ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'
דוחות

פז: ההכנסות ירדו, הרווח אמנם עלה אבל עדיין קטן בגלל הקורונה

הכנסות החברה עמדו על 2.2 מיליארד שקל, ירדה של 22%. הרווח הנקי עלה ל-13 מיליון שקל
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה אבסולוט נפט

חברת פז נפט פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של בשנה. במהלך הרבעון רשמה החברה הכנסות של כ-2.2 מיליארד שקל, קיטון של 22% בהשוואה להכנסות של 2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המייצג של החברה ברבעון עמד על כ-13 מיליון שקל, גידול של כ-62.5% בהשוואה לרווח נקי מייצג של 8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; אבל הגידול במונחי אבסולוטיים הוא לא גדול והרווח ברבעון נמוך משמעותית מרווחים בשנים קודמות עקב השפעות הקורונה שהיו במהלך הרבעון.

 

הרווח הגולמי של החברה לעומת זאת גדל והגיע לכ-332 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי של 15.1%), גידול של 54% בהשוואה לרווח גולמי של 209 מיליון שקל (שיעור רווחיות גולמית של 7.4%) ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה לתנודתיות הכול כך גבוה היא שעסקי החברה הם עסקי שמאוד תלויים בחומר הגלם שלה – הנפט. לחברה לוקח זמן לעדכן מחירים והעדכון לא נעשה ביחס של אחד לאחד לעלייה או לירידה. חוץ מזה מהשינוי ברווחיות של העסק עצמו – החברה נועדת להחזיק בכמות מסוימת של מלאי "שאינו מוגן" (עד 300 מיליון דולר בכל רגע נתון) – כלומר מלאי שהחברה לא ביצעה בגינו עסקאות גידור על מחיר הנפט.

 

כתוצאה מכך – כאשר יש לדוגמא ירידה במחיר הנפט, החברה בדרך כלל נדרשת להוריד גם את המחיר של המלאי בהתאמה, כי על מלאי להיות רשום בדוחות לפי עלותו או לפי מחיר המימוש שלו, הנמוך מהשניים. לכן – ההשפעה על החברה היא כפליים והרווחיות נוטה להיות תנודתית מאוד.

 

החברה, שעיקר הכנסותיה נובעות מפעילות התדלוק של – נפגעה ממשבר הקורונה כמובן, שגרם לתנועה תחבורתית נמוכה יותר ובהתאמה גם למכירות דלקים נמוכות יותר – אך ההכנסות שלה צפויות מן הסתם להשתפר ברבעון השני, שהוא נטול השפעות קורונה כמעט לחלוטין. כמו כן – לאחרונה פורסם שהחברה קיבלה מספר הצעות לרכישת מניות בחברה; כאשר הנהלת החברה אישרה שקיבלה הצעות לרכישת מניות או מיזוג אך לא פירטה מעבר לזה. לאחרונה גם דיווחה החברה שקיבלה אישור עקרוני מהרשות הפלסטינאית על הארכת הסכם שכבר קיים בין החברה לרשות במסגרתו פז מספקת לרשות 80% מהגז לבישול ו-50% מהדלקים. הרשות הפלסטינאית נחשבת לקוח בעייתי מבחינת גביית החובות ולכן הבטוחה שהועמדה היא חלק מכספי המיסים שהמדינה גובה בשביל הרשות.

 

כמו כן, סמוך לפרסום הדוחות פרסמה החברה כי  בכוונתה להיכנס לתחום האנרגיה, בין היתר לייצור אנרגיה וכן גם לבניית עמדות טעינה חשמליות לרכבים בתחנות החברה, עמדות שצפויות להיות נפוצות יותר ויותר בארץ ככל שיתפתח בארץ שוק הרכבים החשמליים.

 

מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן מסר: "אנחנו מסיימים את הרבעון הראשון עם EBITDA של 225 מיליון שקל ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 194 מיליון שקל, תוך כדי תנופת עשיה בקבוצה. זאת על אף שהגבלות התנועה היו עמנו גם ברבעון הראשון של השנה. בחנויות yellow צמחנו  ב-15% מול הרבעון המקביל אשתקד וזאת בהשוואה לשוק ה FMCG(סטורנקסט) שנמצא בירידה.

 בתחילת הרבעון הראשון הושפענו מהסגר בגינו צריכת הדלקים בישראל לתחבורה ירדה בהיקף של כ- 12% לעומת הצריכה ברבעון הראשון של 2020 (על פי נתוני משרד האנרגיה). מאז תום הסגרים אנו רואים צמיחה חדה בדלקים לתחבורה ובשבועות האחרונים צריכת הדלקים מגיעה לרמות שיא. היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה נותנת את אותותיה גם במגזר הזיקוק. לאחר מספר רבעונים של חולשה מהותית במרווחי הזיקוק, מרווח הבנזין נמצא במגמת שיפור אך מרווחי הדס"ל והסולר עדיין נמוכים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברבעון הראשון ביצענו מספר מהלכים למימוש התוכנית האסטרטגית: בזרוע הקמעונאות השלמנו את רכישת פעילות הרשת הפופולרית והצומחת "סופר יודה" שהינה אחת מרשתות הסופרמרקטים השכונתיים המובילות בישראל ובכוונתנו להכפיל את מספר הסניפים בתוך שלוש שנים. הקמנו תת קטגוריה, את miniyellow, מכולת אוטונומית בבנייני מגורים ומשרדים שמבוססת על רכישה דיגיטלית ללא מגע. חתמנו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם קמעונאית בתי המרקחת והלייף סטייל סופרפארם במסגרתו הארנק הדיגיטלי של פז יוצא לראשונה מחוץ למתחמי פז. חתמנו עם חברת הלוגיסטיקה אוריין על הסכם להשכרה ותפעול של תאי הלוקרים החכמים ה- yellow box ב 140 מתחמי התחנות שלנו.

בתחום הנדל"ן, הודענו על הקמת זרוע נדל"ן עצמאית באמצעות חברה בת ייעודית, אליה יועברו נכסי נדל"ן המיועדים להשבחה במטרה לייצר מנוע צמיחה איתן בעולם הנדל"ן ולהביא למיצוי מיטבי של הפוטנציאל הנכסי והעסקי של הנכסים בחברה, ובמקביל אנו בוחנים חבירה לגורם מתמחה ומוביל בתחום. 

בתחום האנרגיה החליט דירקטוריון החברה על כניסה לתחום האגירה והאנרגיה המתחדשת בישראל ובעולם. החברה תפעל להקמת זרוע פעילות אנרגיה שתבצע השקעות בתחום בדגש על אנרגיה מתחדשת ואגירה. בישראל תפעל החברה למתן פתרונות אנרגיה מגוונים ללקוחותיה, בין היתר באמצעות חברת פזגז המציעה כבר היום אנרגיה לכ- 600 אלף משקי בית וכ- 15 אלף עסקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?