באמצע השבוע שעבר ענף הדפסת התלת קיבל דחיפה בוול סטריט כשנחשף שיתוף הפעולה בין 3D SYSTEMS ל קולפלנט הישראלית סביב פיתוח שישמש הליכי שחזור שדיים לחולות סרטן. 3D קפצה ב-36% בארבעה ימי מסחר, ומתחרתה הישראלית סטרטסיס ב-19%. מנגד, באותו הזמן אצלנו בתל אביב, מניית מאסיבית הפועלת בתחום גם כן השילה 14%. בראיון לביזפורטל, כמה שעות לפני שתכנס החברה שיחת וידאו עם המשקיעים ובה תציג את הטכנולוגיה שלה, המנכ"ל ארז צימרמן מספר על מגוון שווקים אליהם פונה מאסיבית 0.14% – אך תחום הרפואה והביומד אינו אחד מהם. ומדוע לא? צימרמן מסביר:

"תחום הרפואה הוא אינסופי ומילת המפתח בכל חברה היא מיקוד. המומחיות שלנו היא להדפיס מהר מאד וגדול מאד. נכון להיום אנחנו לא נמצאים בביומד. יש לנו מספיק מקום בשווקים שלנו", הוא טוען.

לקריאה נוספת: 

> הדפסה בתלת מימד; מי הישראליות ומי החברות המובילות בעולם?

מאז השיא בתחילת מאי, המניה ירדה בכ-55% לשער של כ-20 שקל המשקף לחברה שווי של כ-440 מיליון שקל – שליש מהשווי בהנפקה בסוף פברואר, שיש שיגידו כי היה מנופח. לפי מידע מגורמים בשוק, חלק מהירידה מיוחסת למימושים בנפח גבוה מצד בכירים לשעבר בחברה. את צימרמן אנחנו שואלים האם הצגת המדפסת בשיחת המשקיעים לא נועדה לטשטשם באמצעות גאג'טים על חשבון התמקדות במספרים.

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוא דוחה את הדברים: "אני מציג את החברה למשקיעים חדשים, ואני לא בא לסמא את עיניו של אף אחד. אנחנו בסך הכל בקשר רציף עם המשקיעים ומעוניינים להגדיל את החשיפה פה בישראל בהיותנו חברה צעירה. מיד בסיום הרבעון נפעל לפרסם את התוצאות שלנו בצורה הכי מהירה ולתת תמונת מצב".

אנחנו עוברים עמו על כל השווקים שבמאסיבית הזכירו בעבר כרלוונטיים עבור הפיתוח של החברה, ולדבריו בכל אחד מהם יש להם לקוחות. בתחום הרכב מדפיסים באמצעות המכונה שלהם דאשבורדים, פגושים, תושבות לפנסים וגם רכבים שלמים; בשוק הספנות מדובר על פנלים ליאכטות, ירכתיים, תאי שרותים, גגות, מגיני פרופלו; בתעשיית הרכבות אחד הלקוחות הוא ענקית התשתיות מצרפת אלסטום שמייצרת בעזרת מאסיבית חרטומים לקטרים ("במקום למצוא ולהזמין את הרכיב את המקורי ולחכות כמה ימים, מדפיסים באותו יום").

כמו כן, בתחום הארכיטקטורה מדובר על קרניזים ועמודים; בעיצוב הסביבתי על פסלי נוי, בובות לפארקי שעשועים ("לוקח 6 שעות במקום 10 ימים") ועוד; בענף החינוך הכוונה לאוניברסיטאות שמזמינות את המכונה של מאסיבית ("סטודנט שיעבוד איתה ירצה אותה כשיתברג אחרי כן בשוק העבודה") ובתחום התקשורת החזותית לקוחות כמו דיור וארמאני מדפיסים בעזרתה אלמנטים כמו פסל גדול בצורת בקבוק בושם, יציקה של לוגו החברה עבור שלט חוצות ועוד.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

אז איך הדברים האלה מתורגמים בסוף לתוצאות החברה? כך נראו המספרים ב-2020: ההכנסות ירדו מכ-11 מיליון דולר ב-2019 לכ-4 מיליון דולר, בעוד ההפסד צומצם מכ-7 מיליון דולר לכ-5.5 מיליון. מה שקיזז פגיעה נוספת היה הוצאה של עובדים לחל"ת והפחתות שכר של עד 20% עד סוף השנה. כמו כן נרשם קיטון בנכסים השוטפים שחלקו עקב קיטון ביתרת הלקוחות.

