נאסדק
צילום: נאסדק

שיא במספר ובהיקף ההנפקות הראשוניות בעולם ב-2021

2,850 חברות גייסו מתחילת השנה כספים לראשונה מהציבור, במתווה של IPO או מיזוג לשלד SPAC. ברקע הערכות השווי הגבוהות, הסך המגויס המצרפי הגיע ל-600 מיליארד ד'. UBS: "עכשיו עוברים כבר לסביבה נורמלית יותר"
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה IPO הנפקה

הנתונים שזרמו כבר מוקדם יותר השנה רמזו על כך מבעוד מועד, אבל עתה אפשר לומר באופן רשמי – עוד לפני שנסתיימה, 2021 מהווה שיא של הנפקות בעולם (לרבות גיוסים במיזוגי SPAC) – הן מבחינת מספר העסקאות והן בהיקפן המצטבר.

בנתון הכמותי תומכים שלדי ה-SPAC שהזכרנו, שסביר כי ללא מנגנון זה מעטים מתוכם היו הולכים להנפקה רגילה. בנתון של היקף העסקאות המצטבר תומכות הערכות השווי שהרקיעו שחקים (יקרות כמעט כמו טרם משבר הדוט.קום), וכלכלנים ואנליסטים רבים הזהירו מפני הניתוק שלהם מהמציאות לא פעם.

מכל מקום – 2,850 חברות גייסו מתחילת השנה כספים לראשונה מהציבור, ובסך מצרפי של 600 מיליארד דולר. השיא הקודם היה ב-2007, קודם למשבר העולמי שנולד ממשבר הסאב פריים, כך לפי נתוני בלומברג.

המחזיקה בתואר זו שגייסה את הסכום הגבוה ביותר היא הנפקה טרייה יחסית – זו של חברת הרכב החשמלי (RIVI) שגייסה 12 מיליארד דולר (ועם תחילת המסחר המשקיעים לחצו איתה חזק על הדוושה). אחריה נמצאת ההנפקה הגדולה ביותר באסיה השנה - China Telecom Corp שגייסה 8.4 מיליארד דולר באוגוסט. חברת אחסון החבילה הפולנית InPost SA הייתה המובילה באירופה עם 3.2 מיליארד דולר שגויסו מהציבור בינואר.

לצד תמריצים ממשלתיים שסייעו לחברות להציג רווחים, היו כמובן הדפסות הכספים של הבנקים המרכזיים שהגדילו את כמויות המזומן שרק חיפש לו השקעה, בעוד כידוע הריבית האפסית, שלילית בחלק מהטריטוריות, הפכה את שוק האג"ח הסולידי ללא אטרקטיבית.

בבלומברג מזכירים שהגם שהשיא נשבר, הדלתות לא היו פתוחות לאורך כל הדרך לכל דכפין – רשות ניירות ערך בארצות הברית (ה-SEC) ציננה את שוק ה-SPACים עם אזהרות על הספונסרים מאחוריהם והמוניטין המסנוור (סלבריטאים בעיקר), כמו גם הפיכת האופציות לעובדים להתחייבות בדוחות החשבונאים (וכמובן גם האוויר החם שיצא מהספאקים לאחר השלמת המיזוג). עד כה 159 מיליארד דולר גויסו במתכונת זו, אולם הקצב מאט החל מאפריל.

בסין השלטונות הן ששמו רגל בזרם החברות המקומיות לווול סטריט (וגם שם לא התלהבו מסטנדרט הדיווח ואיימו למחוק חברות שכבר נסחרו שם).כל אלה פגעו גם בהנפקות בבורסת הונג קונג.

קיראו עוד ב"גלובל"

בבנק ההשקעות UBS, מנכ"ל משותף בחטיבת שוקי ההון הגלובליים, גארת' מקארתי, התייחס לסלקטיביות הגוברת בשוק ואמר ש"אנו עוברים ממצב מושלם עבור הנפקות ראשוניות לציבור, עם שפע של נזילות ועסקאות שיוצאות לפועל בהצלחה, לסביבה נורמלית יותר".

סוזנה סטריטר מהפירמה Hargreaves Lansdown כתבה בניתוח שפרסמה כי "בעוד תכניות ההרחבה הכמותיות מתאזנות, ואם הצמיחה הגלובלי תאט באופן חד, השווקים יכולים לנוע לכיוון תיקון. מניות שמתומחרות ביתר יחושו בכאב הרבה לפני אחרות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.