השקעה משקיע
צילום: John Schnobrich on Unsplash

השליטה בנטו מועברת בפרמיה של 140% - אמיתי או שעובדים עלינו?

דוד מצסה רוכש מניות ומקבל אופציה להיכנס לגרעין השליטה לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל בעוד שבשוק החברה נסחרת ב-500 מיליון שקל; האם "מאחורי הקלעים" יש כאן עסקה חשודה, מתי ומדוע פרמיה כזו כן אפשרית, וכמה הרוויחה משפחת עזרא בשנים האחרונות?
אבישי עובדיה | (10)

במבט ראשון זה לא נראה אמיתי – דודי עזרא בעל השליטה ב נטו אחזקות 0% מכניס, על פי הדיווח לבורסה, שותף בפרמיה של 140% על מחיר השוק. אין דברים כאלה. פרמיות השליטה הן לרוב עשרות אחוזים בודדים ומעבר לכך – כאן זו לא העברת שליטה.

כאן זו מכירה של משפחת עזרא לנור יסכה של דוד מצסה הפועלת בתחום המשחטות של 3.3% מנטו ב-40 מיליון שקל (324 שקל למניה) ומתן אופציה להצטרף לשליטה. אם האופציה תמומש (אופציה עד לסוף ספטמבר הקרוב) מצסה יחזיק ב-22.7% מנטו (שליטה משותפת) בעלות כוללת של 272 מיליון שקל ולפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.

 

מי מוכן לקנות מניות בפרמיה של 140% ולהצטרף לגרעין שליטה, אבל לא לשלוט לבד? ואז עולים הספקות – האם יש משהו מאחורי הקלעים של העסקה. האם שני הדוד-ים (עזרא ומצסה) עושים ביניהם עסקים ויש ביניהם חשבונות שנסגרים דרך העסקה הזו? תיאורטית תמיד יש אפשרות כזו, אבל כמובן שזו סתם ספקולציה שאולי סיכויה גוברים כי הפרמיה ענקית ועדיין זו ספקולציה.

כל זה קפץ לתודעה בקריאה ראשונה. בקריאה נוספת, העסקה הזו כבר הגיונית יותר.

נתחיל מכך שנטו, החברה השלישית בגודלה בתחום המזון בארץ, השולטת על שורה של תחומים (בשר, דגים) דרך ייצור מקומי וייבוא, נסחרה רגע לפני העסקה מתחת ל-500 מיליון שקל כשקצב הרווחים שלה הוא כ-100 מיליון שקל. מכפיל רווח של 5 הוא נמוך בכל קנה מידה. כשמוכרים נתח גדול וחלק משליטה במצבים כאלו אז כן צפוי לקבל תמחור כלכלי יותר שנגזר מהרווחים;  ואז עולה השאלה – האם הרווח מייצג? 

נטו היא סוג של חברת החזקות עם החזקה מאוד דומיננטית – נטו מלינדה 2.46% שמרכזת את רוב הפעילות. מלינדה מוכרת בקצב של 3.2 מיליארד ומרוויחה בקצב של כ-160-170 מיליון שקל בשנה.  לנטו יש 46.3% בהון ו-48.7% בשליטה בנטו מלינדה, כך שבגדול (ומבלי להיכנס לעניין ההצגה החשבונאית) היא מכירה ברווח של 80-85 מיליון שקל ממלינדה. עם הפעילויות הנוספות, קצב הרווחים של נטו עצמה – 100 מיליון שקל.

בקיצור, זה רווח מייצג, זה רווח אמיתי. ואז עולה שאלה נוספת – איך זה יכול להיות שכשהשווקים כל כך חמים, מניית נטו (וגם נטו מלינדה) נסחרת במכפילים יחסית נמוכים? אז ראשית נטו ונטו מלינדה מאז ומתמיד מתומחרות בחסר ביחס לחברות מזון אחרות.

אולי זה עניין של הילה-תדמית, אבל מאז ומתמיד שטראוס קיבלה תמחור נדיב יותר מחברת מאיר עזרא (שבהמשך החליפה את השם לנטו).

אפשרות שנייה היא שהגידול ברווחים בשנה האחרונה שמיוחס לקורונה לא רק שלא יחזור, אלא יחזור לאחור. החברה, כמו חברות מזון נוספות נהנתה בשיפור בפעילותה העסקית והשאלה היא אם זה שיפור חד פעמי? אולי כן, רק שבינתיים גם הרבעון הראשון היה טוב מאוד בשורה התפעולית ושורת הרווח (המכירות ירדו ביחס לרבעון הראשון של 2020 שהיה חזק במיוחד לאור פרוץ הקורונה).  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ויש אפשרות שלישית – אולי "לא מבינים" את החברה. זה קורה כאשר משהו דרמטי מתרחש בחברה והשוק מתעכב-מפגר בניתוח שלו. זה נדיר. השוק בדר"כ מבין ומפנים מהר, אבל זאת בכל זאת אפשרות, במיוחד על רקע המהלך של בעלי השליטה להנזיל חלק מההחזקות לטובת דיבידנדים.