"צריכת הג׳ל (חומר ההדפסה שמוכרת מאסיבית ללקוחות בצד המדפסת עצמה – א.פ) ירדה כי כל העולם עמד במקום", טוען צימרמן. "תחום התקשורת החזותית והפרסום מלווה אותנו מתחילת הדרך, ובשנת הקורונה נעצר הפרסום, שלטי החוצות היו שחורים וגם פארקי השעשועים שהם לקוחות שלנו סגרו את שעריהם".

אלה אמנם לקוחות וותיקים לדבריו של צימרמן, אולם כבר אינם בליבת המיקוד הנוכחי. "השאלה שצריך לשאול היא לאיזה תעשיות אנחנו פונים וכמה הן מייצרות מבחינת כמות. ברגים למשל מיוצרים במאות מיליונים, אלא שהערך המוסף של הדפסות התלת בא לידי ביטוי בעולמות כמו תעופה, תשתיות ורכב", הוא אומר. "אבל כמה מטוסי בואינג מיוצרים בשנה? 200? וגם ברכבות לא מדובר על מאות אלפים. אלה עדיין תעשיות מסורתיות שבשביל לייצר עבורן רכיבים משתמשים כיום במכונות CNC – כלומר ייצור 'מחסיר', לוקחים יציקה של חומר, פלסטיק למשל, וממנו מפסלים/חוצבים את הצורה של הרכיב שאליה אתה מכוון.

יש פה עניין של חינוך שוק, אנחנו רוצים להביא להן את בשורת התלת מימד של ייצור 'מוסיף', כלומר לפי מודל כלשהו לייצר שכבה ועליה עוד שכבה עד שתגיע למוצר שרצית. גייסנו צוות חדש של מכירות שייתן על כך דגש ויחדיר את הטכנולוגיה לקווי יצור".

"אגב, התעשיות שהזכרנו נדרשות לייצור של חלקים גדולים, ועד לאחרונה לא ניתן היה לעשות את זה במדפסות תלת-מימד, שהן לרוב קטנות. שואלים אותי 'רגע, אלה המדפסות השולחניות האלה?' ואני מתקן אותם שהמדפסות שלנו מסוגלות לייצר שולחנות. לשם השוואה, המדפסת שלנו גדולה ב-3.25 בנפח מזו של סטרטסיס. אם תרצה להדפיס מכסה מנוע של רכב, אצלנו ייקח לך 20 שעות ואצלם שבוע".

"כל הזמן חושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד". חלק מיאכטה שהודפסת באמצעות המכונה של מאסיבית (צילום: באדיבות החברה)

פוטנציאל בשוק האנרגיה המתחדשת

מאסיבית הוקמה ב-2013 על ידי גרשון מילר, משה אוזן ואיגור יעקובוב. מילר מחזיק ב-15%, עבד בעבר בסטרטסיס, שמחזיקה ב-8% ממאסיבית, ולו ניסיון של 30 שנה בשוק הדפסות התלת מימד. צימרמן הועסק במשך שלוש שנים בחברה כסמנכ"ל השיווק והמכירות ולפני כשנתיים קודם לתפקיד המנכ"ל. החברה הונפקה כאמור בסוף פברואר כשגייסה כ-170 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף. בהנפקה נרשמו ביקושים בסך כ-250 מיליון שקל וההשתתפו בה המוסדיים מגדל, כלל, אלפא, מור בית השקעות, קוליברי והכשרה חברה לביטוח.

המודל הכלכלי של החברה נשען הן על מכירות של המדפסות עצמן ללקוחות, והן של אותו ג'ל הדפסה – ה"דיו", במונחי מדפסת רגילה. "כל הזמן אנחנו עוסקים בשאלת האפליקטיביות וחושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד. ככל שהיצע היישומים יגדל כך לקוחות הקצה שלנו ידפיסו יותר".

