המחירים עולים; לא רק מהסיבות המוכרות
מדוע המחירים עדיין עולים? הנימוקים העיקריים תולים את הדבר בשוק העבודה הנוקשה ובשוק הסחורות הקשיח; והם צודקים! אבל ישנם עוד מספר הסברים חדשניים בדבר האינפלציה המתמשכת, והם גם מראים לנו מגמה ברורה של עליית מחירים עקבית ומתמשכת במהלך השנים הקרובות.
אינפלציה מתמשכת
רובנו כבר מפנימים שעליות המחירים המערכתיות שהחלו לפני כשנה, מתגבשות לכדי אינפלציה מתמשכת. אולם עד לא מזמן, היו מי שהשתכנעו (כמו למשל נגיד הבנק המרכזי האמריקאי) שהאינפלציה היא רק זמנית ויוצאת דופן. הכתבות הכלכליות חזרו שוב ושוב על המנטרה שמדובר על גל של עליות מחירים שהם Transitory בטבעם (בתרגום חופשי: חולף ומתכלה).
מדד נובמבר ירד ב-0.1%, אבל ממחירי הדיור זינקו ב-0.9% והשלימו זינוק של 10.3% בשנה
האינפלציה תחרוג מיעדי הבנקים המרכזיים
אולם, הנתונים מורים כי עליות המחירים בארצות הברית, נמשכות, מתחזקות ומגיעות לאזורים מפתיעים בכלכלה הגדולה בעולם. למי שעדיין לא הבין: האינפלציה איתנו, ולא לטווח קצר! לרוב המשקיעים מאוד קשה להתרגל לרעיון הזה של אינפלציה מתמשכת והולכת, שלא תעמוד ביעדים המתונים של הבנקים המרכזיים ובקלות תדלג מעל המשוכה של 2% בשנה. אחרי כמעט 15 שנה בהם לא הכרנו אינפלציה משמעותית כלשהי, אנו נאלצים להתרגל למציאות החדשה של עליות מחירים ושחיקת מזומנים.
- פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
- איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
כאמור, הנתונים מבליטים את העובדה ששוק העבודה העולמי בכלל והאמריקאי בפרט, נמצאים במצב של עליות שכר ממשיות. בונוס החתימה לעובדי כפיים המסדרים מדפים בסופר, הינו סממן ממשי לשינוי שחל בשוק העבודה בארצות הברית. המעסיקים משוועים לעובדים בכל רמות ההכשרה והשכר, והעובדים ממש לא ממהרים לחזור לעבודה.
התוצאה הינה עליות שכר, ומניסיון העבר, עליות השכר יגולמו על ידי החברות במחירים גבוהים יותר. העלויות הנוספות מגולגלות ישירות על הצרכנים, שבמקביל יבקשו עליות שכר נוספות, כפיצוי. בעבר כבר דנו כאן על המחזוריות האכזרית וההרסנית של דרישות שכר - עליות מחירים - עוד דרישות שכר - וחוזר חלילה. אנו חיים כיום בתוך התהליך והסחרור כבר החל. הנתונים מארצות הברית מחזקים את ההכרה כי האינפלציה תהיה ממושכת, ומשמעותית.
שוק הסחורות
בנוסף ללחצים הנובעים מעליות השכר הגבוהות, אנו עדים לעליות מחירים רחבות בכל מוצרי הבסיס של הכלכלה העולמית. ברוב המקרים, עליית המחירים נובעת מההוצאות המוגברות על שינוע, הובלה, עיבוד וכו'. כמו כן, אנו רואים יצרנים ממולחים המנצלים את המצב לעליות מחירים - הרבה מעבר לגידול בהוצאות. משבר הקורונה הוא הזדמנות בשבילם לקבל פיצוי היסטורי, על השנים המרובות שבהן המחירים נותרו מאוד יציבים (ועם רווחיות קבועה ומתונה).
