שדה דב שדה תעופה מטוס המראה
צילום: Istock

עמוק לתוך 2022: ענקיות התעופה מתכווננות להמשך המשבר

מיזוגים, הכנסות גוברות משינוע אווירי ומטיסות פנים, אבל המשך חוסר ודאות כשסין תגביל טיסות בינ"ל עד אמצע השנה הבאה לפחות. ומה עשו מניות חברות התעופה הגדולות מתחילת השנה? תמונת מצב
ארז ליבנה | (3)

אחרי מתקפות ה-11 בספטמבר 2001, המדדים המובילים בארה"ב התרסקו ומחקו 1.4 טריליון דולר, לאחר שמטוסים הפילו את מגדלי התאומים, פגעו גם בפנטגון ויצרו כאוס אמיתי ואובדן אמון בחברות התעופה. לפי סוכנות התעופה הבינ"ל (IATA), לאחר שצמח בממוצע של 3.9% בשנה לפני ההתקפה, ההכנסה הממוצעת לנוסע לק"מ (RPK) בהתאמה עונתית ירד במיידי ב-30%. זה הוביל את חברות התעופה האמריקאיות לפרסם הפסד מצרפי של 8 מיליארד דולר באותה השנה.

 

לעומת זאת, בסגר הראשון בארה"ב אשתקד, ה-RPK ירד ב-95%, כשבשנה שעברה חברות התעופה האמריקאיות הפסידו מצרפית למעלה מ-35 מיליארד דולר. עם זאת ביולי השנה ה-RPK קפץ ב-87% ביחס ליולי 2020, כשחברות התעופה בארה"ב נשענות על תעופת הפנים כדי לכסות על מרבית ההפסדים, כשחלקן אף הצליחו להפתיע את השוק ולייצר תזרים מזומנים חיובי ברבעון הקודם.

 

עוד פקטור שמסייע לחברות זה הכאוס שנוצר בשרשרת האספקה העולמית, כשתעריפי השינוע של מכולות מרקיעים שחקים, החברות מחפשות אלטרנטיבות. כך יצא, שבנתון תובלת טון קרגו לק"מ (CTK), ביולי האחרון היה גידול של 8.6% בהכנסות ביחס ליולי 2019, כלומר לפני המגפה. ב-IATA מעריכים שהטרנד הזה יימשך.

 

"במבט קדימה, עסקים ומובילים צפויים לעמוד בפני ביקושים חזקים בשינוע אווירי, בזמן הפיק של השילוח האווירי ברבעון 4", קבעו ב-IATA והוסיפו כי למרות האתגרים שמציב ורייאנט דלתא "עסקים יצטרכו את השינוע האווירי לקראת אירועים צרכניים גדולים כמו בלאק פריידיי, כשהתעריף השינוע האווירי החיובי ביחס לשינוע הימי, יכולים להעניק עוד תמריצים לעסקים לשנע סחורות באוויר".

הלואוקוסט במוקד התעופה העולמי 

אז יש אפסייד שיכול להכניס הרבה רווחיות לחברות, אבל גם יש לא מעט דאונסייד. המשברים בשרשרות האספקה והייצור הובילו למחסור במתכות חיוניות ליצרני המטוסים כמו כרום ורניום. "הקומבינציה של פקטורים העלתה את מחירי מוליכי העל לרמות של לפני המגפה, למרות ביקושים נמוכים באופן עקבי", כתבו בארגוס.  

 

כלומר - ייצור המטוסים מתייקר, אבל חברות התעופה לא מעוניינות לחטוף את המכה שבואינג BOEING (BA) ואיירבוס EUROPEAN AERONAUTIC (EADSY) נאלצות לספוג. לדוגמא, מייקל או'לירי מנכ"ל חברת ראיינאייר RYANAIR HLDS PLC (RYAAY) האירית אמר לרויטרס בשבוע שעבר כי הוא עצר עסקה לרכישת מטוסי 737MAX 10 המוערכת בלמעלה מ-30 מיליארד דולר, משום שהמטוסים יקרים מדי.

