ניפוץ בועה
צילום: Istock
ראיון

"השוק לא בבועה אבל יש אלמנטים בועתיים - לא סתם ענקיות הטכנולוגיה לא זזות, למרות שהרווחים שוברים שיאים"

כלל ביטוח הדיחה את אלטשולר שחם מצמרת התשואות בקרנות ההשתלמות. בראיון לביזפורטל חושף מנהל ההשקעות את ההשקעות ושמות החברות שהובילו לביצועים הללו - וגם היכן הם משקיעים נכון לעכשיו
נתנאל אריאל | (7)

החל מחודש נובמבר האחרון כלל ביטוח עברה להוביל את טבלת התשואות בקרנות ההשתלמות תעשיית קרנות ההשתלמות במסלול הכללי. כלל מציגה תשואות טובות שגבוהות מהממוצע, וגם בחודש מאי היא נמצאת בין החברות שנמצאות בצמרת התשואות.

 

אבל גולת הכותרת היא השינוי המשמעותי בטווחים הארוכים יותר: בזכות התוצאות הטובות של כלל בחודשים האחרונים, ולא פחות מכך – בגלל החולשה של המתחרה אלטשולר שחם – כלל הדיחה את אלטשולר מהצמרת ועברה להוביל את התשואות ל-3 שנים, עם תשואה מצטברת של 26.79%, בעוד אלטשולר נדחקה למקום השלישי עם תשואה מצטברת של 25.79%. במקום השני אגב נמצאת אקסלנס של הפניקס עם תשואה מצטברת של 26.16%. 

חשוב לסייג: בטווח הארוך - התשואה דומה, אי אפשר לדעת מראש איזה מנהל ייתן ביצועים עודפים

צריך לציין - יש גופים שמייצרים תשואה עודפת, אבל ככל שהחיסכון הוא לטווח ארוך יותר, כך הסיכוי שיהיה גוף מבריק בתשואות ושאתם תבחרו בו הוא נמוך. בסופו של דבר כולם "מתמרכזים" - מספקים תשואות ממוצעות. לכן, אולי דילוגים בין קרנות השתלמות כדי לנסות לאתר את המנהל הטוב ביותר, עשויי לתרום לתשואה הכוללת, אך אף אחד לא נביא ולא ניתן לדעת מי יהיה כמובן המנצח של החודשים הבאים והשנים הבאות. 

בכל מקרה, בראיון לביזפורטל, ברק בנסקי, מנהל השקעות ראשי של כספי עמיתים בכלל עסקי ביטוח -6.05% , מסביר מה הוביל לתשואות הטובות של החברה, מי החברות בהן כלל השקיעה – ומספק תחזית קדימה: "מאמצע השנה שעברה התחלנו לקנות הרבה מניות של חברות שנפגעו בקורונה, וזה השפיע בצורה מצוינת על התוצאות, וראינו את זה גם בחודשים הקודמים, אם כי בדיעבד התחלנו מקודם מדי. מאז שהוכרז החיסון בנובמבר כמובן שנהנינו במיוחד מההחזקות האלה. חיפשנו בעיקר מניות שירדו בצורה מאוד חזקה, כי הרי בקורונה אי אפשר היה ללכת לחנויות פיזיות ולבתי קולנוע, וכל מה שקיים בעולם רגיל של טרום קורונה. וכך גם תחום השירותים ובתי מלון ומסעדות".

 

מי למשל?

"למשל קורנית וצים שעלו בצורה חזקה. בחברת צים יש לנו החזקה משמעותית של 4%, והמניה עלתה פי 3 מאז ההנפקה, כלומר שמבחינתנו זו קפיצה לסדר גודל של 200 מיליון דולר. השקענו בצים עוד בהנפקה, וגם לפני כן בהסדר החוב ולכן נהנינו מהעלייה הזו. גם בבנקים ובנדל"ן הגדלנו חשיפה ובחודש שעבר בדוחות האחרונים כולם ראו את התוצאות שלהם והמניות עליו בצורה חזקה".

