אמיר כהנוביץ
צילום: ביזTV
מאקרו כלכלה

שיעור המתפטרים מיוזמתם בארה"ב מזנק - זה לא סימן לאינפלציה אלא למיתון

בינתיים לא מדובר באינפלציה דביקה (לא זמנית) בארה"ב אלא קצרת טווח; הערב יתפרסם מדד המחירים לצרכן והציפייה היא להמשך עליית האינפלציה בשיעור של 0.5% החודש - אבל מה שחשוב הוא השינוי בסעיפים
אמיר כהנוביץ | (3)
נושאים בכתבה מאקרו

הצריכה פרטית בשמיים והשמיים, לפי הציפיות, הם כן בלי גבול - היום יפורסמו בארה"ב נתוני המכירות הקמעונאיות כשלפי התחזיות בבלומברג יתארו חודש שני ברציפות של עצירת ההתרחבות. לפי הערכות התפוגגות המענקים הממשלתיים יובילו בשלב הבא, החל מהרבעון השלישי, להיפוך ולירידה במכירות.

בישראל פורסמו שלשום נתוני יבוא, מהם עלה כי היבוא הצרכני זינק מתחילת השנה בכמעט 30% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019 (במונחי דולר), אך כבר חודשיים שהם בירידה (אפריל-מאי). האם ההתקררות בצריכה הפרטית היא הסיבה העיקרית לעצירת העליות בתשואות האג"ח ובציפיות האינפלציה? 

תומכי תיאוריית האינפלציה הדביקה (הלא זמנית) מאמינים כי קיבלו קלף חזק לטענתם, עם פרסום הנתון על זינוק במספר העובדים המתפטרים מיוזמתם בארה"ב. לתפיסתם זוהי אינדיקציה כי ההידוק בשוק העבודה חמור ויתמוך בהעלאות שכר גם לכשמענקי האבטלה המורחבים יתפוגגו. עם זאת, הסתכלות היסטורית על הנתון מראה ששיעור גבוה מאד של מתפטרים לא שיקף אינפלציה קרובה, להיפך.. הוא שיקף חולשה של מעסיקים עד כדי כך שהיווה אינדיקציה מקדימה למיתונים. כלומר, הקושי כיום של עסקים להתרחב היא שוב אינדיקציה לאינפלציה קצרת טווח, ולהתקררות בהמשך.

סימני שאלה נוספים לגבי היכולת של עסקים להתרחב קיבלנו גם בנתוני היבוא לישראל - בעוד יבוא מוצרי צריכה בשמיים, יבוא נכסי ההשקעה עלו במתינות יחסית בתהליך ההתאוששות, רק עד לסביבת הרמות שלהם טרום המשבר. התת סעיף יבוא 'מכונות וציוד' בלט בחולשתו כשירד בחודשים מרץ-מאי בשיעור שנתי של 9.5%. נשאלת השאלה למה החברות לא מיישרות קו עם הזינוק בצריכה ומזמינות יותר ציוד השקעה? האם זה בגלל שהן מתקשות למצוא כיום אספקה של ציוד (שזה גם בעייתי לצמיחה העתידית), או בגלל הערכות שלהן שהביקוש העודף למוצריהן כיום הוא זמני? שתי תשובות לא נוחות, שתומכות בתיאוריה של אינפלציה זמנית ובירידת תשואות.

זמניות האינפלציה להערכת בנק ישראל - בפרוטוקול בנק ישראל שפורסם אמש פורטו הסיבות לכך שהאינפלציה כיום זמנית, בניהן צויינו בעיות היצע, עיכובים בשרשראות האספקה וקשיים באיוש משרות, וסיבות לכך שהיא אולי "דביקה", אך שם הועדה לא מצאה סיבות, למעט האינדיקציה של השוק על עליה בציפיות האינפלציה. נשאלת השאלה עד כמה ציפיות השוק הן משהו להתבסס עליו? אם נבחן היסטורית אז הקשר בינן הוא מקרי והציפיות יודעות בעיקר לעשות אקסטרפולציה לאינפלציה בפועל: 

הערב (18:30) יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מאי - כשלפי הערכות עלה ב-0.5% ובשינוי שנתי של 1.6%. אך המספר עצמו פחות יעניין, אלא סעיפיו. המשקיעים יחפשו לראות עד כמה עליית מחירי הסחורות וההובלה מתגלגלים למחירי המוצרים הסחירים ועד כמה לחצי אינפלציה עוברים דיפוזיה אל מחירי השירותים (בריאות, חינוך ותרבות, דיור, תקשורת...). בנוסף ימשיכו למשוך תשומת לב "סעיפי נפגעי הקורונה" כמו נופש, אירועים, טיסות ומסעדות... ובאופן פרטני מחירי הרכבים. 

השקל ממשיך לקבל לחצים להתחזקות - בזמן שהיבוא לישראל מטפס (כאמור בעיקר על צריכה פרטית), היצוא מטפס מהר יותר, בהובלת יצוא ענפי השירותים, והרחיב עוד את העודף בחשבון השוטף ברבעון הראשון לשיא היסטורי, מה שתומך בשקל. בנק ישראל מקווה שחזרת התיירות היוצאת תצמצם מעט את העודף ותאפשר לשקל להיחלש גם בלי העזרה של תכנית רכישות המט"ח שלו, אך בינתיים הישראלים לא מתנפלים על נתב"ג. אי אפשר שלא לחשוב שאולי ההתאוששות האיטית בתיירות החוץ אינה נובעת רק בגלל המגבלות שעדיין קיימות, אלא אולי גם בגלל סיבות נוספות בניהן שאנשים כבר ביזבזו את הכסף של החופשה על שיפוץ לבית או על חוסר רצון לצאת לחופשות ארוכות עם הילדים לאחר שנה של שיבושים במערכת החינוך. עודף מתרחב בחשבון השוטף ועליה בתשואות בישראל ביחס למערב תומכים בחזרה להתחזקות של השקל: 

