ולנס
צילום: צילום מסך, אתר החברה

ולנס הישראלית תתמזג עם SPAC לפי שווי של 1.2 מ' ד'

יצרנית השבבים לתעשיית הרכב מהוד השרון, שכבר גייסה 167 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, כשהגיוס בסבב האחרון נעשה לפי שווי של 500 מיליון. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השלישי של השנה
ארז ליבנה | (1)

יצרנית השבבים הישראלית מהוד השרון, ולנס (Valens) הודיעה כי חתמה על מיזוג עם הספאקPTK Acquisition Corp ותיסחר בנאסד"ק בבורסת ניו יורק (NYSE) לפי שווי של 1.16 מיליארד דולר.

  

ולנס מספקת שבבים לתעשיות האודיו-וידאו והרכב, אשר לדבריה מפתחת ומוכרת את טכנולוגיית השבבים המתקדמת ביותר בעולם לתקשורת מהירה בתוך הרכב. בחברה מציינים כי הפתרונות שלה מאפשרים העברת וידאו ודאטה בקצבים גבוהים ביותר, ללא דחיסה או השהייה, תוך שמירת איכות ואמינות המידע ובעלויות נמוכות. החברה מעסיקה כ-270 עובדים, רובם בישראל .

 

העסקה עם PTK תכלול גם גיוס של 240 מיליון דולר לחברה, מתוכם 115 מיליון דולר מ-PTK  וכ-125 מיליון דולר ממשקיעים נוספים, בהובלת משקיע בינלאומי מוביל ששמו לא נמסר, וחברת השבבים MediaTek, שהשקיעה בחברה גם בעבר. הגיוס ישמש את החברה להאצת פיתוח ושיווק של מוצריה בתחום הרכב ובתחום האודיו וידאו. עם השלמת העסקה ברבעון השלישי של השנה, תיסחר החברה בניו יורק תחת הטיקר VLN.

 

ולנס הוקמה ב-2006 על-ידי אלון בנזראי, נדב בנט, מסד אייל, גבי גור-כהן, עירן לידה ודרור ירושלמי, ומנכ"ל החברה הוא גדעון בן צבי. בין המשקיעים בחברה לאורך השנים - קרן IGP, ג'נסיס, מגמה, Mitsui Global, אופנהיימר, דלפי ו-Samsung Catalyst. לפי נתוני IVC, ולנס גייסה מאז הקמתה סכום של 167 מיליון דולר בחמישה סבבי גיוס, האחרון שבהם בוצע בסוף 2018 לפי שווי של 500 מיליון דולר לחברה.

 

ולנס סיימה את 2020 עם הכנסות של 57 מיליון דולר וצפויה לרשום ב-2021 הכנסות של 67 מיליון דולר, כאשר התחזית לשנים הקרובות לשיעור צמיחה שנתי ממוצע של 48%, ולהגעה להכנסות של 482 מיליון דולר ב-2026.

ה-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי בגובה 16 מיליון דולר ב-2020, יהיה שלילי בגובה 19 מיליון דולר השנה ויהפוך לחיובי ב-2024, כשב-2026 היעד הוא EBITDA חיובי של 204 מיליון דולר. כיום, עיקר הכנסותיה הן מתחום האודיו וידאו וחלקן הקטן מתחום הרכב, והמגמה תתהפך בשנים הבאות כשההכנסות מתחום הרכב יצמחו בקצב מהיר יותר .

 

בן צבי, מנכ"ל ולנס, מסר: "ולנס מציבה את הרף וקובעת סטנדרטים חדשים בכל שוק שבו היא פועלת. בתחום הרכב, אנו גאים לומר שהשבבים שלנו כבר נמצאים על הכביש במכוניות מרצדס ונמכרים למספר יצרניות מובילות של מערכות לכלי רכב. החברה צופה פוטנציאל עסקי משמעותי שצפוי לגדול ככל שיצרניות הרכב ישלבו חיישנים נוספים, וכן מסכים ברזולוציות גבוהות עבור מערכות בידור ומידע, בטיחות ונהיגה אוטונומית ".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מחזיק לך אצבעות - א"ש מהרצליה (ל"ת)
    f 27/05/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.