שיעור המתפטרים מיוזמתם בארה"ב מזנק - זה לא סימן לאינפלציה אלא למיתון

בינתיים לא מדובר באינפלציה דביקה (לא זמנית) בארה"ב אלא קצרת טווח; הערב יתפרסם מדד המחירים לצרכן והציפייה היא להמשך עליית האינפלציה בשיעור של 0.5% החודש - אבל מה שחשוב הוא השינוי בסעיפים

אמיר כהנוביץ | 15/06/2021 10:49 (3)

נושאים בכתבה מאקרו

הצריכה פרטית בשמיים והשמיים, לפי הציפיות, הם כן בלי גבול - היום יפורסמו בארה"ב נתוני המכירות הקמעונאיות כשלפי התחזיות בבלומברג יתארו חודש שני ברציפות של עצירת ההתרחבות. לפי הערכות התפוגגות המענקים הממשלתיים יובילו בשלב הבא, החל מהרבעון השלישי, להיפוך ולירידה במכירות.

בישראל פורסמו שלשום נתוני יבוא, מהם עלה כי היבוא הצרכני זינק מתחילת השנה בכמעט 30% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019 (במונחי דולר), אך כבר חודשיים שהם בירידה (אפריל-מאי). האם ההתקררות בצריכה הפרטית היא הסיבה העיקרית לעצירת העליות בתשואות האג"ח ובציפיות האינפלציה?

תומכי תיאוריית האינפלציה הדביקה (הלא זמנית) מאמינים כי קיבלו קלף חזק לטענתם, עם פרסום הנתון על זינוק במספר העובדים המתפטרים מיוזמתם בארה"ב. לתפיסתם זוהי אינדיקציה כי ההידוק בשוק העבודה חמור ויתמוך בהעלאות שכר גם לכשמענקי האבטלה המורחבים יתפוגגו. עם זאת, הסתכלות היסטורית על הנתון מראה ששיעור גבוה מאד של מתפטרים לא שיקף אינפלציה קרובה, להיפך.. הוא שיקף חולשה של מעסיקים עד כדי כך שהיווה אינדיקציה מקדימה למיתונים. כלומר, הקושי כיום של עסקים להתרחב היא שוב אינדיקציה לאינפלציה קצרת טווח, ולהתקררות בהמשך.

סימני שאלה נוספים לגבי היכולת של עסקים להתרחב קיבלנו גם בנתוני היבוא לישראל - בעוד יבוא מוצרי צריכה בשמיים, יבוא נכסי ההשקעה עלו במתינות יחסית בתהליך ההתאוששות, רק עד לסביבת הרמות שלהם טרום המשבר. התת סעיף יבוא 'מכונות וציוד' בלט בחולשתו כשירד בחודשים מרץ-מאי בשיעור שנתי של 9.5%. נשאלת השאלה למה החברות לא מיישרות קו עם הזינוק בצריכה ומזמינות יותר ציוד השקעה? האם זה בגלל שהן מתקשות למצוא כיום אספקה של ציוד (שזה גם בעייתי לצמיחה העתידית), או בגלל הערכות שלהן שהביקוש העודף למוצריהן כיום הוא זמני? שתי תשובות לא נוחות, שתומכות בתיאוריה של אינפלציה זמנית ובירידת תשואות.

זמניות האינפלציה להערכת בנק ישראל - בפרוטוקול בנק ישראל שפורסם אמש פורטו הסיבות לכך שהאינפלציה כיום זמנית, בניהן צויינו בעיות היצע, עיכובים בשרשראות האספקה וקשיים באיוש משרות, וסיבות לכך שהיא אולי "דביקה", אך שם הועדה לא מצאה סיבות, למעט האינדיקציה של השוק על עליה בציפיות האינפלציה. נשאלת השאלה עד כמה ציפיות השוק הן משהו להתבסס עליו? אם נבחן היסטורית אז הקשר בינן הוא מקרי והציפיות יודעות בעיקר לעשות אקסטרפולציה לאינפלציה בפועל:

הערב (18:30) יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מאי - כשלפי הערכות עלה ב-0.5% ובשינוי שנתי של 1.6%. אך המספר עצמו פחות יעניין, אלא סעיפיו. המשקיעים יחפשו לראות עד כמה עליית מחירי הסחורות וההובלה מתגלגלים למחירי המוצרים הסחירים ועד כמה לחצי אינפלציה עוברים דיפוזיה אל מחירי השירותים (בריאות, חינוך ותרבות, דיור, תקשורת...). בנוסף ימשיכו למשוך תשומת לב "סעיפי נפגעי הקורונה" כמו נופש, אירועים, טיסות ומסעדות... ובאופן פרטני מחירי הרכבים.

