מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ
מאקרו כלכלה

האם אנחנו לקראת גל של עלייה במחירי הסחורות?

פקק תנועה ימי - אוניות תקועות בפקק ולא מספקות סחורה; הביקושים למוצרים הולכים ועולים - איך זה ייגמר? וגם - למה יש הערכות שמחירי הסחורות ייזנקו ומה תהיה האינפלציה? 
אמיר כהנוביץ | (9)
נושאים בכתבה מדד סחורות

פקק ענק של אוניות בכניסה לנמלי קליפורניה. הפקק הזה משקף את אחד השיבושים הבולטים באספקה העולמית. לפי הדיווחים בתוך הנמלים 35 אוניות ענק ומחוץ אליו עוד 25, כשחלק מהן מחכות כבר 12 יום להיפרק. להשוואה, בזמן הזה הן כבר היו יכולות לחצות קו נוסף של הפסיפיק. העיכוב מיוחס לזינוק בביקוש למוצרים פיזים (בין היתר על מעבר מצריכת שירותים לסחורות) יחד עם מצוקת כ"א, בשל מחלה בקורונה. בשל הפקק לא רק מתייקרת ההובלה אלא שבמקומות אחרים האוניות לא מגיעות וזה לא נראה קרוב לסיום:

הכלכלה התנתקה מהשוק - המכירות הקמעונאיות בארה"ב להוציא דלק, מסעדות ורכב זינקו בשנת 2020 בשיעור הגבוה מזה שנים וצפויות להמשיך לזנק גם השנה ב-8.1%, מה שיהיה השיעור החד מזה 20 שנה, כך לפי תרחיש הבסיס של "Consumer growth partners", תחת הנחה שהמגיפה תרוסן עד אמצע הקיץ. הביקושים החזקים באים לידי ביטוי גם בדו"חות החברות וגם בתחזיות הרווח בארה"ב ובאסיה שכבר חזרו לסביב רמתן טרום המשבר (באירופה אגב עדיין נמצאים בבור). התוצאות הטובות גורמות לסגירת מפעלים שתומכת מצידה בעליית סביבת התשואות הכללית. אלה ל-10 שנים בארה"ב עלו בשישי מעל 1.2%.

הסחורות יעלו?

עליית מחירי הסחורות ממשיכה לרכז עניין רב. הכלכלן מרקו קולאנוביץ, מ JPM, כתב לאחרונה שבמאה שנה האחרונות העולם חווה ארבעה "מחזורי על" במחירי סחורות והעריך שכעת אנחנו בפתחו של החמישי. המחזור האחרון החל להסברו בשנת 1996 והסתיים ב-2008, במשבר הכלכלי, והונע ע"י שלושה גורמים עיקריים: עלייתה של סין, היחלשות הדולר והכנסת סחורות לתיקים הפיננסים של הציבור. כעת להערכתו ישנם גורמים פוטנציאליים חדשים לאינפלציית סחורות:

1. שנות ה-20 יהיו עשור ההתאוששות ממשבר הקורונה.

2. מדיניות מוניטרית ופיסקלית מתמרצת במיוחד.

3. מחזור חדש של היחלשות הדולר.

4. אינפלציה גבוהה שתתבטא גם בסחורות.

5. השלכות לא מכוונות של מדיניות סביבתית, שפוגעת בהשקעות הון בתחומי האנרגיה והייצור. 

מה קרה למחירי הסחורות בזמן האחרון והאם יהיה "מחזור על" בשוק  

המחסנים בארה"ב מתמלאים והזעזועים בדרך

לעומת קולאנוביץ, יו"ר קרן המטבע, ג'ורג'יבה רואה דווקא סכנות לשנות ה-20 שעשויות להוביל ל"עשור אבוד" עם "דור אבוד". היא טענה בסוף השבוע האחרון כי בזמן שהמדינות המפותחות מטפלות בעצמן הן משאירות מאחור לא מעט מדינות חלשות. לפי נתוני הקרן מדינות מפותחות הגדילו את ההוצאה הציבורית בשנה החולפת בשיעור של 24% מהתמ"ג בעוד מדינות מתפתחות 6% ועניות רק 2%. מדינות חלשות לא מצליחות לחסן את האוכלוסיה ובאפריקה רק ד.אפריקה ומרוקו התחילו בכלל לחסן. בנוסף, מדינות עניות לא השתתפו בחגיגת הטכנולוגיה ולא במהפכה הירוקה. לטענתה אם שנת 2020 היתה שנת סגר עולמי אז שנת 2021 היא שנת ההתנתקות שההשלכות שלה עשויות להגיע בהמשך בדמות חוסר יציבות בכלכלה העולמית ותסיסה חברתית. 

גם שוק החוזים העתידיים לא מהמר על "מחזור על" חדש במחירי הסחורות, אלא יותר על התייקרות זמנית. החוזים העתידיים על מחיר הנפט מגלמים ירידה בחזרה ל- 48 דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה קורה באירופה?

