לארי פינק בלאקרוק
צילום: בלאקרוק יוטיוב

בלאקרוק: בעקבות הברקזיט כדאי להשקיע יותר בבריטניה, ארה"ב ובשווקים מתעוררים

בחברה מגדילים את הפוזיציות במניות ומקטינים חשיפה לאג"ח וסבורים כי המניות אטרקטיביות יותר כעת; הקטינו החזקה באג"ח של ארה"ב ושל חלק מגוש האירו, ובנוסף מעלים המלצה למניות האירופאיות למצב נייטרלי
נתנאל אריאל | (3)

בעקבות הברקזיט, מומחי חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלאקרוק, הגדילו את הפוזיציות שלהם במניות בבריטניה, לצד השקעות בארה"ב ובשווקים מתעוררים.

 

הם סבורים כי המניות האירופאיות בעלות סיכויים לסגור את פערי הערכת השווי לעומת העולם והחליטו לתת משקל חסר לאגרות החוב, במיוחד באג"ח ארה"ב במקביל הם הקטינו אחזקה באגרות החוב של מדינות הפריפריה בגוש האירו למצב ניטרלי, "כיוון שהתשואות של מדינות אלה ירדו כמעט לשפל שיא והמרווחים הצטמצמו". בחברת הניהול אומרים שהם "מעדיפים כעת מניות על פני אשראי, מכיוון שהשווי שלהן נראה אטרקטיבי יותר. אנו גם מרחיבים את ההטיה המחזורית שלנו: אנו משדרגים את המניות האירופיות למצב ניטרלי, מכיוון שאנו רואים פוטנציאל של השוק לסגור את פערי הערכת השווי שלו לעומת שאר העולם. בעקבות הברקזיט, אנו בבלאקרוק נוקטים לראשונה במשקל עודף במניות בבריטניה, ונשארים במשקל עודף במניות גם בארה"ב ובשווקים מתעוררים."

בבלאקרוק מסבירים כי: "הנושא הנומינלי החדש שמסמן תגובה עמומה יותר בתשואות האג"ח הנומינליות לעלייה באינפלציה מאשר בעבר - נשחק מאז השנה שעברה. עלייה של 1% במדד האינפלציה בארה"ב ל-10 שנים הביא בדרך כלל לעלייה של 0.9% בתשואות האג"ח ל-10 שנים מאז 1998. אמנם מאז מרץ האחרון טיפס מדד האינפלציה ב-1.2% והתשואות הנומינליות עלו ב-0.5% בלבד, אבל התשואות המותאמות לאינפלציה (התשואות הריאליות) נפלו כתוצאה מכך".

 

"אנו צופים שכלכלה מתחזקת, דחיפה פיסקלית משמעותית ועליית האינפלציה יגדילו עוד יותר את התשואות הנומינליות השנה, אם כי בשיעור נמוך יותר ביחס לתקופות דומות בעבר. אנו מצפים מהבנקים המרכזיים להישען על חששות השוק בנוגע לעליות רמות החוב ולהשאיר את הריבית נמוכה בתקופה הקרובה. עם זאת, אם הנרטיב לגבי רמות החוב הגבוהות, בשילוב עם עליית האינפלציה, ישתנה, הוא עלול בסופו של דבר לערער את אמונת השווקים במשטר הריבית הנמוכה – והדבר ישליך על כל סוגי הנכסים".

  

"לסיכום, אנו מצפים שרמת הנומינלי החדש שלנו של צמיחה חזקה ותגובה מתונה בתשואות האג"ח הנומינליות בארה"ב לאינפלציה גבוהה יותר תמשיך להתקיים, גם לאחר מהלכים משמעותיים בשוק. זה תומך בעמדתנו הטקטית בעד סיכון" עם זאת, בחברת הניהול מסתייגים ומציינים כי סיכון מרכזי מבחינתם יהיה "עלייה נוספת בתשואות לטווח הארוך כאשר השווקים מתמודדים עם ריסטארט כלכלי שעשוי לנצח את ציפיות האינפלציה. זה עלול לעלות את התנודתיות, למרות שאנחנו מאמינים שהפד יפעיל את כובד משקלו כנגד מהלכים חדים כלשהם. תשואות אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מזה כמעט שנה. התשואות הנומינליות טיפסו מאז ספטמבר, אך עוצמת העלייה פיגרה לעומת העלייה בציפיות האינפלציה בתקופה זו. התשואות הריאליות נותרו יציבות בטרטוריה שלילית, יחד עם מניות בארה"ב שהגיעו לשיא חדש לאור התקווה לגירוי הפיסקלי. מחירי הנפט הגולמי עלו לרמות הגבוהות ביותר מזה למעלה משנה, כאשר גל קור קיצוני ונדיר פגע בייצור נפט בטקסס, המדינה הגדולה ביותר לייצור נפט בארה"ב."

 

ישראל נפגעה - אבל פחות

קרן המטבע העולמית הורידה לאחרונה את צפי הצמיחה באירופה בשנה הקרובה, כאשר התמ"ג צפוי לעמוד על כ-4.2%, לאחר שירד בממוצע ב-5.9% ב-2020. בסיכומה של שנת הקורונה מתברר כי ישראל נפגעה פחות מרוב המדינות המפותחות - וזה בהחלט סימן חיובי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של ישראל ב-2020 התכווץ ב-2.4%, והתוצר לנפש התכווץ ב-4.1%, אך ביחס לעולם מצבנו טוב.

