בלקרוק מנסה להשתלט על תעשיית הקרנות ומורידה דמי ניהול
שוק הקרנות (ETF) נאבק בבריחת ממון ואלוקצייה של כסף לאפיקי השקעה אחרים, בהם נדל"ן, שוק המניות וגם הון סיכון פרטי. הפגיעה הקשה ביותר היא בקרנות האקטיביות, שמנסות להכות את המדדים כשבקרנות הפסיביות - הקרנות המחקות (עוקבות אחרי מדדים) יש גידול. לא משנה איפה אתם חוסכים/משקיעים, בסוף הבית מנצח.
מנהלי הכספים גובים על ניהול ההשקעות, דמי ניהול - בארץ, אגב, ממוצע דמי הניהול בקרנות הנאמנות מתקרב ל-0.7%, כאשר הקרנות המנוהלות גובות קרוב ל-15 והקרנות המחקות קרוב ל-0.4%. בארה"ב הממוצע הוא סביב 0.5% כשגם שם הקרנות הפאסיביות/מחקות בדמי ניהול נמוכים משמעותיים מהקרנות המנוהלות.
כך או אחרת, בניסיון למשוך אליה עוד משקיעים, בלקרוק, המנוהלת על ידי לארי פינק, שנכון לדצמבר 2020 מנהלת 8.6 טריליון דולר והיא מנהלת הכספים הפרטית הגדולה בעולם, הודיעה על קיצוץ בעמלות שהיא גובה על השקעות ב-9 קרנות מובילות מסוג iShares Morningstar U.S. Equity לעמלה בהיקף של 0.03%, לעומת 0.25% ו-0.3% עמלות לפני כן.
תעשיית ה-ETF מוערכת ב-6 טריליון דולר, כשהתחרות הגוברת הובילה את הקרנות הגדולות ביותר לחתוך בעלויות. בשנה שעברה מנהלת הכספים השנייה בגודלה, וונגארד, עקפה את בלקרוק בהכנסות הון לקרנות שלה. גם הפופולריות של ARK של קת'י ווד, נוגסת בחלקה של בלקרוק. אז בבלקרוק החליטו להשיב מלחמה והשוו את התעריפים הזולים ביותר של וונגארד.
- בלאקרוק שוברת שיאים: גיוס של 641 מיליארד דולר בשנת 2024
- בלאקרוק: מגעים לרכישת חברת השקעות ב-12 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה שעברה, בלקרוק הורידה את העמלות על הקרן הגדולה ביותר שלה בשווי של 258 מיליארד דולר iShares Core S&P 500 ETF. "אנחנו רוצים להיות מאוד תחרותיים בשוק שמאוד מודע לעלויות", אמר לבלומברג ארמנדו סנרה, מנהל קרן iShares Americas של בלקרוק.
האם נראה התערבות רגולטורית?
מצד אחד, מלחמת המחירים שנכנסו אליה שתי מנהלות הכספים הגדולות בעולם היא טובה למשקיעים. קרנות לוקחות עד 30% מהרווחים של הקרן וכשהן מפסידות הלקוח סופג את ההפסד. אפשר לומר גם שמדובר בסוג של תיקון עיוות שאפשר למנהלי הקרנות להרוויח הרבה מאוד כסף, שלעיתים רבות מדי לא באמת מגיע להם. אולי גם זה יצליח לשנות את מסלול האלוקציה של הקפיטל, שכאמור יוצא יותר ויותר מידי מנהלי הקרנות.
- 1.למה לא נותנים לחברות כמו בלקרוק להכנס לארץ ??? (ל"ת)עמי 23/03/2021 06:56הגב לתגובה זו
- רונן 23/03/2021 11:37הגב לתגובה זואתה יכול לקנות תעודות סל שלהם בארץ
המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
פרמיה של 50% למניית הקוונטים
שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.
המלצת קנייה עם אפסייד של 50%
האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.
ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה - "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".
בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.
- מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
- מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.
ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב
בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".
הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.
מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.
טראמפ מחפש סיבה
קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.
- אי הוודאות שיוצר טראמפ ושוק העבודה ה"מסקרן", מה בעצם אמר פאוול בג'קסון הול?
- טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.