באירופה מדווח זינוק בתעריפי החשמל בשל עליית ביקוש קיצונית שקשורה לגל קור חריג. ההתייקרות לא תשפיע כנראה על האינפלציה לשנה, כשתתפוגג לכשגל הקור יחלוף, אך אם תתמיד עד סוף החורף היא תוסיף עוד לאפקט הבסיס של הנפט ושל מחירי ההובלה ותביא בחודשים הקרובים לזינוק חד באינפלציה השנתית. סוחרי אינפלציה רבים רצים עם הטרנד, אף שהוא בעל סיכוי גבוה להתפוגג לאחר מכן: 

אין ספק שתכניות הסיוע של הממשל האמריקאי, שהגיעו במצטבר ל-5 טריליון דולר (רבע מהכלכלה), דוחפות לביקוש גובר וללחץ אינפלציוני בטווח הקצר. אבל היא גורמת חוץ מזה לעוד כמה דברים: לעסקים לאופטימיות והגדלת השקעות ההון (מה שמתבטא גם בגיוסים) ולחובות ממשלתייים גבוהים, שמבטיחים הוצאה ציבורית עתידית נמוכה יותר. כלומר מצד אחד עליה בכושר הייצור ומצד שני ירידה בביקוש המצרפי, מתכון לסביבת מחירים יורדת בטווח הבינוני, לכשההשפעות יתממשו.

למרות האינפלציה הקצרה המתחממת בנקים מרכזיים ממשיכים להתעקש לבצע הרחבה מוניטירית - הבנק המרכזי במקסיקו הוריד בסוף השבוע את הריבית, למרות שהאינפלציה המקומית עלתה מעבר לציפיות. הבנק אותת על כוונה להמשיך בהפחתות ריבית נוספות לפחות כל עוד האינפלציה לא עולה מעל לגבול העליון שלו 4%. מה שמלמד כי בנקים מרכזיים מתכוונים לנצל את הגבול העליון כדי להמשיך לתמוך בכלכלה.

מדד המחירים בינואר - צפי לירידה של 0.3%

מחר יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שצפוי שירד ב-0.3%, על רקע השפעות חיצוניות רבות בניהן עדכוני תעריפי חשמל, ארנונה, מיסי רכבים ועוד. המדד יחושב כזכור על בסיס משקולות חדשות, כשהשינויים הבולטים הם עליה בסעיפי הדיור, התחבורה והבריאות, ומנגד ירידה בביגוד. אנחנו חייבים בהקשר הזה תיקון ביחס להסבר שניתן ביום חמישי - המשקולות נקבעו כאמור על בסיס סקר הצריכה של השנים 2018-19 (ולא של 2020), אך באופן חריג למ"ס ניסו לבצע מספר התאמות לשינוי הצריכה במשבר הקורונה ולצורך כך השתמשו בנתוני הוצאה בכרטיסי אשראי. שם הם זיהו סעיפים שחוו שינוי חריג (סה"כ 12% מהמדד) ובאופן רוחבי התחשבו בשליש מהשינוי בהם לשינוי בר קיימא במשקולות. לפי הלמ"ס המשקולות הללו ייבחנו באופן שוטף ויתכן שיבוצע תיקון משקולות נוסף כבר בשנה הקרובה. רמת משקולות האמת של 2020 תתקבל רק בשנת 2023. 

נזכיר כי להערכתנו עדכון המשקולות יביא בהמשך לנתון אינפלציה נמוך מזה שהיה מתקבל אלמלא השנוי.

ביום שלישי יפורסם בישראל נתון הצמיחה לרבעון הרביעי ול-2020 כולה. אנו צופים התכווצות של 2.8% בלבד, למרות שברבעון הרביעי המשק היה תחת החמרת הגבלות, נתון מפתיע חזק כזה יתמוך בשקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק מזומן 14/02/2021 21:06
    הגב לתגובה זו
    הכל יעלה היות ואין שינוע מספק.הציבור הבין שצריך לשמור על ערך ההשקעות לא רק בידי הבנקים ושערי החליפין.לגבי אפריקה היא לא מגרדת חאף אחד מי שלא ידאג לעצמו יפסיד.
  • 4.
    מוטי 14/02/2021 19:38
    הגב לתגובה זו
    בין הכתוב ב"כתבה" למציאות
  • 3.
    חיים אלמליח 14/02/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
    מי אמר ...הסגר פשוט..... הצלחה כבירה נדמה לי איזה פוליטקאי ציני ומנותק מההוויה הישראלית
  • 2.
    מחירי הסחורות 14/02/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
    אם תירס זאת סחורה גם האשלג סחורה וכיל צריכה להגיע לשער 60
  • בן 15/02/2021 19:44
    הגב לתגובה זו
    כיל בדרך ל2500 ללא ספק
  • מושקע חזר בכי"ל. האא...? (ל"ת)
    נובי 14/02/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
  • תקנה טבע 14/02/2021 14:30
    פרצופי תחת ישראלים
  • 1.
    מומחה לסחר עולמי 14/02/2021 10:56
    הגב לתגובה זו
    אירגון סחר בהובלת דובאי הכולל את הודו אינדונסיה ברזיל ועוד. לדובאי נמלי תעופה וים פתוחים. כן "הסכמי אברהם"!!!
  • ליכודניק? (ל"ת)
    צרי 14/02/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.