בריטיש אירוויס מטוס תעופה
צילום: יח"צ

האם ענף התעופה מתחיל להמריא - והאם זה הזמן להשקיע בתחום?

חברות התעופה עברו מרווחים של מיליארדי דולרים להפסדים של יותר מ-120 מיליארד דולר. עם היציאה מהקורונה כדאי להסתכל על הענף מקרוב; מהם מדדי הביצוע הייחודיים לענף זה? כיצד ניתן לנתחם ולמצוא תובנות בשלל הדיווחים הפיננסיים?
הלל בש | (10)
נושאים בכתבה תעופה

ענף התעופה האזרחי הינו תחום מעניין ומרתק, העוסק בשינוע מהיר של אנשים ממקום למקום. ראוי לחלק את הענף לשני תתי קבוצות עיקריות; חברות תעופה רגילות עם שירות מלא (American Airlines, United, Delta וכו') וחברות תעופה מוזלות (לאו קוסט - Low Cost) המתמקדות בעיקר בטיסה ופחות בשירותים שמסביב (Southwest, Alaska Air וכו').

 

חברות התעופה בארצות הברית ידעו עדנה רבה בעשורים האחרונים, והגיעו למספר שיא של כ- 4.7 מיליארד נוסעים בשנת 2019. אך החגיגה הסתיימה בעקבות התפרצות משבר הקורונה בתחילת 2020. כתוצאה, חברות התעופה ברחבי העולם עברו מרווחיות מצטברת של כ- 30 מיליארד דולר (2019), להפסדים של כ- 120 מיליארד דולר (2020). מדובר על שיתוק פעילות, שמגמדת הן את אסון התאומים (9/11) והן את משבר הסאב פריים (2008) – גם יחד!

 

משבר הקורונה הוביל חברות מסוימות לפשיטת רגל, וגרם לחברות תעופה אחרות לבצע מהלכים מתבקשים של התייעלות ושימור משאבים. חלק מחברות התעופה האמריקאיות דווקא יצאו מחוזקות מהמשבר; עם תמיכה ממשלתית נדיבה ורחבה, לאחר מהלכים חשובים של קיצוץ בהוצאות ועם פחות מתחרים.

החזרה לשגרה בארצות הברית, בעקבות החיסונים, מובילה להבנה שהענף צפוי להתחזק מאוד בשנים הקרובות. כבר כעת רואים סימנים ראשונים של הזמנות טיסות לחודשי הקיץ והסתיו. מנגד, מחירי המניות של ענף התעופה בארצות הברית עדיין נמוכים מאוד, ביחס לסוף 2019. ייתכן ויש כאן הזדמנויות מאוד מעניינות להשקעות ערך אסטרטגיות (לטווח ארוך).

 

משקיעים רציניים שיכנסו לדוחות הכספיים ולפרסומים הפיננסיים של חברות התעופה, יגלו עולם של מושגים ומדדים לא מוכרים. בשורות הבאות ננסה לשפוך קצת אור על השפה הפיננסית של חברות תעופה.

 

ASM – Available Seat Miles

מדד הבסיס לכל חברת תעופה, הינו מספר בודד המגלם הן את מספר כיסאות הנוסעים (מלאים או ריקים) והן את מרחקי הטיסה המצטברים. לצורך הדוגמה: אם במטוס ישנם 300 כיסאות נוסעים, והטיסה הינה למרחק של 100 מיילים, נאמר כי מדד ה- ASM שווה ל- 30,000 (300 הכיסאות כפול 100 מיילים).

כשמחברים את כל הטיסות של חברת התעופה על פני תקופה – מקבלים מדד ASM  כולל. בשנת 2019, חברת Delta הגיעה למדד ASM של כ- 280 מיליארד.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

לאורך זמן, צמיחה עקבית במדד ה- ASM, מורה על גידול מבורך בגודל המטוסים או בקווי הטיסה (או בשניהם). הגידול המבורך בקיבולת הינה סנונית ראשונית וחיובית בבחינה של השקעה בחברת התעופה.

 

RPM – Revenue Passenger Miles

בעוד מדד ה- ASM מתמקד בפוטנציאל (האפשרי), מדד ה- RPM סוכם את מספר הכיסאות המלאים (של לקוחות משלמים), לאורך קווי התעופה השונים. אז אם נחזור לדוגמה הקודמת; אם רק 250 נוסעים יושבים במטוס עם 300 המושבים, והם טסים את אותם 100 מיילים – נאמר כי מדד ה- RPM שווה ל- 25,000 (250 כיסאות כפול 100 מיילים).

 

כשמחברים את כל הכיסאות המלאים, על פני כל הטיסות של חברת התעופה על פני תקופה – מקבלים מדד RPM כולל. בשנת 2019, חברת Delta  הגיעה למדד RPM של כ- 240 מיליארד.

לאורך זמן, צמיחה עקבית במדד ה- RPM, מורה על גידול מבורך בהיקף הסחורה הנמכרת (יותר נוסעים, ביותר מיילים).

 

יחס העמסה (Load Factor)

אם נחלק את מדד ה- RPM (כיסאות מלאים לכל קווי התעופה) במדד ה- ASM (כיסאות כוללים לכל קווי התעופה), נקבל את ה- Load Factor, שמודד את ניצול הקיבולת האפשרית. המדד הינו אחוז הכיסאות המלאים בטיסות, ביחס לכמות הכיסאות הכולל.

 

אם נמשיך עם המספרים של Delta, הרי שמדד ה- Load Factor הינו 86% בקירוב (RPM 240 לחלק ל- ASM 280).

