל בממוצע יותר מ-5,000 טיסות יומיות בין ה-19 בדצמבר ל-1 בינואר, בציפייה שה-20, 22 ו-23 בדצמבר יהיו העמוסים ביותר עם יותר מ-5,300 טיסות בכל יום. אמריקן אמרה שזה מייצג 86% מלוח הטיסות שלה לאותה תקופה ב-2019.

הגבלות על טיסות

אז נכון שחברות התעופה לא נשמעות מודאגות במיוחד, אבל גם אם זן האומיקרון לא ירתיע את רוב האנשים מטיסות, בחלקים מסוימים של העולם לא תהיה להם ברירה. ההתפשטות המהירה של הזן בבריטניה ובחלקים אחרים של אירופה, שכבר התמודדו עם התפשטות זן הדלתא, הובילה לכך שמדינות מסויימות החזירו את ההגבלות.

גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, אסרה על רוב הנוסעים מבריטניה להיכנס למדינה - רק תושבי גרמניה ואזרחים יכולים לנסוע לגרמניה מבריטניה והם חייבים להציג בדיקה שלילית, ולהיכנס לסגר במשך שבועיים.

אבל גרמניה לא מגבילה את אנשים שמגיעים מבריטניה, היא הוסיפה לרשימה גם את דנמרק, צרפת, נורבגיה ולבנון לרשימת הסיכון הגבוה שלה, אם כי הצעדים יהיו פחות חמורים מאלה שנקטה נגד מבקרים מבריטניה. צרפת אסרה גם היא נסיעה לבריטניה וממנה.

חששות משקיעים

מדד ה-Stoxx Europe Total Market Airlines ירד ב-10.3% מאז חג ההודיה, בעוד שמדד NYSE Arca Airline ירד ב-8.3% באותה תקופה. חברות תעופה ונוסעים אולי מתנערים מההשפעה של האומיקרון, אבל המשקיעים בהחלט לא.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תכף יגיעו הירידות. איך לא? (ל"ת)
    J 23/12/2021 07:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תכף השמיים נסגרים. זמן טוב לממש (ל"ת)
    j 22/12/2021 04:10
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.