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
בשורה התחתונה, מחירי הסחורות ומוצרי הבסיס מאמירים כלפי מעלה, ושוק הסחורות כיום הוא שוק של מוכרים, שבו לקונים (ואפילו לגדולים ולחזקים שביניהם) יש רק שתי אפשרויות במשא ומתן: Take it OR Leave It (בצע את העסקה במחיר הנקוב או וותר על הסחורה).
סיבות נוספות?
מעבר למנגנוני הליבה של אינפלציה מתמשכת (שוק העבודה הנוקשה / שוק הסחורות הקשיח), בשבועות האחרונים אנו עדים למספר מפתיע של פרסומים, עם נתונים חדשים ומעוררי מחשבה אודות מקורות לא צפויים של לחצים אינפלציוניים. בשורות הבאות ננסה לתת תמונה עדכנית לעוד כמה סיבות מעניינות למגמת המחירים העולים בארצות הברית. כמובן, התפרצות קיצונית של זן קורונה חדש (מישהו אמר אומיקרון?) יכול לטרוף את הקלפים ולהאט או לעצור את המגמה. ימים יגידו - אבל כרגע, לא נראה כי תרחיש זה מתממש.
אז מהם הסיבות הנוספות לאינפלציה אמריקאית מתמשכת והולכת?
פוליטיזציה של סוגיית השכר
בארצות הברית (ובמידת מה גם בישראל), יש פוליטיזציה רבה סביב נושא השכר. מאוד לא פופולרי להיות מעסיק שאינו מעלה את השכר של עובדיו, וממש בלתי נתפס הרעיון של הורדת שכר. גם באזורים מיוחדים של הכלכלה האמריקאית שבהם יש עודפי עובדים, המעסיקים מתקשים לעמוד בפרץ ולא להעלות שכר. ישנה אווירה ציבורית ותקשורתית רחבה בדבר הצורך בהעלאת שכר, במיוחד אצל עובדים לא מקצועיים (רמות השכר הנמוכות יותר). באופן כללי, ישנה קשיחות מחירים ושכר כלפי מטה. היינו, גם בימים כתיקונם, מאוד קשה להפחית שכר. אולם, כאשר הנושא מהווה מרכיב מהותי בדיון הציבורי הפוליטי - הדבר בלתי אפשרי.
משבר הלוגיסטיקה
סיבה נוספת לעליות המחירים המתמשכות נעוצה במשבר הלוגיסטיקה שהחל בתחילת 2020. משבר הקורונה הוכיח לחברות וליצרנים ברחבי העולם כי שרשרת האספקה הרזה, המהירה והזולה שנבנתה עקב בצד אגודל במשך עשרות שנים – הינה שברירית ביותר. משבר הקורונה הוכיח כי המערכת מתפוררת בקלות ויוצרת לחצים וחוסרים מובנים, לכל אורכה. כתוצאה, חברות שמות דגש רב יותר על שרשרת אספקה עם תכונות של עמידות ועקביות. אבל, מערך לוגיסטי יותר חזק, יותר עמיד שיכול לעמוד בפני זעזועים גלובליים גדולים (כמו למשל מגפה עולמית) - עולה הרבה כסף. את העלות העודפת והמחודשת על אספקה סדירה, מעמיסים על מחירי המוצרים לצרכנים.
רוכשים נכסים ולא חוויות
נתונים חדשים מורים על שינוי מגמה בדפוסי הצריכה של דור המילניום. אחרי שהוכו "שוק על ירך" במשבר הקורונה, ולאחר שהם ביצעו "חישוב מסלול מחדש", נראה כי הדור הצעיר של משקי בית אמריקאיים משנה את דפוסי הרכישה. אם בעבר הם התמקדו ברכישת חוויות, אירועים, שירותים אישיים ובילויים חולפים, הם עוברים כיום לכיוון מובהק של רכישת מוצרים ממשיים. ניתן לומר כי בעקבות משבר הקורונה (או אולי למרות המשבר) הדור הצעיר בארצות הברית נהיה יותר ויותר בורגני. עודפי הביקוש בתחומי הקמעונאות הקלאסית, הנכסים הפיננסיים והפיזיים (נדל"ן) - בהחלט מורגשים. גם ביקושים חדשים אלו, תורמים תרומה ממשית לעליות המחירים המתמשכות.
