באפריל-מאי אשתקד הערכנו שמי שקונה מניות בנקים עושה עסקה מצוינת. התקופה הייתה שיא הקורונה, המניות היו עמוק בתחתית, וזה היה בדיוק בזמן לעשות עסקה חלומית - מאז מניות הבנקים זינקו מעל 60%. אז נכון שהכל יכול לקרות, אבל זה עניין של הסתברות. לא היה צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהבנקים לא יכולים להיסחר לאורך זמן בחצי מההון שלהם. לא היה צריך להיות גאון כדי להבין שהקורונה היא משבר, אבל לא כזה שייחסל את הכלכלה המקומית ויגרום לחובות עתק שלא ישולמו, במיוחד שהמדינה תומכת בציבור ומזרימה לו כספים (חל"ת, מענקים ועוד). אז כתבנו מספר פעמים את מה שאנחנו חושבים (הנה דוגמה) ועזרנו - אנחנו מקווים - למשקיעים לייצר תשואה עודפת. אבל מה הלאה?

בחסות התוצאות החזקות ברבעון השני והתמיכה הממשלתית נמשכת העלייה במחיר מניות הבנקים, שהפכו לחביבות בקרב משקיעים רבים, תוך שהן רושמות שיאים חדשים ועוקפות את שעריהן טרם טלטל נגיף הקורונה את העולם והבורסה.

כך, בחודש האחרון, וביתר שאת לאחר פרסום הדוחות הכספיים רשם מדד הבנקים עלייה של כ-11%, בזמן שמדד הדגל ת"א 35 עלה ב-2.4% בלבד. החודש האחרון, בסך הכל מבטא את המגמה בשנה האחרונה, שהביא לזינוק של 50% בזמן שמדד ת"א 35 מציג עלייה של "רק" 22%. וביחס לשיא השפל מדובר על עלייה של מעל 60%. 

מדד הבנקים בחמש השנים האחרונות

העליות האחרונות מגיעות כאמור על רקע תוצאות חזקות ברבעון השני ובמחצית הראשונה במסגרתן, הציגו הבנקים רווחים גדולים ונתוני תשואה להון טובים. זאת, בין היתר בחסות הכנסות הריבית מהלוואות צמודות מדד המחירים לצרכן שעלה, והפרשות העבר להפסדי אשראי ששבו כהכנסות. דבר שבא לידי ביטוי ברווח שיא של 4.9 מיליארד שקל אותו רשמו חמשת הבנקים הגדולים בישראל, קפיצה של 262% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למעשה בנטרול ביטול ההפרשות לאשראי, הרווחים פחות טובים, אך עדיין הם מבטאים תשואה על הון של 8%-9% ואף יותר. להערכת האנליסטים הרווחים הגבוהים, התשואה המרשימה על ההון והעליות במחירי המניות יימשכו. 

כך למשל בראיוןTV לביזפורטל, העריך אתמול אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון כי ההכרה בהפרשות להפסדי אשראי תמשיך להשפיע לטובה על התוצאות בשנה הקרובה, וכי מדיניות הדיבידנד תתרחב. כמו כן, הוא סבור שברז ההלוואות לתחום הנדל"ן יפתח עוד יותר.

עוד לדבריו, המשקיעים ידעו להתמודד גם עם המגבלה האפשרית על נטילת ההלוואות לכל מטרה לשם השלמת ההון העצמי והבנקים לא יפגעו בינתיים מרפורמת הבנקאות הפתוחה.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

הבנקים הציגו ברבעונים האחרונים גידול מרשים ברווחים בזכות עלייה בהיקף ההלוואות, עם דגש לפעילות הנדל"ן שנתפסת בטוחה יותר (תחום המשכנתאות בשיא) לצד שיפור בפעילות שוק ההון במקביל לפעילות משמעותית של משקיעים בשוק ההון, וכן המשיכו להשתמש ב"כלי הסודי" - התייעלות. יותר מאשר הבנקים הגדילו הכנסות, הם צמצמו הוצאות - מצבת העובדים שלהם המשיכה לרדת ותוכניות רה ארגון שהיו אמורות להתבצע במשך 5 שנים כמעט הושלמו בשנתיים. 

