אנרגיית רוח
צילום: Pixabay
ראיון

"ESG זה לא רק אנרגיה מתחדשת, זו דרך לגזור סיכונים"

כך לדברי ראש מחקר ESG בבנק קרדיט סוויס בראיון לביזפורטל. בהתייחס לרכבים החשמליים ואנרגיות מתחדשות הוא אומר כי: "אמנם ב-2020 היה קשה מאוד להפסיד כסף, לא משנה איזו מניה בחרת. אבל הביצועים של חלק מהחברות - לא היו טובים". ומה דעתו על נשיא ארה"ב ביידן?
ארז ליבנה | (2)

בשנים האחרונות, טרנד ה-ESG תופס תאוצה בתודעה. אבל כשמדברים על ESG – שראשי התיבות הן "סביבתי, חברתי ומשילות" - הרוב חושבים שמדובר באנרגיה מתחדשת או באיזה סטארט-אפ בתחום הפודטק או אגרוטק, או כל טק אחר שקשור לפיתוח מוצרים ידידותיים לסביבה ובני קיימא. אבל האמת שזה רק צד אחד של המשוואה.

 

הצד השני הוא הדרך בה חברות ותאגידים מתנהלים בחייהם הכלכליים. מה הכוונה? הכוונה היא, לפחות לפי יוג'ין קלרק, ראש המחקר הבינ"ל בתחום ה-ESG בבנק קרדיט סוויס, אילו מאפיינים נוקטת ההנהלה הבכירה והדירקטוריון. הן בהפרדה והאיכות שלה שבין שני הגופים. כמו כן, מדובר בחברות שעוברות לאנרגיות מתחדשות ומייצרות דרכים חדשות להיות חסכוניות באנרגיה. שלישית, בעולם שמצד אחד מצמצם את כוח האדם לבין הזכויות של העובדים, מדובר ביחס שבין המעביד לעובדיו.

 

"יש שני צדדים למטבע של ESG, אבל אנשים נוטים להתבלבל", אומר קלרק בראיון לביזפורטל. "יש כמה גישות להשקעות בנות קיימא. הראשונה היא להוציא מהפורטפוליו חברות עם פעילות שנויה במחלוקת, כמו יצרניות טבק ונשק. השנייה היא לחתור לאסטרטגיה שתומכת בהשקעה בחברות שמנהלות בצורה אקטיבית את תחומי ה-ESG. השלישי זה חברות אימפקט, אלה שמייצרות שינוי בבעיות שעמן מתמודדת האנושות", הוא אומר.

 

אפשר לומר ש-ESG זה הנפט החדש?

"זו דרך נחמדה להסתכל על זה. אבל אנחנו לא מאמינים שבטווח הארוך, ה-ESG יהפוך לקטגוריה השקעות בפני עצמה, אלא דרך לגזור סיכונים, כחלק מהתהליך של בחירת השקעות. לדוגמה, אם חברה היא לא יעילה סביבתית בדרך שבה היא מייצרת, מדובר בסיכון. אם מבנה ההנהלה אינו מתפקד כראוי, זה סיכון. אם מתייחסים לעובדים בצורה שאינה הולמת, זה גם סיכון. כך שבחינת ה-ESG בעצם יהפוך לכלי בידי המשקיעים ואם בוחרים להתעלם מהשיקולים הללו, זה מגדיל את הסיכונים".

 

חברות הנפט לא יעילות סביבתית, אבל הסחורה עלתה ואיתה הריווחיות של החברות...

"נכון, הנפט עלה בשנה האחרונה, גם מחירי הסחורות עולים וזה תומך בעלייה במחירי המניות. אבל היום משקיעים לא בוחרים בדרך של החרמת חברות מסוימות, אלא בוחרים להתמודד עם הבעיות מבפנים. כי חרם זו לא אסטרטגיה אפקטיבית, כי אם תמכור את המניה, אתה יכול למכור אותה למישהו שפחות אכפת לו ממך ואז החברה תמשיך לעשות כבשלה, במקום שתעזור לה להגיע למקום טוב יותר וכך גם להרוויח מהשינוי לחיוב במחיר המניה".

 

לרוב המשקיעים אין את הקפיטל או מספיק מניות כדי להפעיל לחץ על חברות...

"מה שניתן לעשות הוא לערוך מחקר על החברה שבה רוצים להשקיע ולראות מי המשקיעים הגדולים שם והאם הם תומכים ב-ESG. התפקיד של כל בעל מניה, הוא לדעת מי השותפים שלו. כי אם המשקיעים הגדולים בחברה לא שם, אז אין למשקיע הקטן השפעה, אבל למרבית המשקיעים הגדולים בעולם בהחלט יש מדיניות סדורה בעניין.

 

"כמו כן, ניתן להשקיע בקרנות שמכוונות לחברות העומדות בקריטריוני ה-ESG, במיוחד של מנהלות הכספים הגדולות, שיודעות שכולם שואלים את אותן השאלות וחברו יחד כדי להוות קבוצות לחץ. דוגמה לכך היא קבוצת קליימט100, שזו קבוצה של 100 משקיעים גדולים שמקדים את הנושאים שחשובים להם".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

בוא נעבור לתחום האימפקט, הרכבים החשמליים לדוגמה. יש פער בין החלום למציאות

"2020 הייתה שנה טובה לרכבים החשמליים ואנרגיה מתחדשת בכלל. יכולת לבחור מניות בעיניים עצומות ולהכות את המדדים. היה מאוד קשה להפסיד כסף. עם זאת, הביצועים הפיננסיים של חלק ניכר מהחברות לא היו טובים. מרבית החברות לא מייצרת ערך עבור המשקיעים ותזרימי ההכנסה שלהם הם מתחת לעלות ההון. זו לא נקודת התחלה טובה. ב-2020 זו לא הייתה בעיה, אבל בסוף השנה המחירים כבר הגיעו לרמה קיצונית, כך שבתחילת השנה הזהרנו את המשקיעים שלנו שהביצועים של המניות של החברות הללו לא יהיו טובות כמו בשנה הקודמת, עד שהחברות יהפכו לחברות שנותנות ערך ואז יתחיל סייקל חדש".

 

איך נדע שמתחיל הסייקל החדש?

"הקטליסת המרכזי הוא נתיב הצמיחה של חברות. אם מסתכלים על הערכות האנליסטים בתחום האנרגיה המתחדשת, אינן משקפות באמת את הביצועים של החברות אם, אנחנו כחברה נעמוד ביעדי השינוי האקלימיים שנקבעו. השנה בגלזגו ייערך כנס גדול וחשוב בנושא, ומה שצריך לקרות הוא שממשלות יקבעו יעדי הוצאה ספציפיים ולא כלליים. כשזה יקרה, נוכל לדעת מה פוטנציאל האמיתי של החברות בתחום. אם זה יקרה, נראה שהתמחורים יורדים, אז אנחנו מחפשים סימנים לכך שממשלות ישקיעו תקציבים ידועים שיתמכו ביעדים וכך נדע שהסייקל החדש מתחיל".

 

רואים את זה בממשל ביידן לא?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין שום שינוי אקלים - זה פייק שתחלוף (ל"ת)
    שמוליק 20/05/2021 08:34
    הגב לתגובה זו
  • מזל שגם אתה תחלוף (ל"ת)
    ירון 20/05/2021 14:14
    הגב לתגובה זו
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.