קלובר CLOVER
צילום: מצגת החברה
ניתוח

Clover Health: האם יש ערך למבטחת המדיקייר שהפכה ל"מניית מם"?

הסוחרים העצמאיים התבייתו על המנייה שיתרות השורט שלה מגיעות לכ-40%. החברה מסוגלת לצמוח ב-20% בממוצע כשכעת מכפיל ההכנסות החזויות הוא 5 - יקר מהמתחרות. אז למה היא עדיין מעניינת ולבעלי בטן חזקה במיוחד שווה לעקוב אחריה?
יואב בורגן | (3)

קצרה היריעה מלתאר את שלל הדרמות סביב התופעה הקרויה מניות מם ("Meme stocks"). מדובר כנראה בתופעה הבולטת ביותר בעולם ההשקעות של שנת 2021, שבמסגרתה הופכת מנייה מסוימת לפייבוריטית של גולשים באתרי מדיה חברית דוגמת רדיט, בזכות יתרות שורט גבוהות במיוחד על אותה מניה, כאשר הסוחרים בונים על שורט סקוויז או גמא סקוויז בהיקף אשר יניב תשואה פנומנלית לאותה מניה.

התופעה, אשר החלה במניית GAMESTOP CORP ועברה לשורת מניות כמו AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC ו  BLACKBERRY LIMITED , מתאפיינת בכך שמדי כמה ימים מסומנת מניה חדשה כבעלת פוטנציאל להפוך למניית המם הבאה; מתחיל להתפתח  שיח ערני ועצבני בפורומים שונים ברשתות חברתיות בעלי אוריינטציה להשקעות; המניה מוזכרת יותר ויותר כ-"Trending stock"; מחזורי המסחר עולים באופן חריג; ואז - או שהשמיים הם הגבול (כמו במקרה AMC), או שהמניה אמנם נהנית ממספר ימים בודדים של עניין רב ועליות חריגות, אך מהר מאוד חוזרת ל"אטמוספירה" ונסחרת כפי שנהגו לסחור בה לפני כן.

ניתן למצוא תכונות משותפות למניות מם, כמו שווי שוק מינימלי של 100 מיליון דולר, ויתרות שורט פתוחות בהיקף יחסי של 15% ומעלה לעומת ההון הצף של החברה. אך אחד המאפיינים של תופעת מניות המם הוא שהיא אינה בררנית ביחס לאף סקטור מנייתי, ומניות המם מגיעות ויכולות להגיע מכל סקטור מנייתי בשוק האמריקני.

וכך הגענו אל מניית CLOVER HEALTH INVESTMENTS CORP (סימול: CLOV), אשר מוזכרת מזה תקופה כמניית מם פוטנציאלית, וזאת נוכח יתרות שורט בהיקף יחסי משוער של כמעט 40% (!) ביחס להון הצף שלה. ואכן בשבועות החולפים קלובר כבר מתנהגת כמניית מם "מן השורה" מבחינת העניין שהיא מרכזת ברשתות החברתיות, מחזורי המסחר והתנודתיות במחיר המניה.

קלובר היא שחקנית קטנה מאוד וצעירה מאוד בתחום ביטוחי הבריאות בארה"ב מסוג מדיקייר (ביטוח בריאות המיועד לבני 65 ומעלה ולבעלי מוגבלויות), אשר מרוכזת כיום בעיקר במדינה בודדת – ניו ג'רזי. עם הכנסות שנתיות שגבוהות קצת יותר מ-800 מיליון דולר, מדובר באמת שחקנית פצפונת, בוודאי לעומת ענקיות בתחום כמו HUMANA INC  ו-  UNITEDHEALTH GROUP .

קלובר הוקמה בשנת 2013, ובאמצעות מיזוג לחברת SPAC החלה להיסחר בנאסד"ק ב-8 בינואר השנה. מאז מניית החברה עברה רכבת הרים לא פשוטה, לרבות התרסקויות על רקע דוח של פירמת מחקר שורטיסטית אשר העלה סימני שאלה לגבי המודל העסקי של החברה, ואף חקירות של משרד המשפטים והרשות לניירות ערך בארה"ב בנושא.

התוצאות הכספיות הרבעוניות שפרסמה קלובר מאז היותה חברה בורסאית, היו בסך הכול מאכזבות, בוודאי ביחס לציפיות ממנה בהקשר של צמיחה. יחד עם זאת, החברה בהחלט מסוגלת לצמוח בסופו של דבר בקצב שנתי ממוצע של 20%, כך שתציג הכנסות ברמה שנתית של 1.7 מיליארד דולר ב-2025. זאת, בזכות תוכניות ההתרחבות של החברה, בשילוב האפסייד הפוטנציאלי של השתתפות בתוכנית הפיילוט של הסוכנות הפדרלית CMC (Centers for Medicare & Medicaid), הגוף אשר אמון על תיאום בין הממשל הפדרלי בארה"ב לבין ממשלי המדינות השונות בה ביחס ליישום תוכניות המדיקייר והמדיקייד, וכן שותפות עם ענקית הקמעונאות WALMART .

קיראו עוד ב"גלובל"

עקב האכילס של החברה, מלבד היותה לא רווחית עדיין, הינו היחס הגבוה של הוצאות רפואיות שהיא נדרשת לשלם לעומת הפרמיות שהיא גובה (MLR – Medical Loss Ratio): יחס זה, אשר קלובר עוד מציגה באופן "מנורמל" (בנטרול הוצאות הקשורות לקורונה והוצאות אחרות שמבחינת החברה הינן חד-פעמיות), עומד כיום על רמה של 95%, והחברה עדיין לא מצליחה לחזות מתי צפוי שיפור בפרמטר זה.

בשווי שוק נוכחי של כ-6 מיליארד דולר, קלובר נסחרת כבר היום לפי מכפיל הכנסות (EV/ Revenue) לא זול של 5 ביחס למכירותיה החזויות בשנה הבאה – מדובר בפרמיה של כ-50% לעומת חברה דומה לה כמו ALIGNMENT HEALTHCARE  (סימול: ALHC).

בשורה התחתונה, אמנם תמונת המצב הפונדמנטליסטית של קלובר נראית רעועה ולא מרשימה בשלב זה של חיי החברה, אך כמו שראינו במקרים של מניות מם אחרות השנה, אין בכך בכדי להפחית את האטרקטיביות שלה כמניית מם בהתהוות.

מכיוון שאנחנו כן סבורים כי מדובר בחברה מעניינת בסופו של דבר אשר אינה צפויה להיעלם בקרוב, כן שווה לטעמנו לעקוב אחריה מקרוב, בייחוד נוכח יתרות השורט הגבוהות מאוד כאמור לעיל, וכן ספקולציות כי המניה עשויה להתווסף למדד הראסל 2000 בעדכון הקרוב ב-25 ליוני. וזאת, כמובן באזהרה מודגשת כי מדובר בהשקעה מאוד ספקולטיבית ברמת המחירים הנוכחית, והיא עשויה להיות רלבנטית (אם בכלל) אך ורק לבעלי בטן חזקה במיוחד. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קלוב 15/06/2021 22:31
    הגב לתגובה זו
    להיות מניית מימ?
  • 2.
    טל 15/06/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
    השאלה באיזה מחיר לקנות
  • 1.
    שגיא 15/06/2021 10:08
    הגב לתגובה זו
    כי המחיר היה ממש לא גבוה והגרף נראה טוב היום כבר לא נוגע אחרי ההכפלה.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.