זו הסיבה גם לאופטימיות. הבנקים רזים יותר מבעבר, יעילים יותר מבעבר, אבל זו גם בדיוק הבעיה. הגידול ברווחים כתוצאה מהתייעלות יימשך, אבל הוא לא אינסופי. הבנקים חייבים להגדיל את ההכנסות כדי להגדיל רווחים, ולמרות שהאנליסטים רואים את זה קורה ולמרות שזה בהחלט סביר, יש שתי שאלות שאין עליהן תשובה ברורה.

הראשונה היא עד מתי? עד מתי יגדילו הבנקים את הפעילות שלהם בתחום האשראי כשהעולם הפיננסי משתנה. חברות האשראי החוץ בנקאיות הן רק חלק קטן מהשינוי בתחום הפיננסי, כשענקיות הטכנולוגיה ייכנסו לכאן כבר יהיה לבנקים המקומיים קשה יותר. נכון, זה ייקח זמן, הבנקים צפויים לעוד שנים טובות, והכי חשוב - שומרים עליהם. הפיקוח על הבנקים הוא לא באמת פיקוח, הוא הגוף האחראי על יציבות הבנקים, על רווחיות הבנקים. ועדיין - גופים טכנולוגיים יעילים לרבות בנקים דיגיטליים יאיצו את התחרות המנומנמת. 

כשזה יקרה, הבנקים לא יוכלו לדרוש מכם 20 שקל עמלה על איזה תדפיס של תיק ניירות ערך או 50 שקלים על טופס ערבות. אז בנקים הם כנראה עדיין השקעה סולידית, אבל במחירים שאליהן הן נסקו, הסיכונים צפים. 

זה בולט במכפילי ההון. בנקים מוערכים ביחס להון העצמי שלהם. בתקופת של חרדה בשווקים וחששות הם יורדים לעד 0.5 מההון העצמי, בתקופות של שגשוג הם עולים ל-1.3. לפני הקורונה הם היו קרוב ל-1. זה הממוצע כשיש בנקים ספציפיים שנמצאים גבוה יותר והיו נמוך יותר בשל. בנק מזרחי טפחות -4.85% לדוגמה נסחר פי 1.4 על ההון שלו. 

בנק לאומי -3.48% נסחר ב-0.98 על ההון ובנק פועלים -4.03% נסחר ב-0.89 על ההון. הבנקים לא יקרים, אבל הם כבר לא בתמחור זול. ומה שיקבע את עתידם מעבר לסיכונים הספציפיים שקשורים לתחרות הדיגיטלית היא כלכלת ישראל. בנקים הם אופציה על המשק והשאלה באיזה מצב נמצא המשק שלנו? האם הוא טוב יותר מהמצב לפני הקורונה?  מצד אחד, ההייטק חוגג, מצד שני הגירעון גדל בעקבות הקורונה. הכלכלנים יגידו לכם שמצבנו פחות טוב, אבל באופן יחסי לעולם מצבנו לא רע. 

מעבר לכך, נזקי הקורונה לא באמת התגלגלו במלואם לציבור. הממשלה ספגה את ההפסדים, הציבור נפגע אבל פחות. הבעיה שהציבור צפוי מתישהו להשתתף בעלות הקורונה. זה יכול להיות משמעותי. חוץ מזה, הקורונה עדיין כאן והיא משפיעה על הכלכלה, אי אפשר להתעלם ממנה. זה לא כאוס מטורף, זו לא אופוריה כפי שהיה בבורסות כשהעריכו שניצחו את הקורונה, זה מדוד יותר, אבל זו פגיעה. היא עדיין לא מחלחלת לציבור באופן מוחלט. 

אז להיות זהירים. הבנקים היו השקעה טובה, הם כנראה עדיין השקעה טובה, אבל בתמחור הנוכחי הם כבר לא השקעה סולידית ובטוחה. 

מחיר מניית לאומי בשלוש השנים האחרונות