רון וקסלר
צילום: סיון פרג

IBI בסקירה ראשונית על ישראכרט: אפסייד של 19% במניה

ישראכרט קיבלה שנה שעברה לפתוח סוכנות ביטוח אך  לא ניתן להתעלם ממספר איומים דוגמת כניסת ביט לעולם כרטיסי האשראי והתפתחות אפליקציות התשלום. טבלת החסרונות והיתרונות בפנים 
אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה ישראכרט

קיים אפסייד של 19% במניית ישראכרט 0% . כך סובר ליאור שילה, אנליסט הבנקים של IBI בהמלצה שהעניק לחברה במסגרת סיקור ראשוני של החברה, מאז הונפקה באפריל 2019.  

ישראכרט פועלת בשלושה תחומים עיקריים ובראשם תחומי ההנפקה והסליקה של כרטיסי האשראי, כולל פתרונות תשלום ומוצרי פרסום מבוססי דאטה לעסקים. כמו כן פועלת בתחום מתן האשראי ופתרונות מימון למגזר העסקי והקמעונאי. שנה שעברה קיבלה החברה אישור לעסוק בתחום הביטוח ולהקים סוכנות (גם MAX קיבלה אישור), ועל פי ההערכות השקת פעילות זו צפויה להתבצע בצורה הדרגתית החל מהמחצית השנייה של 2021.

בתחילת החודש ביצענו ניתוח על מניית ישראכרט ועל המהלכים אותם ביצעה כדי להגדיל את שורת הרווח. 

פעילות הסליקה וההנפקה

ישראכרט פעלה בשני המגזרים הללו עוד כאשר השתייכה לבנק הפועלים, ממנו נפרדה סופית במרץ 2020 ונותרה בעלת נתח שוק של 45%-47%. בשני המגזרים קיימות מספר מגמות אשר צפויות להוביל לשחיקת נתח השוק ולפגיעה ברווחיות של ישראכרט בפרט ושל שאר החברות הפועלות בתחום בכלל. חלקן נובעות מהתערבות רגולטורית וחלקן מתחרות נוקשה. מנגד, הצמיחה במחזורי התשלומים והמעבר לתשלום באמצעים דיגיטליים על פני שימוש במזומן, לצד היקף הלקוחות הקיים של ישראכרט ומסד הנתונים הרחב שנצבר לאורך השנים צפויים לרכך מעט את המכה. כמו כן, רפורמת הבנקאות הפתוחה שבנק ישראל דוחף למימושה צפויה להעניק לישראכרט הזדמנויות לשיתופי פעולה ולביצוע  M&A עם חברות מתחום הפינ-טק.

פעילות המימון

על פי שילה, מנוע הצמיחה הבולט של ישראכרט לשנים הבאות הוא תיק האשראי הקמעונאי והעסקי. "מאז החל תהליך הפרידה מבנק הפועלים צמח תיק האשראי של החברה בשיעור דו-ספרתי גבוה ואלמלא הקורונה התיק היה ממשיך לצמוח בקצבים גבוהים. המשבר הציף את מחיר הצמיחה המהירה של תיק האשראי של ישראכרט הפועל בתחום בו הסיכון הוא לא נמוך, שבא לידי ביטוי במחיקות גבוהות והוצאות להפסדי אשראי לא מבוטלות. כעת, לאחר שהמסקנות הוסקו, החברה הידקה את תהליך החיתום בתקופה הנוכחית לצד ניטור אשראי בעייתי וחיזוק מערכי הגבייה. אין ספק שהחברה תחזור לקצבי צמיחה גבוהים כאשר נתוני המאקרו יאפשרו זאת ותחום זה יהפוך לדומיננטי מאוד בשורת הרווח של ישראכרט".

בשורה התחתונה

על פי סקירת IBI "ישראכרט החלה את דרכה האמיתית מרגע שבו החל בנק הפועלים להתכונן להנפקה, בשנים 2017-2018. באותם השנים האיצה החברה את צמיחת תיק האשראי בידיעה שזו תתמוך בהערכת השווי. מאז ועד היום התיק צמח בקצב מסחרר ונכון להיום מהווה אחוז לא מבוטל מהרווח הנקי. זאת בעוד שתרומת פעילות הסליקה וההנפקה לרווח הנקי צפויה להישחק מרמה של 50% היום לרמה של 30%-40% בהמשך. לא ניתן להתעלם ממספר איומים דוגמת כניסת ביט לעולם כרטיסי האשראי והתפתחות אפליקציות התשלום לצד פתיחת מערכת הסליקה של מס"ב. עם זאת, פעילות האשראי הצומחת שתלויה בסביבת המאקרו, פיתוח מוצרים מתקדמים מבוססי דאטה ללקוחות העסקיים ופעילות הביטוח שתחל לפעול באופן הדרגתי במחצית השנייה של השנה צפויים להעניק רוח גבית לישראכרט. כמו כן, עם הנהלה חדשה בעלת ניסיון בתחום כרטיסי האשראי ונכונות להוביל בחברה תהליכי התייעלות לצד פיתוח עסקי, אנו מעריכים כי החברה בכיוון הנכון לצמיחה בריאה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 18/01/2021 12:46
    הגב לתגובה זו
    רציתי להוציא כרטיס דביט מהבנק שלי , אבל הובהר לי שהוא משמש רק למשיכת מזומן כמו כספומט או כאמצעי תשלום מיידי כלומר החשבון יחויב במזומן. אין אפשרות לפרוס תשלומים , אי אפשר להשתמש בו לרכישות באינטרנט , אי אפשר לשלם תשלומים חודשיים דוגמאת טלפון וכיוצא בזה , מבחינתי הכרטיס הזה מסורס ולא יעיל ולא יכול להתחרות בכרטיס אשראי. מעבר לכך הכל עובר לדיגיטלי , יש לישראכאט אפליקציית תשלום ומשלמים דרך הטלפון ,גם אפליקציית תשלום בתחבורה הציבורית בשם ANYWAY.
  • 1.
    לקנות מניף ולא ישראבלוף (ל"ת)
    עדיף 18/01/2021 12:10
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.