קבוצת נטו חילקה בשנתיים האחרונות דיבידנדים בהיקף מטורף – נטו האמא חילקה לבעלי מניותיה 740 מיליון שקל. מהלך כזה עלול לגרום למשקיעים להעריך שהחברה הפכה להיות מאוד ממונפת ובהתאמה הוצאות המימון יגדלו. אבל מסתבר שמול חלוקת הדיבידנדים הזו, החברה מימשה מניות בנטו מלינדה, קיבלה דיבידנדים מנטו מלינדה ומכרה את חלקה בביכורי שדה. המימון לא ממש גדל לאורך התקופה. עם זאת, חלקה בנטו  מלינדה ירד. החלק בנטו ירד בפועל מעל 30% לשיעור של מתחת ל-50%. אבל הפתעה – הרווחים של נטו מלינדה עלו בקצב אפילו גבוה יותר. כלומר, חלקה של נטו ברווחים האבסולוטיים לא ירד.

 

בשורה התחתונה, נטו הקטינה החזקה בבת, ולא הקטינה רווחים כשאת כל המימושים היא מחלקת לבעלי המניות שלה. אם תרצו – הפעילות של נטו בעצם לא נפגעה – היא שמרה על הרווחים והשווי שלה צנח טכנית בגלל חלוקת הדיבידנדים. חלוקה של 740 מיליון שקל מקטינה את השווי בסכום דומה. נטו היתה לפני שנתיים בשווי של מתחת ל-1 מיליארד שקל השווי שלה ירד בעקבות הדיבידנדים לאזור ה-300 מיליון שקל – בחצי השנה האחרונה (עוד לפני הדיווח על העסקה) המניה זינקה לשווי קרוב ל-500 מיליון וכעת היא ב-560 מיליון שקל. אולי משקיעים חששו מההתכווצות בהון של החברה, מהמינוף (שכאמור לא באמת גדל) ומירידת השווי שבהתאמה גורמת למנהלי מכשירים פאסיביים להקטין פוזיציה, אולי שלא בצדק.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    dw 28/06/2021 11:39
    הגב לתגובה זו
    אם אני מבין נכון אז מדובר בעיסקת חבילה, במסגרתה מצסה מוכן לקנות מעזרא מניות במחיר גבוה, אולם במקביל מקבל ערוץ שיווק למשחטה שלו. זה שונה מקונה מניות מהשורה, לו אין אינטרס נוסף, בעיסקה. חיזוק לתובנה זו היא העובדה שצסטה איננו רוכש מניות מציבור המשקיעים (דרך מנגנון הצעת רכש חלקית למשל) אלא אך ורק מבעל השליטה. יש שיאמרו שזה קצת לא הוגן - יש מניה בכירה של בעל השליטה ויש מניה נחותה של הציבור.
  • 8.
    ארז 28/06/2021 08:17
    הגב לתגובה זו
    בלעיפי אליהו.
  • 7.
    גלעד 28/06/2021 06:45
    הגב לתגובה זו
    החברה ממונפת הרבה יותר כפי שניתן לראות בדוח הסולו. כמעט כל שוויה נגזר מנטו מלינדה. העסקה בפרמייה כל כך משמעותית אינה במחיר ריאלי.
  • 6.
    אביב 27/06/2021 22:24
    הגב לתגובה זו
    חושש מחברות מהסוג הזה
  • 5.
    ש.ק. 27/06/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    למשל גולד שמתקייים בה מסחר עלוב שווה כפול.
  • 4.
    הדר 27/06/2021 15:53
    הגב לתגובה זו
    ככה זה משפחת יזכה ועזרא יחד
  • 3.
    זה בדיוק מה שחשבתי בקריאה ראשונה (ל"ת)
    עמיר 27/06/2021 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצר מי שהשקיע בהם שקע וישקע יותר !!! (ל"ת)
    הרגולטור לא יסכים !! 27/06/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
  • מבין עניין 27/06/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    אתה מדבר שטויות
  • 1.
    מבין עניין 27/06/2021 13:18
    הגב לתגובה זו
    נטו מנייה עם פונטציל גדול - היא בדרך מעלה מעלה, רק צריך לקרוא את הנתונים נכון.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו-מד דיווחה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומך בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.23%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 1.06% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 1.77%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן, לייבפרסון, ניו-מד (דיווחה)

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.