אנרגיה סולארית
צילום: Zbynek Burival

אפקון תקים פרויקט סולארי בפולין ב-100 מיליון שקל

תשואת ה-FFO על הפרויקט עצמו עומדת על כ-5.4% ללא חישוב המינוף. הרווחים מהפרויקט בטלים בשישים ביחס לשווי החברה; השאלה האמיתית - האם החברה תצליח לתרגם את ההצלחה שלה בתחומי התשתיות והבנייה גם לתחום הסולארי?
גלעד מנדל | (3)

חברת התשתיותאפקון החזקות 0%  דיווחה שחברה בת (70%) זכתה במכרז עם הרשויות בפולין להקמת מספר פרויקטים לייצור אנרגיה סולארית בפולין בהיקף כולל של 100 מיליון שקל עד 110 מיליון שקל.

במסגרת הפרויקטים וכחלק מהמכרז, התחייבה פולין לתת מחיר קבוע למשך 15 שנים לכ-70% מתפוקת החשמל שבפרויקט באופן הצמוד למדד המחירים לצרכן, כאשר יתרת התפוקה לא מובטחת ותימכר במחיר השוק.

מבחינת הנתונים הכספיים - שהם החלק החשוב; אפקון מעריכה שה-EBITDA של הפרויקט יסתכם בטווח של בין 10 מיליון שקל ל-11 מיליון שקל. כלומר תשואת EBITDA של 10% על ההשקעה. אבל תשואת EBITDA מטעה בחישוב תשואה על פרויקט שכזה, שכן ההערכות היום הן שאורך החיים של מערכות האנרגיה הסולארית עומד על בערך 30 שנה, שלאחריהן יש להחליפן.

אם פורסים את הוצאות הפחת על גבי התקופה, מקבלים תוספת הוצאות של עוד 3.33 מיליון שקל עד 3.67 מיליון שקל לשנה - ולכן הרווח לפני מס הוא בין 6.67 מיליון שקל לבין 7.33 מיליון שקל. אם כי יכול להיות שקמעה יותר, עקב כך שחלק מהוצאות הפרויקט יהיו על קרקע - שלה יש אורך חיים בלתי מוגבל.

כאשר מורידים את מס החברות בפולין, שעומד על כ-19% למעט לחברות בעלות היקף פעילות קטן שמקבלות הנחות, קטן בהרבה מההיקף של הפרויקט - מתקבל כי הרווח לפני מס הוא בין 5.4 מיליון שקל ל-5.9 מיליון שקל. כלומר, אם נקביל לענף הנדל"ן - שדומה במספר אספקטים לענף האנרגיה המתחדשת, נקבל שתשואת ה-FFO של הפרויקט עומדת על כ-5.4%. בכלל לא תשואה מאוד גבוהה, אפילו בהשוואה לענף הנדל"ן בישראח.

זו תשואה שכאמור היא ללא מינוף של הפרויקט באמצעות הלוואות, כאשר בדרך כלל פרויקטים שכאלו מתמנפים ובכך מעלים את התשואה על ההון. לדברי החברה היא צפויה להקים את הפרויקט באמצעות הקמת חברה נכדה, מתחת לחברה הבת שלה - כאשר בחברה הנכדה ישקיעו מספר גופים מוסדיים ששמם לא פורסם. אפקון גם צפויה להשקיע בפרויקט - כאשר מהדיווח שלה לבורסה מסתמן כי אפקון בעצם "ממנפת" את הפרויקט בעיקר באמצעות הכנסת משקיעים חיצוניים (כלומר גיוס הון) ופחות באמצעות מינוף של הלוואות על הונה העצמי (כלומר גיוס חוב). אם כי יתכן גם גיוס חוב על גבי ההון שיגויס מהמוסדיים.

בכל מקרה, הפרויקט הוא לא מאוד משמעותי לאפקון. כל הפרויקט צפוי כאמור להניב לחברה רווח בשורה התחתונה של בין 5.4 מיליון שקל ל-5.9 מיליון שקל לפי 100% בפרויקט כאשר על פי הדיווח היא צפויה להחזיק פחות - זאת כאשר אפקון נסחרת בשווי שוק של יותר ממיליארד שקל. מה שכן; הפרויקט הזה יכול להיות סוג של הוכחת יכולת בשביל החברה. מדובר על הפרויקט הראשון של החברה בתחום האנרגיה הסולארית והפרויקט הראשון שלה בישראל, כאשר חוץ מזה - החברה יזמה ב-2016 פרויקט של טורבינות רוח בישראל.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נורית 27/06/2021 12:54
    הגב לתגובה זו
    יהודים תמיד היו עם חסר כבוד עצמי,"שיילוק" כבר אמרנו??
  • 2.
    פולין מדינה אנטישמית ממדרגה ראשונה. אפקון - דווקא שם??? (ל"ת)
    בושה ישראלית 27/06/2021 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממתי יש שמש בפולין??? (ל"ת)
    גיל 27/06/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 1.16%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.