קיראו עוד ב"גלובל"

בנק ישראל לא מאשש את הערכות שהוא התחיל לקפל את תכנית רכישות האג"ח - בשבוע שעבר התשואות בישראל זינקו בצורה חריגה, זאת גם על רקע דו"ח של בנק ישראל שתאר ירידה נוספת בהיקף רכישות האג"ח שלו, מה שהצית  ספקולציות שהוא התחיל דה פאקטו לבצע Tapering. עם זאת, פרוטוקול ב"י אמש המשיך לכלול הערכות כי קיימים עדיין סיכונים לפעילות הכלכלית וכי נדרשת "פעילות מוניטרית מרחיבה מאד לאורך זמן, הכוללת שימוש במגוון הכלים, ככל שידרש, כשחבר אחד העריך עדיין שיש צורך בהפחתת ריבית לאפס. 

מחר הפד יקבל את החלטתו המוניטרית, השוק עשוי להיות במתח לקראת ההחלטה, בעיקר סביב אינדיקציות למוכנות שלו לדון באפשרות של צמצום רכישות האג"ח. נזכיר כי כרגע השוק מצפה שהחלטה בנושא תתקבל בסימפוזיון בג'קסון הול בסוף חודש אוגוסט, כל עיכוב משם עשוי לגרום ללחץ תשואות נוסף כלפי מטה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 15/06/2021 16:30
    הגב לתגובה זו
    הכל סגור. מה שפתוח עם הגבלות מחמירות
  • 2.
    עוז 15/06/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    התפטרות של עטבדים מעעדה על מצב טוב. במיתון אוחזים במשרה בגל הכח. גם ההיצמדות שלך לסעיף של 'מכונות וציוד' שהוא קצת אזוטרי ואולי עונתי, לא ברור. וכמובן, ההנחה שביזבזו את הכסף ולכן נתבג ריק?? בקיצור, אם הלוגיקה הזו מובילה למסקנה שהאינפלציה תרד, אז כנראה שההיפך הוא הנכון
  • 1.
    טלי טולדו 15/06/2021 15:09
    הגב לתגובה זו
    בדרך, ג'קסון הול
טיוטה. קרדיט: רשתות חברתיותטיוטה. קרדיט: רשתות חברתיות

טויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר

ירידה שנתית ראשונה במכירות מאז תחילת השנה, האטה בייצור וזהירות גוברת מצד ההנהלה; השוק הסיני מאבד מומנטום ואילו גם אירופה ואסיה 

רן קידר |
נושאים בכתבה טויוטה

ענקית הרכב, טויוטה מוטור, סיימה את חודש נובמבר 2025 עם נתונים שמסמנים תפנית שלילית לאחר כמעט שנה של צמיחה רציפה. יצרנית הרכב היפנית דיווחה על ירידה של 1.9% במכירות הגלובליות המאוחדות, הכוללות גם את דייהטסו והינו (Hino), לרמה של 965,919 כלי רכב. מדובר בירידה השנתית הראשונה של החברה זה 11 חודשים, נתון שמדגיש את התגברות הלחצים בענף הרכב העולמי ואת השפעתה המכרעת של סין על התוצאות.

ההאטה במכירות לוותה גם בירידה חדה יותר בצד ההיצע: הייצור העולמי של הקבוצה ירד ב-3.4% לעומת נובמבר אשתקד והסתכם ב-934,001 כלי רכב. הפער בין הירידה במכירות לירידה בייצור משקף גישה זהירה יותר מצד טויוטה, שמעדיפה להתאים את קצב הייצור לסביבה של ביקושים מתמתנים ואי-ודאות רגולטורית וכלכלית.

הגורם הסיני 

עיקר הפגיעה נרשמה, שוב, בשוק הסיני. מכירות טויוטה בסין צנחו ב-12.1% לעומת השנה שעברה והסתכמו ב-154,465 כלי רכב. בחברה ציינו כמה גורמים מצטברים שהובילו לירידה: הפסקת תוכניות סובסידיה לרכב חשמלי ולרכב חסכוני בדלק באזורים נרחבים, דחיית החלטות רכישה מצד לקוחות על רקע חוסר ודאות סביב מדיניות ממשלתית חדשה, וכן תהליכי מעבר בין דגמים, כולל שינויים בדגמי מפתח כמו ה-RAV4.

הנתונים מסין ממחישים עד כמה השוק, שהיה מנוע צמיחה מרכזי עבור יצרניות רכב זרות, הפך לגורם סיכון. מעבר לתחרות הגוברת מצד יצרנים מקומיים, הפחתת התמיכה הממשלתית והסביבה הפוליטית המורכבת מקשים על שמירת היקפי המכירות. עבור טויוטה, שמחזיקה נוכחות רחבה במדינה, מדובר באתגר אסטרטגי ארוך טווח.

מגמה מעורבת בשאר העולם

בזמן שסין הכבידה, השוק היפני סיפק נקודת אור מתונה. המכירות ביפן עלו ב-1.5% והגיעו ל-177,130 כלי רכב, הודות לביקוש מקומי יציב יחסית. עם זאת, מחוץ ליפן נרשמה ירידה של 2.6% במכירות, לרמה של 788,789 יחידות, נתון שממחיש כי ההאטה אינה מוגבלת לסין בלבד.

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.