בספרד למשל, התכווץ התוצר לנפש ב-11.4%, בבריטניה ירד התוצר לנפש ב-10.4%, בצרפת ב-8.7%, בקנדה ב-6.3%, בגרמניה ב-5.1%, ביפן ב-5%, בהולנד ב-4.9%. בארה"ב (4.2%), בשבדיה (4.1%) ובאירלנד (4%) התכווץ התוצר בדומה לישראל.

ראוי לציין כי דווקא במדינות ש"ניצחו את הקורונה" כמו ניו זילנד ואוסטרליה היה מחיר לניצחון על הקורונה, כאשר בניו זילנד התכווץ התוצר לנפש ב-6.1% ובאוסטרליה התוצר התכווץ ב-5.4%. באוסטרליה התושבים נאלצו להסתגר בבתיהם במשך מספר חודשים ואילו ניו זילנד נאלצה לוותר על התיירים כדי למנוע מהמגפה להיכנס והמשמעות היא פגיעה קשה בתיירות, שהיא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים במדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כותבי תרחישים 05/03/2021 15:09
    הגב לתגובה זו
    דגש- הערכה בלבד : הדולר 3.31=למעלה= ל 3,39 אל תגידו לא ידענו
  • 2.
    מה???? ראיתם את הגרפים? (ל"ת)
    שימי 22/02/2021 22:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיל 22/02/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    כשתפסידו כסף אל תבכו אחר כך.בימים אלו במיוחד שוקי המניות מגלמים עתיד ורוד במיוחד.אין לחברות לאן לצמוח.המשבר כשהוא יבוא הוא יגיע בהפתעה.ואז כל האנליסטים היהירים יסבירו לכם את זאת לא צפינו.מיליוני אנשים בעולם פשטו את הרגל ומאות אלפים מתו במגיפה.והמוסדיים צריכים למכור למישהו אם לא תהיה מפולת בשווקים.למי הם ימכרו?.לפראייארים במחירים מנופחים.ראו הוזהרתם
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.17%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


תרופות
צילום: pixbay

זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?

החברה האמריקאית דיווחה על תוצאות שלב 3 מוצלחות בחולי GIST שקיבלו טיפול קו שני, עם שיפור של כמעט שמונה חודשים במשך הזמן שבו המחלה לא התקדמה ומכוונת לאישור ה־FDA כבר ב־2026
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה תרופות סרטן

מניית קוגנט ביוסיינסיס Cogent Biosciences 125.61%  מזנקת ביותר מ־130% ביום מסחר אחד, והגיעה ל־34 דולר למניה. החברה, שפועלת מוולת’ם שבמסצ’וסטס ומבולדר שבקולורדו, פרסמה תוצאות חיוביות מניסוי קליני שעשויות לשנות את הטיפול בסוג נדיר של סרטן.


קוגנט מתמקדת בפיתוח תרופות מדויקות למחלות גנטיות מוגדרות. הפעם היא הודיעה על הצלחה בניסוי PEAK - מחקר שבדק שילוב של התרופה החדשה שלה, bezuclastinib, עם התרופה sunitinib לטיפול בחולי סרטן נדיר מסוג GIST.


התוצאות היו מובהקות: החולים שקיבלו את השילוב החדש חיו בממוצע 16.5 חודשים ללא התקדמות המחלה, לעומת 9.2 חודשים בלבד בקבוצת הביקורת שקיבלה את sunitinib לבדה. מדובר בהפחתה של כ־50% בסיכון להתקדמות המחלה או למוות, כלומר תוספת ממוצעת של כמעט שמונה חודשים של שליטה במחלה. גם שיעורי התגובה לטיפול היו גבוהים בהרבה. כ־46% מהחולים שקיבלו את השילוב הראו שיפור ממשי, לעומת 26% בקבוצת הביקורת, כמעט הכפלה של שיעורי ההצלחה. בעולם האונקולוגיה, פערים כאלה נחשבים משמעותיים.


ייחוד נוסף הוא שמדובר בניסוי שלב 3 הראשון זה שני עשורים שמראה שיפור עבור חולי GIST שמקבלים טיפול קו שני - כלומר חולים שאצלם הטיפול הראשוני, imatinib (גליבק), לא היה יעיל או שלא ניתן היה להמשיך בו בשל תופעות לוואי. זו אוכלוסייה עם צורך רפואי ממשי, והנתונים החדשים מציעים עבורם אופק טיפולי חדש.


הגעה לשוק תוך שנה וחצי

החברה מתכננת להגיש בקשה לאישור התרופה לרשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) במחצית הראשונה של 2026. אם התהליך יתנהל כמתוכנן, התרופה עשויה להגיע לשוק בתוך כשנה וחצי. מנכ"ל קוגנט אמר כי התוצאות עלו על תחזיות החברה וכי השילוב צפוי להפוך לטיפול הסטנדרטי החדש בחולי GIST בשורה השנייה. לדבריו, כבר נפתחה תוכנית גישה מוקדמת לחולים הזקוקים לטיפול בהקדם.