זאת לאחר שרק בדצמבר האחרון החברה הזמינה 70 מטוסים מ-BA, מה שהגדיל את מספר המטוסים שענקית התעופה צריכה לספק לראיינאייר ל-210. אז זו מכה לא נעימה לבואינג, אבל ייתכן שזו גם טקטיקה שנועדה להפעיל לחץ על בואינג.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"אנחנו לא נבזבז את זמננו על המטוסים הללו ולא נעשה זאת בשנים הקרובות, עד שנגיע למשבר הבא", אמר או'לירי והוסיף כי "בואינג מאמינים שהמגפה נגמרה, אבל הם צריכים את ההזמנות הללו. הם מחפשים להעלות מחירים למרות שהרבה לקוחות שלהם עוברים לאיירבוס".

 

בראיון נוסף שהעניק או'לירי בסוף שבוע, הוא העריך כי מתחרותיו האירופאיות בלואוקוסט, איזיג'ט EASY JET PLC (ESYJY) וויזאייר (WZZZY) צריכות להתמזג כדי לשרוד – לאחר שבשבוע שעבר איזיג'ט הודיעה כי דחתה השתלטות מזד וויזאייר. "האינטגרציה צריכה לקרות ותמשיך לקרות. זה בלתי נמנע, במיוחד מאז הקורונה, אבל השאלה האמיתית היא האם וויז תצליח לשקם את התפעוליות של איזי, או שאיזי תהרוס את התפעוליות של וויז", אמר בראיון לפייננשל טיימס.

אחרי החיסונים באה המציאות

בינתיים, לאחר שבנובמבר האחרון החיסונים הביאו לחברות לא מעט אפסייד, בשל העובדה כי השווקים החלו לתמחר התאוששות, וריאנט הדלתא בא וממשיך לייצר גלי הרס. קחו לדוגמה את מניית סאות' ווסט SOUTHWEST AIRLINES CO (LUV). בתחילת השנה המניה עמדה על 45.6 דולר והגיעה לשיא בתחילת אפריל כשחצתה את ה-64 דולר למניה. היום היא קצת פחות מ-48 דולר למניה. כלומר היא עלתה ב-5% השנה (וב-12 החודשים האחרונים המניה עלתה ב-23%) אבל היא ירדה ב-5 החודשים האחרונים ביותר מ-25%. 

 

המצב של מניית דלתא איירליינס DELTA AIR LINES INC (DAL) וגם אמריקן איירליינס AMERICAN AIRLINES (AAL) הוא זהה להחריד. ב-12 החודשים האחרונים מניית DAL עלתה מכמעט 32 דולר ללמעלה מ-39 דולר, או 24%, אבל מגבוה של כמעט 52 דולר בתחילת אפריל, היא במינוס של כמעט 24% ב-5 החודשים האחרונים. מניית AAL עלתה ב-46% ב-12 החודשים האחרונים ומיוני היא ירדה ביותר מ-26%.

איך החברות מתמודדות עם המשבר? 

ואיך התחזיות קדימה ל-2022? בעיקרון החברות הגדולות מנסות להתמודד עם המשבר כשהן מחייבות את כל העובדים להתחסן. הן גם חתכו לא מעט עלויות תפעוליות כדי לשרוד את המגפה, אז ההכנסות צפויות להרוויח מחלק מנתיבי ההכנסה, כמו תעופת פנים ושינוע.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מנתח דוחות 13/09/2021 17:54
    הגב לתגובה זו
    ההכנסות רק עולות
  • 2.
    תמים 13/09/2021 17:53
    הגב לתגובה זו
    ענף התעופה זה עסק מפסיד. לעבור לתחבורה ברכבות מהירות כמו ביפן וצרפת.
  • 1.
    אלון 13/09/2021 17:53
    הגב לתגובה זו
    חברות תעופה 2022 שוברות שיאים..
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.