אחרי וולמארט והום דיפו: Lowe's וטארגט מכות את צפי האנליסטים
תחום הקמעונאות עומד במרכז שבוע המסחר הנוכחי, עם פרסום תוצאות הרבעון של מרבית החברות הגדולות בתחום, שעד כה מציגות תוצאות חזקות ומנפצות את צפי האנליסטים. על רקע החזרה לשגרה והפתיחה של המשק מחד והחשש מפני התפרצות זן הדלתא של נגיף הקורונה והשלכותיו.
אל מול התוצאות החזקות, ניצב נתון המכירות הקמעונאיות של חודש יולי, שפורסם אתמול והיה גרוע מהצפוי. דבר שמעלה תהיות האם הווריאנט ההודי (זן דלתא) מתחיל לצנן את ההוצאות של הצרכנים או שמא אלו מוציאים יותר כסף על שירותים כמו כרטיסי טיסה, קונצרטים ומסעדות ופחות על מוצרים.
היום דיווחה רשת הקמעונאות LOWE'S COMPANIES המתמחה במכירת ציוד לבית, דיווחה כי הכנסותיה ברבעון השני הסתכמו בכ-27.57 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-27.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ומעל לצפי האנליסטים להכנסות של 26.85 מיליארד דולר.
בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח של 3.02 מיליארד דולר (4.25 דולר למניה), לעומת 2.83 מיליארד דולר או 3.74 דולר למניה, שנה קודם לכן. בכך הכתה החברה את צפי האנליסטים לרווח של 4.01 דולר למניה.
- הנאסד״ק ירד ב-0.7%; טארגט נפלה ב-6%, דל איבדה 5%
- אינטל ופאלו אלטו מזנקות, ומה מראים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות שיא לטראגט
מגמה דומה נרשמה גם אצל ענקית הקמעונאות טארגט שדיווחה על עלייה במכירות ברבעון השני בכל תחומי הפעילות, חרף ההשוואה למכירות השיא שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד. דבר שהביא אותה להעלות את תחזיותיה לשנה כולה.
הכנסות החברה ברבעון השני של 2021, עלו ב-9.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ועמדו על כ-25.16 מיליארד דולר, מעט מעל ציפיות האנליסטים להכנסות של 25.08 מיליארד דולר.
הרווח הנקי עמד על כ-1.82 מיליארד דולר (3.65 דולר למניה) בהשוואה לכ-1.7 מיליארד דולר (3.35 דולר למניה) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המתואם עמד על 3.64 דולר למניה, מתחת לצפי האנליסטים לרווח של 3.49 דולר למניה. בתוך כך, הרווח של טארגט עמד על כמעט כפול מזה של הרבעון המקביל ב-2019, לפני שהמגפה העלתה את המכירות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
וולמארט והום דיפו
עודם קודם לשתי אלו, דיווח הענקית הקמעונאות וולמארט WALMART (סימול: WMT) על רווח של 1.78 דולר למניה, על הכנסות של 141 מיליארד דולר. מעל לצפי האנליסטים שציפו לרווח של 1.57 דולר למניה ולהכנסות של 136.8 מיליארד דולר. בוול מארט העלו תחזיות לשנה כולה, עם צפי לצמיחה של 6-7% בהכנסות, כלומר גידול של יותר מ-30 מיליארד דולר, ורווח למניה שיהיה בטווח 6.2-6.35 דולר.
הום דיפו HOME DEPOT (HD) הציגה גם היא תוצאות טובות מהצפוי לרבעון השני של שנת 2021 שהונעה מהצמיחה בהכנסות, שעלו ב-8.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 41.1 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים להכנסות של 40.4 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 4.53 דולר למניה, שעלה על ציפיות האנליסטים של 4.39 דולר למניה.
ירידה של 1.1% במכירות הקמעונאיות
התוצאות החזקות ניצבות כמאור אל מול ירידה של 1.1% שנרשמה במלך חודש במכירות הקמעונאיות, מעל ההערכות המוקדמות לירידה של 0.3% ולעלייה של 0.7% בחודש יוני. מה שעשוי לצנן את ההתלהבות מהדוחות של ענקיות הקמעונאות, בין היתר על רקע החשש מסגרים נוספים.
עם זאת, מנהלי החברות נותרים אופטימיים חרף הירידה במכירות ביולי והחשש מפני זן התלתא של נגיף הוקורונה. כך למשל, לאחר פרסום התוצאות אמר מנכ"ל LOWE'S, מרווין אליסון כי הביקוש למטבחים, אמבטיות, ריצוף ומכשירי חשמל נותר חזק, למרות שחל שינוי במכירות בתחום השיפוץ. לדבריו, יותר לקוחות עשו קניות בימי חול, היות והם מבלים בסופי שבוע בחופשות, בפארקים או באירועים חברתיים.
עם זאת, הוא שב ואמר כי הוא "עדיין בטוח שאנשים ימשיכו להוציא על בתיהם - מכיוון שלרבים יש כיום בתים גדולים יותר או חצרות גדולות יותר. חלקם ניצלו ריבית נמוכה כדי לרכוש בית גדול יותר או להרחיב את הבית שבבעלותם. הם הוסיפו יותר מקום לעבודה מרחוק, או שהחלו בפרויקט שיפוץ לאחר שראו את העלייה בערכי הבתים. המגיפה יצרה השפעה ארוכת טווח של חשיבות הבית, ואנחנו פשוט לא רואים את זה משתנה".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
