בנק ישראל: הקורונה גרמה לישראלים להשקיע יותר בחו"ל

לפי דוח המבט הסטטיסטי ל-2020 שמפרסם הבנק, הישראלים מעבירים כסף להשקעות בחו"ל ומשקיעים בנכסים פיננסיים זרים, כשהמובילים הם הגופים המוסדיים המשקיעים בקופות גמל; על רקע שנת הקורונה - עלייה משמעותית בחוב לבנקים של משקי הבית
לימור זילבר |
נושאים בכתבה מוסדיים

הישראלים מעבירים כסף להשקעות בחו"ל ומשקיעים בנכסים פיננסיים זרים, כך לפי בנק ישראל, שפרסם היום דוח מבט סטטיסטי לשנת 2020. בנוסף, הבנק מצביע על עלייה ביתרת החוב לדיור של משקי הבית על רקע משבר הקורונה - בעיקר בחוב לבנקים. יתרת הפיקדונות והמזומן עלתה משמעותית, במקביל לעלייה ביתרת הנכסים הפיננסים בחו"ל - בעיקר על רקע עליות המחירים בשווקים בחו"ל במחצית השנייה של 2020.

יתרת הנכסים של המשק הישראלי בחו"ל עלתה באופן ניכר בשנת 2020 בהיקף שעולה על מגמת העלייה הרב שנתית. בבנק מסבירים שהעלייה התרחשה בשל גידול חד בנכסי רזרבת המט"ח של המשק, בעקבות הצעדים המוניטריים (הורדת הריבית) שיושמו בגין משבר הקורונה,  ההתערבות של בנק ישראל בשוק מטבע חוץ וההעברות של הממשלה. לעלייה ביתרת הנכסים תרמה גם ההשקעה הניכרת של תושבי ישראל בנכסים פיננסים זרים.

בבנק ישראל מסבירים כי יתרת כלל ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל עלתה בשנת 2020 בכ-43 מיליארד דולר, גידול של 25%, ועמדה בסוף השנה על 214 מיליארד דולר. הגורמים העיקריים לעלייה ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, שעמדה על 606 מיליארד דולר, הן התנועות נטו (העברת הכספים בסך 68 מיליארד דולר) ולא השפעות מחירי הנכסים שהתאפיינו השנה בתנודתיות ניכרת.

יתרת הנכסים עלתה בשנת 2020 ב-13 מיליארד דולר גם עקב עליות ביתרת ההשקעות האחרות ובהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל, בעיקר כתוצאה מגדיל בנכסים אחרים דוגמת קרנות השקעות בסך של כ-8 מיליארד דולר, בהלוואות פיננסיות של כ-6 מיליארד דולר ועלייה באשראי לקוחות של כ-5 מיליארד דולר.

בנוסף, יתרת תיק הנכסים שבידי הציבור עלתה בשנת 2020 בשיעור גבוה בהשוואה לממוצע בשנים האחרונות, למרות התנודתיות הניכרת במחירי הנכסים במהלך משבר הקורונה.  לצד זה השתנה מעט תמהיל הנכסים בתיק:  משקלו של רכיב הפיקדונות עלה, לצד עלייה משמעותית במשקלם של הנכסים הפיננסים בחו"ל ומנגד ירד במעט משקלם של מניות ואג"ח בארץ.

המוסדיים - המשקיעים הגדולים בחו"ל, בעיקר דרך קופות הגמל

יתרת ההחזקות הפיננסיות במניות סחירות עלתה כתוצאה מעליות במחירים ומהשקעות נטו של תושבי ישראל במניות זרות סחירות בסך של כ-16 מיליארד דולר. עליות המחירים שנרשמו בסיכום שנתי הגידלו את שווי יתרת הנכסים הפיננסים בכ-22 מיליארד דולר נוספים, חרף משבר הקורונה וירידות המחירים בתחילתו. המוסדיים היו המגזר הבולט שהשקיע במניות בחו"ל דרך קופות הגמל כ-10 מיליארד דולר במניות ועוד כ-0.6% מיליארד דולר באיגרות חוב, השקעה שמהווה כ-66% מסך ההשקעה בניירות ערך סחירים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יתרת החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי עלתה בשנת 2020 בשיעור מתון של כ-2.5% בלבד, בהשוואה לעלייה של כ 4% אשתקד ושל כ 7% ב-2018. יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה השנה, לאחר יציבות שנרשמה בו בשלוש השנים הקודמות. היחס עלה בשנת 2020 בכ-2 נקודות האחוז ועמד בסופה על כ-44%, זאת כתוצאה מעלייה של החוב שעומד על 4%, במקביל לירידה של התוצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.