ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'
דוחות

פז: ההכנסות ירדו, הרווח אמנם עלה אבל עדיין קטן בגלל הקורונה

הכנסות החברה עמדו על 2.2 מיליארד שקל, ירדה של 22%. הרווח הנקי עלה ל-13 מיליון שקל
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה אבסולוט נפט

חברת פז נפט פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של בשנה. במהלך הרבעון רשמה החברה הכנסות של כ-2.2 מיליארד שקל, קיטון של 22% בהשוואה להכנסות של 2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המייצג של החברה ברבעון עמד על כ-13 מיליון שקל, גידול של כ-62.5% בהשוואה לרווח נקי מייצג של 8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; אבל הגידול במונחי אבסולוטיים הוא לא גדול והרווח ברבעון נמוך משמעותית מרווחים בשנים קודמות עקב השפעות הקורונה שהיו במהלך הרבעון.

 

הרווח הגולמי של החברה לעומת זאת גדל והגיע לכ-332 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי של 15.1%), גידול של 54% בהשוואה לרווח גולמי של 209 מיליון שקל (שיעור רווחיות גולמית של 7.4%) ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה לתנודתיות הכול כך גבוה היא שעסקי החברה הם עסקי שמאוד תלויים בחומר הגלם שלה – הנפט. לחברה לוקח זמן לעדכן מחירים והעדכון לא נעשה ביחס של אחד לאחד לעלייה או לירידה. חוץ מזה מהשינוי ברווחיות של העסק עצמו – החברה נועדת להחזיק בכמות מסוימת של מלאי "שאינו מוגן" (עד 300 מיליון דולר בכל רגע נתון) – כלומר מלאי שהחברה לא ביצעה בגינו עסקאות גידור על מחיר הנפט.

 

כתוצאה מכך – כאשר יש לדוגמא ירידה במחיר הנפט, החברה בדרך כלל נדרשת להוריד גם את המחיר של המלאי בהתאמה, כי על מלאי להיות רשום בדוחות לפי עלותו או לפי מחיר המימוש שלו, הנמוך מהשניים. לכן – ההשפעה על החברה היא כפליים והרווחיות נוטה להיות תנודתית מאוד.

 

החברה, שעיקר הכנסותיה נובעות מפעילות התדלוק של – נפגעה ממשבר הקורונה כמובן, שגרם לתנועה תחבורתית נמוכה יותר ובהתאמה גם למכירות דלקים נמוכות יותר – אך ההכנסות שלה צפויות מן הסתם להשתפר ברבעון השני, שהוא נטול השפעות קורונה כמעט לחלוטין. כמו כן – לאחרונה פורסם שהחברה קיבלה מספר הצעות לרכישת מניות בחברה; כאשר הנהלת החברה אישרה שקיבלה הצעות לרכישת מניות או מיזוג אך לא פירטה מעבר לזה. לאחרונה גם דיווחה החברה שקיבלה אישור עקרוני מהרשות הפלסטינאית על הארכת הסכם שכבר קיים בין החברה לרשות במסגרתו פז מספקת לרשות 80% מהגז לבישול ו-50% מהדלקים. הרשות הפלסטינאית נחשבת לקוח בעייתי מבחינת גביית החובות ולכן הבטוחה שהועמדה היא חלק מכספי המיסים שהמדינה גובה בשביל הרשות.

 

כמו כן, סמוך לפרסום הדוחות פרסמה החברה כי  בכוונתה להיכנס לתחום האנרגיה, בין היתר לייצור אנרגיה וכן גם לבניית עמדות טעינה חשמליות לרכבים בתחנות החברה, עמדות שצפויות להיות נפוצות יותר ויותר בארץ ככל שיתפתח בארץ שוק הרכבים החשמליים.

 

מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן מסר: "אנחנו מסיימים את הרבעון הראשון עם EBITDA של 225 מיליון שקל ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 194 מיליון שקל, תוך כדי תנופת עשיה בקבוצה. זאת על אף שהגבלות התנועה היו עמנו גם ברבעון הראשון של השנה. בחנויות yellow צמחנו  ב-15% מול הרבעון המקביל אשתקד וזאת בהשוואה לשוק ה FMCG(סטורנקסט) שנמצא בירידה.

 בתחילת הרבעון הראשון הושפענו מהסגר בגינו צריכת הדלקים בישראל לתחבורה ירדה בהיקף של כ- 12% לעומת הצריכה ברבעון הראשון של 2020 (על פי נתוני משרד האנרגיה). מאז תום הסגרים אנו רואים צמיחה חדה בדלקים לתחבורה ובשבועות האחרונים צריכת הדלקים מגיעה לרמות שיא. היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה נותנת את אותותיה גם במגזר הזיקוק. לאחר מספר רבעונים של חולשה מהותית במרווחי הזיקוק, מרווח הבנזין נמצא במגמת שיפור אך מרווחי הדס"ל והסולר עדיין נמוכים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברבעון הראשון ביצענו מספר מהלכים למימוש התוכנית האסטרטגית: בזרוע הקמעונאות השלמנו את רכישת פעילות הרשת הפופולרית והצומחת "סופר יודה" שהינה אחת מרשתות הסופרמרקטים השכונתיים המובילות בישראל ובכוונתנו להכפיל את מספר הסניפים בתוך שלוש שנים. הקמנו תת קטגוריה, את miniyellow, מכולת אוטונומית בבנייני מגורים ומשרדים שמבוססת על רכישה דיגיטלית ללא מגע. חתמנו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם קמעונאית בתי המרקחת והלייף סטייל סופרפארם במסגרתו הארנק הדיגיטלי של פז יוצא לראשונה מחוץ למתחמי פז. חתמנו עם חברת הלוגיסטיקה אוריין על הסכם להשכרה ותפעול של תאי הלוקרים החכמים ה- yellow box ב 140 מתחמי התחנות שלנו.

בתחום הנדל"ן, הודענו על הקמת זרוע נדל"ן עצמאית באמצעות חברה בת ייעודית, אליה יועברו נכסי נדל"ן המיועדים להשבחה במטרה לייצר מנוע צמיחה איתן בעולם הנדל"ן ולהביא למיצוי מיטבי של הפוטנציאל הנכסי והעסקי של הנכסים בחברה, ובמקביל אנו בוחנים חבירה לגורם מתמחה ומוביל בתחום. 

בתחום האנרגיה החליט דירקטוריון החברה על כניסה לתחום האגירה והאנרגיה המתחדשת בישראל ובעולם. החברה תפעל להקמת זרוע פעילות אנרגיה שתבצע השקעות בתחום בדגש על אנרגיה מתחדשת ואגירה. בישראל תפעל החברה למתן פתרונות אנרגיה מגוונים ללקוחותיה, בין היתר באמצעות חברת פזגז המציעה כבר היום אנרגיה לכ- 600 אלף משקי בית וכ- 15 אלף עסקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.