נכסי דלא ניידי (נדל"ן)
שוק ההון נמצא בשיא של כל הזמנים. מדדי השוק עולים ועולים ומשקיעים רבים חוששים מהבועה שנוצרה באזורים מסוימים של הבורסה האמריקאית (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה העילית). כתוצאה, משקיעים רבים מחפשים נכסי השקעה אלטרנטיביים וחדשניים. חלק מתפתים להשקיע באומנות, ביין, במתכות יקרות וביהלומים. רוב הציבור האמריקאי מעדיף להשקיע בנדל"ן. כתוצאה, ישנה עליית מחירים רחבה בשוק הנדל"ן. מדדי הנדל"ן (כמו Case-Schiller) מורים על ביקושים גדולים לנדל"ן, שיוצרים עליות מחירי דיור (רכישה / השכרה) ברחבי ארצות הברית. גידול ממשי בהוצאה על דיור, בהחלט משפיע על מדד המחירים לצרכן, שהינו מדד מרכזי לאינפלציה.
עולם ירוק יותר
המעבר לאנרגיה מתחדשת, וזניחת טכנולוגיות זולות לייצור חשמל (פחם, גז, כורים אטומיים) מובילים לעליה ממשית בעלויות האנרגיה בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט. גם לתהליך הזה, שנתמך באופן מאסיבי על ידי נשיא ארצות הברית בידן, והתקשורת האמריקאית, יוצר עליות מחירים מערכתיות. שכן, אנרגיה (חשמל) הינה מוצר בסיס מרכזי בכל תהליך ייצור ומכירה. זאת עוד סיבה לעליות המחירים הרוחביות - הן בצורה ישירה בעלויות החשמל של משקי בית והן באופן עקיף, אך משמעותי בכל המוצרים והשירותים.
המהפכה הטכנולוגית
ואם לא די בכל אלו, אנו עומדים באמצע של תהליך מואץ שבה בניגוד לעבר, השירותים הטכנולוגיים שאנו צורכים עולים לנו יותר ויותר. אם עד לא מזמן, ראינו נתונים בדבר ההשפעה המצננת שיש לפיתוחים טכנולוגיים על מחירים, הרי שכעת המצב השתנה. בתחילת הדרך, חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל, אפל, מיקרוסופט ואחרים התאמצו לתפוס נתח שוק גדול, וחילקו בחינם את השירותים המתקדמים שלהם. כעת, הן כבר מתחילות תהליך מובנה אך עקרוני לגבות כספים רבים מהלקוחות. אנו מזהים מעבר מאסטרטגיית נפח או נתח שוק, לאסטרטגיית רווחיות או מחיר. גם למגמה הזו יש השפעה ישירה על עלויות משק הבית והגידול המתמשך באינפלציה.
כולם כבר מזהים שהאינפלציה כאן! היא לא זמנית, וממש לא רגעית; אלא צפויה להיות מהותית ומתמשכת. הסיבות העיקריות לכך נעוצות הן בשוק העבודה הנוקשה (מעט עובדים והרבה משרות) והן בשוק הסחורות הקשיח (מעט מוכרים והרבה קונים). נכון הדבר כי ישנם יצרנים רבים המנצלים את המצב ומעלים מחירים הרבה מעבר לעלייה הממשית בהוצאות שלהם, אבל הסיבות לאינפלציה המתמשכת נעוצות גם במגוון סיבות מפתיעות וחדשות.
הפוליטיזציה של שכר העובדים הזוטרים מובילה למצב בו העלאת השכר מתבקשת ונדרשת (ולו מסיבות של יחסי ציבור). משבר הקורונה חשף את החולשות של שרשרת האספקה הגלובלית ואת שבריריותה. בעקבות המשבר, חברות וארגונים עוברים למערך לוגיסטי עמיד וחזק יותר, הכולל עלויות נלוות גבוהות הרבה יותר.