השקל ממשיך לקבל לחצים להתחזקות - בזמן שהיבוא לישראל מטפס (כאמור בעיקר על צריכה פרטית), היצוא מטפס מהר יותר, בהובלת יצוא ענפי השירותים, והרחיב עוד את העודף בחשבון השוטף ברבעון הראשון לשיא היסטורי, מה שתומך בשקל. בנק ישראל מקווה שחזרת התיירות היוצאת תצמצם מעט את העודף ותאפשר לשקל להיחלש גם בלי העזרה של תכנית רכישות המט"ח שלו, אך בינתיים הישראלים לא מתנפלים על נתב"ג. אי אפשר שלא לחשוב שאולי ההתאוששות האיטית בתיירות החוץ אינה נובעת רק בגלל המגבלות שעדיין קיימות, אלא אולי גם בגלל סיבות נוספות בניהן שאנשים כבר ביזבזו את הכסף של החופשה על שיפוץ לבית או על חוסר רצון לצאת לחופשות ארוכות עם הילדים לאחר שנה של שיבושים במערכת החינוך. עודף מתרחב בחשבון השוטף ועליה בתשואות בישראל ביחס למערב תומכים בחזרה להתחזקות של השקל:

קיראו עוד ב"גלובל"

בנק ישראל לא מאשש את הערכות שהוא התחיל לקפל את תכנית רכישות האג"ח - בשבוע שעבר התשואות בישראל זינקו בצורה חריגה, זאת גם על רקע דו"ח של בנק ישראל שתאר ירידה נוספת בהיקף רכישות האג"ח שלו, מה שהצית ספקולציות שהוא התחיל דה פאקטו לבצע Tapering. עם זאת, פרוטוקול ב"י אמש המשיך לכלול הערכות כי קיימים עדיין סיכונים לפעילות הכלכלית וכי נדרשת "פעילות מוניטרית מרחיבה מאד לאורך זמן, הכוללת שימוש במגוון הכלים, ככל שידרש, כשחבר אחד העריך עדיין שיש צורך בהפחתת ריבית לאפס.

מחר הפד יקבל את החלטתו המוניטרית, השוק עשוי להיות במתח לקראת ההחלטה, בעיקר סביב אינדיקציות למוכנות שלו לדון באפשרות של צמצום רכישות האג"ח. נזכיר כי כרגע השוק מצפה שהחלטה בנושא תתקבל בסימפוזיון בג'קסון הול בסוף חודש אוגוסט, כל עיכוב משם עשוי לגרום ללחץ תשואות נוסף כלפי מטה

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
לילי 15/06/2021 16:30
הגב לתגובה זו
הכל סגור. מה שפתוח עם הגבלות מחמירות
2.
עוז 15/06/2021 16:12
הגב לתגובה זו
התפטרות של עטבדים מעעדה על מצב טוב. במיתון אוחזים במשרה בגל הכח. גם ההיצמדות שלך לסעיף של 'מכונות וציוד' שהוא קצת אזוטרי ואולי עונתי, לא ברור. וכמובן, ההנחה שביזבזו את הכסף ולכן נתבג ריק?? בקיצור, אם הלוגיקה הזו מובילה למסקנה שהאינפלציה תרד, אז כנראה שההיפך הוא הנכון
1.
טלי טולדו 15/06/2021 15:09
הגב לתגובה זו
בדרך, ג'קסון הול

צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי | 09/11/2025 20:59

נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.

הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.

נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.

כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.

מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

וול סטריט שור (גרוק)

סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל | 10/11/2025 23:00

נושאים בכתבה וול סטריט חוזים עתידיים

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.

בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.

אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".

טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.

להמשך הכתבה לחץ כאן