הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
גילת
צילום: Pixabay

גילת: חוזה של מיליוני דולרים לכוחות ביטחון באסיה

נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה גילת

חברת התקשורת הלוויינית הדואלית גילת 0%  מדווחת על זכייה בחוזה בהיקף של מיליוני דולרים לאספקת ציוד תקשורת לוויינית לכוחות ביטחון באסיה

 

הפלטפורמות SkyEdge II-c, Capricorn VSATs ו-TotalNMS, ישרתו את צרכי כוחות הצבא, למתן פתרונות תקשורת לוויינית טקטיים עבור פלטפורמות ניידות, במטרה לאפשר ערוצי תקשורת יעילים בזמן אסונות ובשעת חירום, מעבר לצרכים הקריטיים של ה-C4I. מרכזי תקשורת רבים ומאות טרמינלי VSAT ייפרסו בכדי לענות על צרכי הביטחון הקריטיים, וכן על דרישות האיכות הגבוהות ודרישות הרגולציה העיקריות.

וינוד קאול, מנהל  דרום אסיה בגילת: "גילת נבחרה על מנת לענות על צרכים ביטחוניים בשל הטכנולוגיה המעולה שלה, הפתרון המאובטח ביותר שלה, הרקורד המוכח שלה ברחבי העולם ומחויבותה לשוק המקומי. יחד עם השותפים המקומיים אנו מזהים פוטנציאל גבוה לטכנולוגיה שלנו בפרויקטים ביטחוניים נוספים, כמו גם בסקטורים אחרים כמו חינוך, בנקאות, נפט, גז ותעופה."

תת-אלוף במיל' אייל זלינגר, סמנכ"ל תחום הביטחון של גילת: "אנו גאים בכך שפלטפורמת ה-SkyEdge II-c של גילת עונה על הדרישות המחמירות ביותר ובכך מספקת את היכולת הטכנולוגית המאפשרת לתמוך בדרישות עידן הלוחמה הדיגיטלית, בכל מקום ובכל זמן בו נדרש מידע דיגיטלי. חוזה זה הינו צעד משמעותי נוסף במימוש האסטרטגיה של גילת בשוק הביטחון העולמי."

בדוחותיה לרבעון הראשון של שנת 2021 דיווחה גילת על הכנסות של 45 מיליון דולר בהשוואה לכ-48 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2020, קיטון של 6%. ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP לרבעון הראשון של שנת 2021 עמד על כ-5 מיליון דולר או 9 סנט למנייה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי של כ-9 מיליון דולר או 15 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הראשון של שנת 2020.

נזכיר, כי בעקבות הזינוק של 300% במניה גם בקרן פימי וגם במבטח שמיר החליטו לממש רווחים והקטינו את החזקתם בגילת. המנייה נפלה בעקבות כך. אבל האמת היא שבדוחות לא היה ניתן למצוא את ההסבר לזינוק והיו הרבה ספקולציות סביב המניה, כאשר דווח כי קרן ARK של קתי' ווד תוציא תעודת סל על חברות חלל. גילת זינקה אלא שלאחר מכן היא נפלה ביותר מ-50%, לאחר שבפועל היא לא נכנסה לתעודת הסל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.

להמשך הכתבה לחץ כאן