השינויים הסוציאליים של דור הצעירים, מוביל אותם לכיוון יותר בורגני, ובעיקר לצריכה של יותר מוצרים מוחשיים ופיזיים, כמו נדל"ן. העליות הקיצוניות בשוק ההון, והחשש מפני בועות וקריסות שערים מוביל רבים וטובים לשים חלק מכספם בנכסי נדל"ן, מה שמייקר באופן רוחבי את עלויות הדיור. המעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת, וזניחת מקורות אנרגיה זולים ומוכרים, מוביל לתוספת עלויות ישירה לכלל משקי הבית, ולכלל היצרנים והמוכרים. כל אלו מצטרפים ומחזקים את המגמה הכללית, והעליה המתמשכת במחירים יוצרת אינפלציה עקבית ומתגברת.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 12.כמה כבר עולה תכנה של מיקרוסופט ? מעבר לזה כלכלת אר 17/12/2021 00:23הגב לתגובה זוכמה כבר עולה תכנה של מיקרוסופט ? מעבר לזה כלכלת ארהב לא נסמכת על עובדי השכר מינימום
- 11.אל תגיד נגיד 16/12/2021 21:27הגב לתגובה זוהפדרל רזרב פירסם כי הוא חוזה שבשנת 2022 האינפלציה תתמתן עקב השגת פתרונות לבעיות זמניות שנוצרו עקב משבר הקורונה. מה יש בכתבה זו שהבנק הפדרלי האמריקני אינו יודע?
- טל 17/12/2021 09:55הגב לתגובה זואחר כך טען שהיא צפויה להיעלם לפני סוף 2021… נראה שההצהרות של הבנק המרכזי מכוונות לנסות ולהרגיע, ולא ממש מתבססת על הנתונים…
- ש 17/12/2021 09:45הגב לתגובה זויש דבר כזה לשקר
- 10.בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)הקורא 16/12/2021 16:41הגב לתגובה זו
- 9.עוז 16/12/2021 14:07הגב לתגובה זוהכי יפה אלינו שאין אינפלציה ולא תהיה לעולם ועד בגלל המצאה ישראלית שכל מוצר שעולה לא ניכנס לחישוב רק מוצרים שיורדים הם שיקבעו ואיך אמרו הגששים בזמנו ועדיין זה קיים , ישראבלוף
- 8.מאמר מצוין! מחכים כרגיל. (ל"ת)מוריה 16/12/2021 13:57הגב לתגובה זו
- 7.הדג מסריח מהראש 16/12/2021 11:52הגב לתגובה זוהמונופולים והקרטלים מנצלים את האווירה ומעצימים את עליות המחירים . באין ממשלה שחרטה על דיגלה מלחמה ביוקר המחייה, בקרטלים ובמונופולים לא יהיה להפקרות סוף .. התעוררו , אל תקנו אצל גזלנים .
- 6.מאור 16/12/2021 11:06הגב לתגובה זומשקרים לציבור במצח נחושה. הכל מתייקר והם מפרסמים שהמחירים יורדים. הכל בכדי לא להעלות את הריבית.
- 5.כ 16/12/2021 10:35הגב לתגובה זופחות מוצרים ושרותים?
- 4.oz 16/12/2021 10:08הגב לתגובה זוב-20 שנה האחרונות, הגלובליזציה תרמה לשמירה על רמות מחירים נמוכות. כיום סין, טיוואן ומדינות נוספות באסיה התבססו כלכלית וגם שם מתחילים להעלות שכר.
- 3.לא נכון. המחירים בישראל יורדים. (ל"ת)מאיר 16/12/2021 09:02הגב לתגובה זו
- 2.עומר 16/12/2021 08:43הגב לתגובה זוהכותב לא מציג נתון אחד הנוגע לטיעונים המרכזיים שלו, למשל לגבי עליות מחירים בארה"ב איך אפשר לקחת את הנאמר ברצינות?
