בנק ישראל: הקורונה גרמה לישראלים להשקיע יותר בחו"ל

לפי דוח המבט הסטטיסטי ל-2020 שמפרסם הבנק, הישראלים מעבירים כסף להשקעות בחו"ל ומשקיעים בנכסים פיננסיים זרים, כשהמובילים הם הגופים המוסדיים המשקיעים בקופות גמל; על רקע שנת הקורונה - עלייה משמעותית בחוב לבנקים של משקי הבית
לימור זילבר |
נושאים בכתבה מוסדיים

הישראלים מעבירים כסף להשקעות בחו"ל ומשקיעים בנכסים פיננסיים זרים, כך לפי בנק ישראל, שפרסם היום דוח מבט סטטיסטי לשנת 2020. בנוסף, הבנק מצביע על עלייה ביתרת החוב לדיור של משקי הבית על רקע משבר הקורונה - בעיקר בחוב לבנקים. יתרת הפיקדונות והמזומן עלתה משמעותית, במקביל לעלייה ביתרת הנכסים הפיננסים בחו"ל - בעיקר על רקע עליות המחירים בשווקים בחו"ל במחצית השנייה של 2020.

יתרת הנכסים של המשק הישראלי בחו"ל עלתה באופן ניכר בשנת 2020 בהיקף שעולה על מגמת העלייה הרב שנתית. בבנק מסבירים שהעלייה התרחשה בשל גידול חד בנכסי רזרבת המט"ח של המשק, בעקבות הצעדים המוניטריים (הורדת הריבית) שיושמו בגין משבר הקורונה,  ההתערבות של בנק ישראל בשוק מטבע חוץ וההעברות של הממשלה. לעלייה ביתרת הנכסים תרמה גם ההשקעה הניכרת של תושבי ישראל בנכסים פיננסים זרים.

בבנק ישראל מסבירים כי יתרת כלל ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל עלתה בשנת 2020 בכ-43 מיליארד דולר, גידול של 25%, ועמדה בסוף השנה על 214 מיליארד דולר. הגורמים העיקריים לעלייה ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, שעמדה על 606 מיליארד דולר, הן התנועות נטו (העברת הכספים בסך 68 מיליארד דולר) ולא השפעות מחירי הנכסים שהתאפיינו השנה בתנודתיות ניכרת.

יתרת הנכסים עלתה בשנת 2020 ב-13 מיליארד דולר גם עקב עליות ביתרת ההשקעות האחרות ובהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל, בעיקר כתוצאה מגדיל בנכסים אחרים דוגמת קרנות השקעות בסך של כ-8 מיליארד דולר, בהלוואות פיננסיות של כ-6 מיליארד דולר ועלייה באשראי לקוחות של כ-5 מיליארד דולר.

בנוסף, יתרת תיק הנכסים שבידי הציבור עלתה בשנת 2020 בשיעור גבוה בהשוואה לממוצע בשנים האחרונות, למרות התנודתיות הניכרת במחירי הנכסים במהלך משבר הקורונה.  לצד זה השתנה מעט תמהיל הנכסים בתיק:  משקלו של רכיב הפיקדונות עלה, לצד עלייה משמעותית במשקלם של הנכסים הפיננסים בחו"ל ומנגד ירד במעט משקלם של מניות ואג"ח בארץ.

המוסדיים - המשקיעים הגדולים בחו"ל, בעיקר דרך קופות הגמל

יתרת ההחזקות הפיננסיות במניות סחירות עלתה כתוצאה מעליות במחירים ומהשקעות נטו של תושבי ישראל במניות זרות סחירות בסך של כ-16 מיליארד דולר. עליות המחירים שנרשמו בסיכום שנתי הגידלו את שווי יתרת הנכסים הפיננסים בכ-22 מיליארד דולר נוספים, חרף משבר הקורונה וירידות המחירים בתחילתו. המוסדיים היו המגזר הבולט שהשקיע במניות בחו"ל דרך קופות הגמל כ-10 מיליארד דולר במניות ועוד כ-0.6% מיליארד דולר באיגרות חוב, השקעה שמהווה כ-66% מסך ההשקעה בניירות ערך סחירים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יתרת החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי עלתה בשנת 2020 בשיעור מתון של כ-2.5% בלבד, בהשוואה לעלייה של כ 4% אשתקד ושל כ 7% ב-2018. יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה השנה, לאחר יציבות שנרשמה בו בשלוש השנים הקודמות. היחס עלה בשנת 2020 בכ-2 נקודות האחוז ועמד בסופה על כ-44%, זאת כתוצאה מעלייה של החוב שעומד על 4%, במקביל לירידה של התוצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).