 

"למעשה בשנה האחרונה קטפנו פירות של השקעות שעשינו בשלוש השנים האחרונות, גם השקעות ספציפיות בחברות טכנולוגיה פרטיות – כאשר כולם רואים עכשיו וקוראים בתקשורת על גל ההנפקות ועוד גיוסים של חברות הייטק, ישראליות וזרות, כשרק לאחרונה מאנדיי הונפקה בשווי גבוה גם ביחס לזה שהיא רצתה".

 

"בין החברות הנוספות שהשקענו בהן למשל עוד לפני שהודיעו על מיזוגים צפויים עם חברות ספאק (שלד בורסאי שקולט פעילות בטווח של שנתיים. נ.א), אפשר לציין את היפו, סלברייט, REE שבה השקענו רק לפני חצי שנה ולאחר מכן הודיעה על מיזוג עם ספאק תוך עליית שווי משמעותי.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

 

שוריים על המניות, לא מאמינים באג"ח ממשלתי

איפה אתם שמים ולא שמים את הכסף?

"הקטנו חשיפה לאג"ח ממשלתי ואנחנו שוריים על שוק המניות. העולם עכשיו בתהליך של רגיעה מהחששות מהתפרצות האינפלציה. התשואות הארוכות קצת נרגעו וחזרו קצת אחורה מהרמות הגבוהות יותר שהיו.

 

"אנחנו עדיין חושבים שהשקעה בשוק המניות מעניינת. הבנקים המרכזים ילכו בצורה איטית ומדודה בכל מה שקשור להפסקת רכישות האג"ח ומתווה העלאות הריבית. זה נכון שהשוק לא זול אבל עדיין אפשר למצוא הזדמנויות ואנחנו ממשיכים לחפש הזדמנויות גם בשוק הלא סחיר, בחברות פרטיות, בחברות תשתית ופרויקטים, וגם בתחום הנדל"ן.

 

"אנחנו חושבים שהאינפלציה שמתחילה להרים ראש היא לא שינוי מבני. כלומר אנחנו לא צופים אינפלציה גבוהה במשך כמה שנים, אבל כן חושבים שנראה אינפלציה גבוהה בטווח של השנה הקרובה, ולכן חושבים שהתשואות לא גמרו את מהלך העלייה שלהן. ממילא מכיוון שאנחנו לא חוששים מהתפרצות אינפלציונית ממילא האג"ח הממשלתי פחות מעניין אותנו.

 

האם השוק נמצא בבועה?

"אני לא חושב שאפשר להגיד שיש בשוק בועה. זה נכון, יש בשוק כיסים שיש בהם אלמנטים בועתיים מסוימים, חלקם התנקו ובהם המחירים מאוד גבוהים והציפיות מאוד אופטימיות. בשורה התחתונה, חלקן עברו התאמה בחודשים האחרונים – בעיקר בחו"ל אבל גם בארץ - אם זה חברות טכנולוגיה ואם זה בחברות האנרגיה המתחדשת".

 

ובצורה יותר ספציפית?

"בחצי השנה האחרונה אנחנו רואים שמניות הטכנולוגיה היו יותר חלשות. ענקיות הטכנולוגיה למשל די זזו הצידה ולא עלו וזאת למרות שהן מדווחות על רווחי שיא ושוברות שיאי רווח. זה נובע מכך שבשנה שעברה היו בסקטור עליות חזקות והן הגיעו לתמחורים גבוהים. ההתנרמלות של התמחור זה שהן לא זזות למרות שהרווחים ממשיכים להיצבר.

