במקום לדבר על 'השכר הממוצע במשק' צריך לדבר על 'השכר החציוני'. מדוע? כי השכר הממוצע הוא נתון מעוות. כדי להמחיש: אם יש במשק 10 עובדים. 9 מקבלים שכר של 100 שקל ואחד מקבל שכר של מיליון שקל, השכר הממוצע יהיה 100,090. כן - השכר 'הממוצע' של אותם עשרה עובדים יהיה יותר ממאה אלף שקל, אבל זה כמובן שקר מוחלט. השכר של תשעה מתוכם הוא בסך הכל מאה שקלים.

העיוות נוצר כתוצאה מכך שהעובד שמרוויח הרבה הרבה יותר מכולם (במקרה שלנו על פי סדר עולה: עובדי הייטק, מנהלים בשירות הציבורי, מנהלים בכירים של חברות במשק שמרוויחים מיליוני שקלים) 'מושך' את הנתונים של כלל הציבור כלפי מעלה ומציג תמונה לא נכונה, כאילו כולם מרוויחים הרבה יותר.

בניגוד לכך, השכר החציוני הוא המשכורת שמקבל האדם האמצעי: כזה שחצי מהאזרחים מרוויחים יותר ממנו וחצי מרוויחים פחות ממנו. כלומר, זה נתון שאי אפשר לעוות אותו לא כלפי מעלה בגלל מקבלי שכר גבוה, ולא כלפי מטה (אבל מאחר שיש רצפה, העיוות כלפי מטה פחות משפיע).

למעשה זהו נתון שמשקף את המציאות הרבה יותר מאשר השכר הממוצע (שמקבל עיוות כלפי מעלה בגלל מקבלי שכר גבוה - כמו בהייטק); שכר חציוני נטו הוא הכסף שנכנס בפועל לבנק אחרי מסים.

• השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז למה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, מפרסמים את הנתון החציוני רק פעם בשנה, ולא בכל חודש, כפי שהם מפרסמים את נתוני השכר הממוצע? לא ברור. נתון גבוה יותר משרת כמובן את הפוליטיקאים שתמיד רוצים להראות שהשכר גדל (וממש במקרה - השכר שלהם גם מוצמד לעלייה בשכר הממוצע, כך שגם העלייה אצלם מעוותת שוב את נתון כלפי מעלה וגורמת לעלייה נוספת, וכך חוזר הניגון...), ושכולם מרוויחים בעצם הרבה יותר טוב ממה שהם חושבים. אבל הבעיה היא שאנשים מרוויחים את השכר שנכנס להם לחשבון הבנק, ולא את השכר הממוצע... ורוב האנשים מרוויחים פחות מאשר את השכר הממוצע.

הלמ"ס מפרסמים את הנתון על השכר החציוני, ברוטו ולא נטו, ורק באיחור של כשנתיים. במענה לשאלת ביזפורטל אמרו בלמ"ס שמאוד מורכב להוציא את הנתונים הללו. לדבריהם, הם עובדים על כך שבעתיד הנתון יתפרסם פעם בחצי שנה, לאחר שתיכנס לשימוש מערכת ממוחשבת. בלמ"ס הוסיפו כי "מדובר בעצם בהכנסה החציונית - והנתונים הם חלק מסקר הוצאות משק הבית, ומתייחסים להכנסה הכספית ברוטו של שכירים מעבודה שכירה" - אך כאשר בכל מספר ימים הלמ"ס יודעים לפרסם נתונים (חשובים) על נתונים רבים במשק (אבטלה, חשבונות לאומיים, מספר משרות במשק, מדד המחירים לצרכן, התחלות וגמר בנייה, כמות מבוקשת לדירות ועוד הרבה נתונים), לא ברור מדוע דווקא הנתון על השכר החציוני בלתי ניתן להשגה אלא רק פעם בשנה, ובאיחור.

אז כמה היה השכר החציוני נטו בחודש אוגוסט?

אז אחרי שהבנו שהשכר החציוני חשוב הרבה יותר מאשר 'השכר הממוצע', נשאר לבדוק כמה הוא בפועל. כלומר - כמה כסף בפועל נכנס לחשבון הבנק של הישראלים בחודש אוגוסט. בעקבות פניית ביזפורטל מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) הם היחידים שהחלו לפרסם את הנתונים הללו בחודשים האחרונים, במסגרת נתוני המשכורות החודשיים שהם מפרסמים.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

אז הנה הנתונים של מס"ב: השכר החציוני נטו עולה פחות מקצב האינפלציה: בחודש אוגוסט הוא עמד על 6,068 שקל. אמנם מדובר בירידה של 2.8% לעומת יולי 2021 שעמדה על 6,243 שקל - אך המגמה ארוכת הטווח חשובה יותר והיא מצביעה על עלייה קלה של 0.6% לעומת אוגוסט 2020 שבו עמדה משכורת הנטו החציונית על 6,032 שקל.

אבל אלו לא בשורות מספיק טובות. מדוע? כי האינפלציה בישראל עלתה בשנה האחרונה ב-2.2%, כלומר - למעשה השכר של רוב אזרחי ישראל - נשחק. 

עוד על פי הנתונים, מספר מקבלי השכר באוגוסט ירד בכ-33 אלף איש לעומת החודש הקודם ועמד על 3.552 מיליון איש, (20 באוגוסט 2021 עד 10 בספטמבר 2021) עומד על 3.552 מיליון ישראלים. מדובר על ירידה בשיעור של 0.9%. הנתון נמוך בכ-100 אלף איש לעומת הכמות שקיבלה שכר בגין חודש מרץ 2020, לפני תחילת משבר הקורונה והשפעותיו על המשק הישראלי. במרץ 2020 הועברו תשלומי שכר ל-3.65 מיליון ישראלים, נתון גבוה ב-2.7% מכמות מקבלי השכר ביולי 2021.

בעקבות כך, היקף השכר שהועבר ירד בכ-560 מיליון שקל - הירידה נובעת גם מדי ההבראה ששולמו בחודש יולי ו'משכו' את הנתונים כלפי מעלה. 

היקף תשלומי השכר בגין חודש אוגוסט עמד על סכום כולל של 26.189 מיליארד שקל, לעומת סכום כולל של 26.751 מיליארד שקל ששולמו בגין משכורת יולי 2021 בו שולמו דמי ההבראה השנתיים בחלק מהמגזר הפרטי. מדובר על ירידה של 562.41 מיליון שקל לעומת הסכום שהועבר (בין התאריכים 20 ביולי ל-10 באוגוסט) בגין משכורת חודש יולי. בהשוואה למשכורת חודש אוגוסט 2020 מדובר בסכום גבוה ביותר ב-1.468 מיליארד שקל ובעליה של 5.9% בגין השכר ששולם במשק. היקף תשלומי השכר בגין משכורת אוגוסט 2019 עמד על 24.280 מיליארד שקל.

שכר הממוצע (נטו) ששולם בגין משכורת יולי עמד על 7,373.24 שקל , מדובר על ירידה בשיעור של 1.2% לעומת השכר הממוצע ששולם בגין משכורת יולי, שעמד על 7,462.33, וכלל את מרכיב דמי ההבראה אצל חלק ממקבלי השכר במשק. שכר הנטו הממוצע בגין חודש אוגוסט 2020 עמד על 7,300.74 שקל ובאוגוסט 2019 עמד השכר הממוצע על סכום של 7,151.26 שקל.