מה אורך החיים של כל מדפסת כזו?

"הנחת היסוד היא בין 5 ל-7 שנים. התחלנו למכור ב-2016 ויש מכונות שעובדות עד היום, כלומר חמש שנים".

את ג'ל ההדפסה ניתן לרכוש גם לא מכם?

"באופן עקרוני המערכת פתוחה. אף אחד לא אוהב שחוסמים אותו. למיטב ידיעתי לא קיים מישהו שפיתח ג׳ל מתחרה. מי שינסה יצטרך לעבור כברת דרך לעבור, כי חייבת להיות התאמה בין ראש ההדפסה והמנורה במדפסת לאיכות הג׳ל, אחרת השכבות המודפסות 'יקרסו'".

הדור הנוכחי של המדפסת שלכם, "5,000" אתם קוראים לו, מאפשר שימוש בשני חומרי הדפסה. למי זה עוזר בעצם?

"זו מדפסת שהשקנו במאי וההתעניינות בה גדולה מאד. אם לחומר אחד יש צבע ותכונות מסוימות, אז ניתן לא רק באותה מדפסת, אלא באותו הזמן, שכאן החידוש, להדפיס חומר נוסף עם צבע ותכונות אחרות – למשל מעכב בעירה בסטנדרט אמריקאי שמשמש לרכיבים בתעשיית הרכבות. בעצם זה אומר שתהליך הייצור יהיה מהיר פי 30 בערך מבכל טכנולוגיית דפוס אחרת".

באירופה הגישו התנגדות שתרשמו על כך פטנט. דיווחתם שגם לו תתקבל ההתנגדות לא תהיה לזה השפעה מהותית. למה?

"אנחנו מניחים שנצליח בתגובתנו לחדד את ה'קליימינג', כלומר להבהיר למה ראוי לרשום על הטכנולוגיה הזו פטנט. מכל מקום,  ההתנגדות רלוונטית רק ל-4 מדינות באירופה וגם אם תתקבל, זה פטנט אחד מתוך 50 שיש לנו, ולא משהו שיעזור אותנו מלמכור בהן".

בינתיים יש לכם גם הזמנות בסך 6.5 מיליון דולר למדפסת מדור מתקדם יותר, "10,000", שתשיקו לדבריכם ב-2022 – מה הסיפור שם?

"כמו שדיווחנו, היא תאפשר להדפיס תוצר חלול ולצקת חומרים לתוכו, תוך כדי תנועה לתעשיית החומרים המרוכבים. למשל חומר חזק כמו קרבון שיש לו יכולות מכניות גבוהות. צריך לייצור אותו בתבנית. אז המדפסת תדפיס קודם כל את התבנית, שהיא אובייקט חלול, לתוכו תיצוק את הקרבון, ולאחר מכן תשיל את התבנית. זה יכול לשמש חברות כמו לופטהנזה, בואינג, איירבאס, חברות רכב וספנות וגם דברים שקשורים בעתיד לאנרגיה מתחדשת (ככל הנראה בכוונה לייצור להבים לטורבינות רוח, דבר שגודל המדפסת של מאסיבית יכול להוות עבורו יתרון – א.פ)".

ננו דיימנשן כבר הייתה במקום שלכם, מהבחינה הזו שהיא נסחרה בתל אביב. בסוף היא מחקה את עצמה מהמסחר ומצאה שיש מי שיאמין בה בוול סטריט, הנפיקה ואפילו יצאה כמה פעמים לגיוסי הון נוספים. אתם בחרתם, בתחום מלא הייפ כמו שלכם, להנפיק פה. למה?

"המשקיעים בתל אביב מאד מאמינים בנו וההנפקה שלנו הייתה בסך הכל מוצלחת. יכול להיות שבעתיד נגדל ונלך לכיוון נאסד״ק, אבל אני אומר את זה בהסתייגות גדולה. כן אגיד שבעבר השתתפתי בכנס של ג׳פריס שבו הזמינו אותי להציג את הטכנולוגיה של מאסיבית, ואשתתף בכנס גם השנה במהלך אוגוסט".

לאחרונה התפטר מהחברה סמנכ"ל הכספים שלכם עמית הררי. מדוע הוא עזב?