 

"עד לא מזמן כל התקשורת דיברה על ספאקים. כל חברה שהודיעה על מיזוג עם ספאק זינקה ב-50%-60%, כי בטווח הקצר השוק עובד לפי ציפיות. אבל השוק הזה התקרר, כעת הספאקים בקושי עולים וגם זה מראה על השינוי בטעמי השוק. אנשים קנו חברות במכפילים מאוד גבוהים של 30-40, ואפילו בלי רווחים בכלל. בינתיים השוק איבד את התיאבון לחברות כאלה. ראינו את זה גם בתחום הרכב החשמלי וגם בחברות טכנולוגיה שהיו במכפילים אסטרונומיים, ועכשיו כאמור רואים את ההתאמות, שחלקן היו מאמוד משמעותיות עם ירידות של עשרות אחוזים. זה לא בהכרח אומר שהן הפכו להיות זולות אבל בהחלט עברו התאמה ורחוקים ממחירי השיא של סוף שנה שעברה.

  

כלומר, השוק חוזר למניות הערך?

"נכון. ראינו בארה"ב וגם בישראל מעבר ממה שנקרא מניות צמיחה למניות הערך, ומניחים שנראה את זה קורה גם באירופה, ולאחר מכן גם בשווקים המתעוררים, ששם הקורונה עדיין משתוללת והמצב יותר חמור, אבל גם שם החיסונים מתקדמים, גם אם בצורה יותר איטית".

 

יצאנו מהקורונה?

"העולם עובר תהליך שאנחנו רואים אותו ביבשות שונות. התחיל מסין שהתחילו טיפלו טוב בקורונה וראינו אותם יוצאים ראשונים מכל ההשפעות של הקורונה, אנחנו חווים את זה בעצמנו בישראל ורואים מה קורה בכל הענפים שנפגעו. רואים את החזרה לשגרה ואת הריבאונד במסעדנות, הקניונים והאופנה. מה שקרה כאן קורה עכשיו גם בארה"ב ואנחנו מניחים שיקרה בחודשים הקרובים גם באירופה, ואחר כך גם בשווקים מתעוררים".

 

מה דעתכם על השקעות אלטרנטיביות?

"אנחנו משקיעים בכל הספקטרום האלטרנטיבי. לפני 3 שנים התחלנו עם תוכנית ומחשבה היכן אנחנו רוצים להיות בעוד כמה שנים. אנחנו משקיעים בנדל"ן בישראל ובחו"ל. נמצאים בנדל"ן ובתשתיות. נכנסו גם למנרב וגם עם שותפות עם לאומי פרטנרס לחברות פרויקטים בישראל ובחו"ל, ובמקביל אנחנו ממשיכים להשקיע גם בחברות טכנולוגיה בשלבים שונים של התפתחות וממשיכים את ההשקעה גם בקרנות השקעה וקרנות הון סיכון.

ברק בנסקי. צילום: סיון פרג'

קרנות ההשתלמות - השוק הצומח ביותר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לקוח של כלל 22/06/2021 18:49
    הגב לתגובה זו
    שאפו לחברת כלל על התשואות היפות. תמשיכו להוביל
  • 5.
    יחזקאל 21/06/2021 07:05
    הגב לתגובה זו
    גם כשהיו בועות רגע לפני הקריסה
  • 4.
    תמים 20/06/2021 00:01
    הגב לתגובה זו
    מה שמתדלק שוק ההון הם קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה, קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון פיננסי. אחרת הבורסה הייתה נופלת מהר.
  • 3.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 17/06/2021 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מתי שיעלה את הריביות. הכול יחזור לנורמלי. תתכוננו 16/06/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    מתי שיעלה את הריביות. הכול יחזור לנורמלי. תתכוננו ריביות על הדולר 15 אחוז. זה היה ב 85. אל תשכחו תרשמו. וכול הכלכלה של ישראל זה אחרי אמריקה לא פחות ולא יותר. גם כאן יעלו את הריביוצ
  • Oz 16/06/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    לא בחמש שנים הקרובות. כרגע נראה שהבנקים המרכזיים לא מתרגשים מאינפלציה, ואם תעלה - הם יצמצמו את ההרחבה המוניטרית
  • 1.
    נכון לא בועה.בועעעעעעעעעעה (ל"ת)
    צרנוחה 16/06/2021 15:05
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.