 

באופן כללי, מדד Load Factor גבוה מבטא ניצול טוב יותר של הטיסה; חברת התעופה מילאה יותר כיסאות במטוס. בגלל מבנה העלויות הקשיח של הטיסה, ישנה סבירות לא מבוטלת שכל כיסא נוסף שנמכר - נותן תרומה ממשית לרווחיות. על כן מדד Load Factor גבוה יותר הינו מבורך ורצוי.

 

כמו יחסים פיננסיים אחרים, חלוקה של ה- RPM  ב- ASM מנטרלת את גורם המרחק. לכן, יחס העמסה (Load Factor) הינו מדד בר השוואה טוב - בין אם המרחק נמדד בקילומטרים ובין אם המרחק נמדד במילים.

 

תשואה לנוסע (Passenger Yield)

מדד התשואה לנוסע מודד את ההכנסה הממוצעת, לפי נוסעים ולפי מרחק הטיסה. נמשיך בדוגמה: חברת Delta השיגה הכנסות מכרטיסי נוסעים של כ- 42 מיליארד דולר (ארה"ב) בשנת 2019, וכאמור מדד RPM של 240 מיליארד. חלוקה של ההכנסות הכוללות מכרטוס במדד ה- RPM מוביל אותנו לתשואה לנוסע של 17.5 סנטים לנוסע למייל. היינו, על כל כיסא מלא במטוס ועל כל מייל שהמטוס טס, החברה יצרה הכנסה ממוצעת של 17.5 סנטים.

 

מובן מאליו, שככל שהתשואה לנוסע גבוהה יותר, כך ניתן לומר שהחברה מצליחה בממוצע לגבות יותר כסף מכל לקוח על כל מייל טיסה. אם במקביל היא מצליחה לשמר (ואולי להגדיל) את ה- RPM (מספר הנוסעים המשלמים כפול המרחק), אפשר לראות בכך מדד הצלחה חשוב.

 

CASM – Cost per Available Seat Mile

מדד הוצאות (עלויות) מרכזי הינה ההוצאה הממוצעת של חברת התעופה לפי נוסע ולפי מרחק. החישוב הינו חלוקה של ההוצאות התפעוליות הכוללות של החברה במדד ה- ASM. נמשיך בדוגמה: חברת Delta הציגה בשנת 2019 הוצאות תפעוליות של כ- 40 מיליארד דולר (ארה"ב), ולכן מדד ה- CASM  שלה הינו כ- 14 סנטים לנוסע למייל (40 מיליארד דולר לחלק ל- 280 מיליארד).

 

בחינה של המגמה המתמשכת של ה- CASM נותנת הבנה טובה במבנה ההוצאות של חברת התעופה. ירידה מתמשכת ב- CASM, על פני מספר תקופות, מבטא התייעלות טובה ומבורכת.

 

מניות חברות התעופה האמריקאיות נמצאות במחירים מאוד נמוכים ביחס לסוף 2019. החזרה ההדרגתית לשגרת (בזכות החיסונים), צפויה להגדיל את הפעילות בענף בצורה משמעותית. בחינה מעמיקה של חברות התעופה דורשת הבנה ממשית בעולם המושגים הפיננסיים של הענף. הכרה בסיסית במושגים כמו ASM, RPM, Load Factor, Passenger Yield ו- CASM, יעזרו להבנה מעמיקה יותר של ענף התעופה, ולניתוח היתרונות התחרותיים של חברה אחת על פני רעותה.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בתעופה -קרן 5128442, בראש שקט. (ל"ת)
    10הגדולות 23/05/2021 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בוריס 19/05/2021 14:51
    הגב לתגובה זו
    הייתי רק מוסיף טבלת השוואה בין החברות השונות.
  • 3.
    מטוסים 19/05/2021 14:20
    הגב לתגובה זו
    מניות חברות התעופה מזמן חזרו לשערים שמגלמים גמר קורונה וחזרה לשגרה . עוד 20% והם כבר יעקפו את שערי שיא של לפני קורונה. מי שהיה בפנים לפני חצי שנה הרוויח יפה אך האם הייתי נכנס עכשיו ? ממש לא . חוץ מדשדוש וירידות מה אקבל ?
  • עדיין לא קרוב לvauations של לפני הקורונה (ל"ת)
    משה 27/05/2021 01:12
    הגב לתגובה זו
  • מפריח 19/05/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    ליונייטד יש 90אחוז אפסייד לשער לפני קורונה, לדלתא 20, לאמריקן כמה עשרות אחוזים, לגטס התעודה 20 .יש עוד הרבה בשר
  • אתה מטעה, שווי החברות כבר עקף את השווי טרום קורונה (ל"ת)
    תום 21/05/2021 00:10
  • 2.
    כתבה יפה ונכונה, מי שהשקיע בזמן ירוויח בענק (ל"ת)
    אלמונימי 19/05/2021 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטי 19/05/2021 12:33
    הגב לתגובה זו
    החברה בהליכי התייעלות קשים . חברת הבית של ישראל אל על
  • זה לא רציני נכון ? אל על? (ל"ת)
    רון 25/05/2021 06:51
    הגב לתגובה זו
  • חברת הבית של הטייסים 19/05/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
    לתת לחברה להגיע לפשיטת רגל והפעם לא להציל אותה ולהקים חברה חדשה שתקנה את המטוסים ותעסיק רק את מי שצריך במשכורות הגיוניות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.