רון רוטר סמנכ"ל כספים קסטרו
צילום: אביב חופי
דוחות

קסטרו: זינוק ברווח התפעולי ברבעון ל-25 מ' ש'

קסטרו מדווחת על ירידה של 40% בהכנסות ברבעון ל-471 מיליון שקל, אך על זינוק משמעותי ברווח התפעולי - מ-2 מיליון ל-25 מיליון שקל
סתיו קורן |
נושאים בכתבה קסטרו

חברת האופנה קסטרו 0.98%  מדווחת על הכנסות של 282 מיליון שקל ברבעון הרביעי, לעומת הכנסות של 471 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 40%. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-25 מיליון שקל, לעומת 2 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול של פי 12.5%. 

מנכ"ל קסטרו, רון רוטר הסביר לאחרונה לביזפורטל על מגמת ההתייעלות של החברה: "ההתייעלות ברובה התמקדה בהורדת מורכבות תפעולית, התייעלנו בסעיפים לוגיסטיים, בעלויות הפעלת החנויות, ובהוצאות השיווק והמכירה. אסטרטגיית הייעול תמשיך איתנו קדימה. השינוי המרכזי שאיפשר לנו לעבור את התקופה הזו ברווח הוא ההתמקדות בהשבחת המוצר שלנו בתחום האופנה. תחום האופנה סבל מביצועים לא טובים בשנתיים האחרונות, והמאמצים שלנו להשביח את המוצר הושלמו והוטמעו. אני חושב שגם ברבעונים האחרונים שהיו וגם בשנת 2021 אנחנו מגיעים לשוק גם כשאנחנו הרבה יותר יעילים, וגם עם מוצר הרבה יותר טוב, והשילוב של שניהם אמור לאפשר לנו לצמוח ולשפר את שיעורי הרווחיות.

הכנסות החברה הסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של 1.7 מיליארד שקל בשנה שעברה. הרווח התפעולי הסתכם ב-68 מיליון שקל, לעומת הפסד של 23.5 מיליון שקל בשנה שעברה. ההפסד הנקי בשנת 2020 הסתכם ב-13 מיליון שקל, לעומת הפסד של 85 מיליון שקל בשנה שעברה, בנטרול תקן חשבונאי מספר 16 עומד הרווח הנקי מפעילות נמשכת בשנת 2020 על כ-5.1 מיליון. 

בגלל שהחנויות הפיזיות היו סגורות בתקופת הסגרים, פעילות ה- e commerce של החברה צמחה. "תחום האונליין התרחב משמעותית, כי לאנשים לא הייתה ברירה אלא לרכוש אונליין" אומר רון רוטר מנכ"ל קסטרו. "יכול להיות שהאתרים לא יוכלו לשחזר את הביצועים באונליין ב-2021 כי החנויות היו פתוחות, אבל המכירות אונליין יהיו באחוזים גבוהים יותר ביחס ל-2019". 

רוטר על על החיים אחרי משבר הקורונה: "אנחנו מקווים שהמחזורים יחזרו לרמה של טרום הקורונה, ואני מקווה שתהיה פה צמיחה. בסך הכל יש ביקושים ערים ואני מקווה שזה ימשיך איתנו. אני חושב שאפשר להניח ברמת ביטחון סבירה שהביקושים יחזרו לרמות של טרום הקורונה, ואפילו יש סיבות להאמין שהם יעלו – אני חושב שאנשים הרבה זמן לא הוציאו כסף, אנשים רוצים לצאת ולבלות, ולפצות על כל הזמן שהם היו סגורים בבתים לכן אני מאוד מקווה שנראה עליה".

בשנה הקרובה מתכננים בקסטרו להרחיב את הפעילות לתחום "עיצוב הבית", הם צפויים לפתוח השנה עד 20 חנויות של הום סטייליניג, ובחמש השנים הקרובות להגיע לפריסה של 50-80 חנויות. רון רוטר על על הרחבת פעילות החברה: "במהלך השנה האחרונה קבוצת קסטרו-הודיס המשיכה בפעילותה להתרחבותה והתפתחותה העסקית. עם פתיחת המסחר בפברואר 21 השקנו פורמט חדש לרשת חנויות אורבניקה,  אשר יקבל ביטוי בהדרגה בפריסה נרחבת של חנויות. במחצית השנייה של 2021 נשיק מותג מוצרי אופנת בית (טקסטיל וכלי בית) תחת המותג קסטרו CASTRO HOME. במותג האופנה קסטרו פיתחנו והשקנו קטגוריות אופנה חדשות (אופנה לבית RELAXED ואופנה לפעילות ספורטיבית MOTION) עם בניית סטודיו לעיצוב חדש ומינויים של מעצבי אופנה חדשים. אתרי האיקום של מותגי הקבוצה (ביניהם: קסטרו, הודיס, קרולינה למקה, אורבניקה, קיקו מילנו, איב רושה וטופ טן), רשמו שיא של 26 מיליון כניסות וחצו את פדיון ה 150 מלש"ח, ומציבים את הקבוצה כאחת מהשחקניות המרכזיות בשוק מכירות האון ליין (איקום) בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?