- אסנת 16/12/2021 15:24הגב לתגובה זובארצות הברית זה נקרא CPI והיא מקבילה למדד המחירים לצרכן בישראל. הנתונים ברורים; המחירים בארצות הברית עולים הרבה יותר מהר מהצפוי.
- 1.נכון 16/12/2021 08:34הגב לתגובה זוע"פ הלמ"ס אין אינפלציה אבל המחירים כולם כלפי מעלה. הלמ"ס לא מודד נכון את מה שמתחולל בארץ. מר הלל אין כאן פוליטזיה של העלאות שכר למקבלי השכר הנמוך ,אלה בד"כ האנשים שעושים את העבודה הקשה. עוכרי הדין כותבים עבור לקוח שתי שורות ודורש שכר טירכה של אלפי ש"ח אין כאן צ פרפורציות . עובדי חקלאות בנין תעשיה מגיע יותר מאשר לעוכר דין למשל.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
בנק ההשקעות ג’יי.פי מורגן מזהיר כי ההתלהבות הגוברת סביב תחום הבינה המלאכותית הפכה לגורם סיכון מרכזי עבור שוקי ההון.
קרי קרייג, אסטרטג שווקים גלובלי בחטיבת ניהול הנכסים של בנק ההשקעות ג’יי.פי מורגן מזהיר כי אכזבה מתוצאות כספיות של חברות בתחום עשויה להוביל לתיקון חד הרבה יותר מזה שעלול להיגרם מהסלמה במתיחות פוליטית בעולם.
קרייג מסביר כי המיקוד החריג ב-AI וההשקעות האדירות של ענקיות הטכנולוגיה יצרו ציפיות גבוהות במיוחד. אם ההשקעות האלו לא יתורגמו להכנסות ממשיות, שוק המניות עלול להתחיל להטיל ספק בתחזיות הצמיחה ובשוויי החברות. לדבריו, כבר באפריל האחרון ראינו כיצד דוחות חלשים של מספר חברות טכנולוגיה הובילו לירידות חדות - תרחיש שיכול לחזור על עצמו.
לצד זאת, קרייג מציין כי השילוב בין ביקוש גבוה ל-AI לבין הציפיות להפחתות נוספות בריבית הפדרל ריזרב הוא אחד הגורמים שהובילו את המדדים המרכזיים בארה״ב לרמות שיא היסטוריות בו זמנית. עם זאת, הוא סבור כי הפוטנציאל להמשך עליות בארה״ב מוגבל, בעוד שבאירופה ניתן למצוא תמיכה פיסקלית שעשויה לסייע לשוקי המניות. ביפן, לדבריו, הרפורמות התאגידיות צפויות להוסיף רוח גבית, ובשווקים המתעוררים בולטות במיוחד ההזדמנויות על רקע תמחור אטרקטיבי יחסית.
ג’יימי דיימון, מנכ"ל הבנק הגיע שבוע שעבר לביקור מפתיע בקפיטול היל, שם נפגש עם קבוצת סנאטורים רפובליקנים ודן עמם בצמיחה הכלכלית ובמדיניות הפדרל ריזרב. דיימון, אמר לכתבים לאחר הפגישה כי אינו מודאג בנוגע לעצמאות הפד. לדבריו, “הפד צריך להיות עצמאי. שמעתי גם את הנשיא טראמפ אומר שהפד צריך להיות עצמאי, ולכן איני מודאג מכך”. דבריו נאמרו על רקע ביקורת מתמשכת מצד הנשיא טראמפ כלפי יו"ר הפד וצוותו, ובזמן שבו רגישות השווקים לנושאי מדיניות מוניטרית נמצאת בשיא.
- צ'ק פוינט רוכשת חברה לאבטחת ה-AI ב-300 מיליון דולר; מצפה להיות מובילה בתחום
- הכירו את ננו בננה - עורך התמונות החכם של גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, דיימון תיאר את מצב הכלכלה האמריקאית כ”עד כה, טוב”. לדבריו, "ישנם סימנים להאטה, אך התמונה הכוללת עדיין יציבה, אך צריך לפעול כדי שתישאר כך".