ניתוח פיננסי גרף בורסה וול סטריט מגמה מעורבת
צילום: Istock

חברת ההימורים לדור ה-Z זינקה ב-500% ביום המסחר הראשון שלה

החברה ממשיכה לזנק במסחר המוקדם, הפעילות של החברה מינורית ונמצאת בירידה, אז מהי הסיבה שמניית החברה זינקה?
גלעד מנדל | (6)

חברת E Sports Technologies שעוסקת בתחום ההימורים אונליין זינקה אתמול ביותר מ-500% ממחיר הנפקה של 6 דולר למחיר של 36 דולר למניה. המניה כעת עולה ב-50% נוספים במסחר המוקדם ובכך מגיעה למחיר של 53.5 דולר למניה – 800% מעל המחיר בו הונפקה (עדכון 19:06: המניה שעלתה מעל 50%, נסחרת כעת בירידה)

 

החברה היא שחקנית בתחום ההימורים באינטרנט, אבל יש לה נישה ייחודית; החברה לא מאפשרת להמר על מרוצי סוסים או על משחקי ספורט וכדומה כפי שיש באתרי ההימורים הוותיקים, אלא במשחקי וידאו של דור ה-Z. כמו כן, החברה מתפעלת גם משחקי קזינו שבאים כשירות נלווה להימורים שהיא מאפשרת לעשות על משחקי ווידאו.

 

פעילות החברה לא גדולה בכלל. בכל שנת 2020 החברה הכניסה 195 אלף דולר בלבד, גידול של 38% אל מול הכנסות של 141 אלף דולר בשנת 2019. ברור שעם פעילות בהיקף שכזה לחברה קשה להיות רווחית וגם ברור שלא זו הסיבה שהזניקה את מניית החברה ב-500% לשווי של מאות מיליונים. בשנת 2020 החברה הציגה הפסד תפעולי שהסתכם בכ-111 אלף דולר אל מול רווח תפעולי של 21 אלף דולר בשנת 2019; אלו מספרים קטנים מאוד ביחס לפעילות של חברה ציבורית.

 

עוד נתון שחשוב לציין בחברה קשור לחשבונאות – החברה רושמת חלק מההוצאות של המחקר והפיתוח של האתר שלה כנכס ובכך לא רושמת הוצאה, מדובר בדבר שהחשבונאות מאפשרת לבצע בכפוף לכמה כללים ולכן אף על פי שבמהלך שנת 2020 היא הוציאה שתי מיליון דולר על האתר והטכנולוגיה שלו אותו היא מימנה באמצעות אג"ח פרטי להמרה – היא לא רושמת את ההוצאה כהפסד אלא תפחית את הסכום על גבי השנים הבאות.

 

 

מהדוחות הכספיים של החברה נגלית עוד תמונת מצב מדאיגה – ההכנסות ברבעון הרביעי של 2020 קרסו והסתכמו ב-11 אלף דולר, ירידה של 70% בהשוואה להכנסות של 37 אלף דולר ברבעון הרביעי של 2019. הירידה בהכנסות הובילה את החברה להפסד גולמי של 1.4 אלף דולר. החברה גם כתבה בתשקיף ההנפקה על כך שבתחילת 2021 היא השיקה "פלטפורמה מחודשת", שזה בפועל אותו האתר עם אותו השם אבל עם עיצוב קצת שונה.

 

אז אם באמת המצב העסקי של החברה לא בשמיים והפעילות שלה עדיין מינורית, איך זה שהמניה מזנקת? התשובה נמצאת בשווי השוק הנמוך יחסית שבה הונפקה. החברה גייסה בהנפקה 14.4 מיליון דולר ולפי המחיר של 6 דולר למניה שבו הונפקה המניה הייתה אמורה להיסחר ב-75.6 מיליון דולר (ברוב המקומות שווי השוק של החברה עדיין לא התעדכן, אבל אפשר לבצע זאת באמצעות חישוב ידני שכן לאחר ההנפקה לחברה 12.6 מיליון מניות). שווי של 75.6 מיליון דולר הוא לא נמוך בכלל לחברה במצב העסקי של החברה, אבל במונחים של וול סטריט שווי שוק של 75 מיליון דולר זה שווי נמוך. לכן, סביר שבשילוב עם תחום הפעילות של החברה שנשמע חדשני; שווי השוק הנמוך של החברה הביא ספקולנטים להשקיע במניה בגלל שווי השוק הנמוך ולא בהכרח בגלל הפעילות העסקית של החברה, שהיא מינורית ונמצאת בירידה בהכנסות על פי הדוחות.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מרוויחה 11K לרבעון ונסחרות ב75 מליון, הזוי? (ל"ת)
    סניר 18/04/2021 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק חוויות 18/04/2021 02:08
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא קנה את המניה ב6 דולר חוץ ממי שחלק מהחברה או בתי השקעות מאוד ספציפיים בארהב
  • 4.
    רק מזומן 16/04/2021 22:30
    הגב לתגובה זו
    בלוף הבלופים
  • 3.
    חיים 16/04/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
    זאת לא חברה זאת רולטה ששורצת מהמרים ולא יותר ודבר כזה מתאפשר רק בתקופה הזו של הפקרות מוחלטת שאין לה שום קשר עם כלכלה נורמלית ואם זה לא הסימן המובהק של הקריסה בשוק ההון האמריקאי בעתיד הקרוב אז אני מרים ידיים
  • 2.
    נו.... ואז יכנסו כל 'היתומים והאלמנות' והמניה תרד ב 600 אחוז (ל"ת)
    מאיר 16/04/2021 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יניב 16/04/2021 16:13
    הגב לתגובה זו
    איזה עליות יהיו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.