דולר
צילום: Olga DeLawrence

האנליסטים מנתחים את המהלך של הנגיד: "כל הכבוד לבנק ישראל אבל..."

שער הדולר מזנק ב-2.5% לכמעט 3.2 שקלים לאחר שכבר ירד ל-3.116. האנליסטים חלוקים לגבי ההשפעה בטווח הארוך  
אלמוג עזר | (31)
נושאים בכתבה אגורות

בנק ישראל הודיע כי הוא משנה אסטרטגיה בנוגע למאבק בהתחזקות השקל אל מול הדולר. בניגוד לשנים קודמות, החליט הבנק להודיע מראש על רכישותיו וצופה כי ירכוש כ-30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021. ההודעה של בנק ישראל הביאה לזינוק של הדולר ב-2.5% למול השקל שנסחר בעת כתיבת שורות אלו בכמעט 3.2 שקלים. מה חושבים האנליסטים על המהלך המעניין של בנק ישראל? 

דולר רציף

יוסי פריימן: כל הכבוד לבנק ישראל אבל... אם הוא באמת רוצה להוריד את השקל, שיוריד את הריבית

מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות טוען שהבנק המרכזי לא יכול להילחם לבד מול התחזקות השקל ונחוצה גם התערבותו של משרד האוצר. פרימן מסר לביזפורטל כי: "בוא נחשוב מה המשמעות של המהלך של בנק ישראל. בתחילת שנות ה-90 כשהיה לחץ על הסטרלינג הודיע הבנק המרכזי של אנגליה שהוא יעשה מה שצריך כדי להילחם בהתחזקות המטבע. אך שום דבר לא עזר ותוך זמן קצר שהוא הבין מה משמעות המהלך הוא חדל מתמיכה מלאכותית. הבנק השוויצרי לעומתו קבע רף של 1.2 כשהפרנק השוויצרי התחזק מול האירו אבל גם זה לא עזר.

"בנק ישראל נקט בצעד מתוחכם יותר, הוא נקט בסכום ולא בשער קבוע. הבעיה היא שהוא מסמן לכך שחקני המט"ח שרוצים להיפטר מהדולר שהוא ירכוש אותו במחיר גבוה יותר ולכן הוא יכול לסבך את המצב. כולם הבינו בתקופה האחרונה שבנק ישראל מתכוון לרכוש מט"ח במיליארדים והיתרות שלו כבר גדלו לכ-40% מהתוצר. הצעד הבא שלו הוא להגדיל ל-50%. 

"אם הוא באמת היה רוצה להוריד, שיוריד את הריבית. כשהריבית תעלה בעולם והוא יצטרך לשלם עבור המימון של כל הדולרים- הוא יהיה בצרה. רכישת מטח היא רק כלי אחד מתיק הכלים. הורדת הריבית צריכה להיות כלי משלים.

"בכל אופן אני רוצה לברך את הפעולה של בנק ישראל. חבל שגם משרד האוצר לא עובד לטובת הדולר. הבנק הוא היחיד שנלחם את מלחמת הייצוא. ירידה של 20% בשער החליפין מביאה לעזיבה של חברות ייצוא בשוק המקומי אלו חברות שמבטיחות את איכות החיים של החברה הישראלית".

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות: בנק ישראל מסיר את הכפפות

"התוכנית מגיעה על רקע הייסוף החד והחריג בשקל שהחל במהלך נובמבר האחרון והתגבר בימים האחרונים. היקף הרכישות הגבוה אמור לנטרל חלק משמעותי מעודפי המט"ח המאפיינים את המשק הישראלי. כך, מתחילת השנה הסתכמו העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות נטו בכ-30 מיליארד דולר, ובשנה האחרונה בכ-39 מיליארד דולר. לזאת ניתן להוסיף את השפעת ההצטרפות למדד ה-WGBI שמוערכת עד כה בכ-5 מיליארד דולר.

"מעבר להיקף הרכישות עצמן, יש בהודעה איתות ברור לנחישות של הבנק לבלום את המשך מגמת הייסוף בשע"ח של השקל. בכך מכוון הבנק לבלימת הפעילות הספקולטיבית ולבלימת מגמת הגידורים מצד המשקיעים המוסדיים המקומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תוכנית זו של הבנק מזכירה את זו שננקטה בשפל הקודם בשער החליפין של השקל מול הדולר, גם אז בעיצומו של משבר עולמי, בתחילת 2008. אז, הודיע הבנק תחילת על תוכנית רכישות (10 מיליארד דולר) כאשר נוכח התחדשות הייסוף בשע"ח היא גדלה לתכנית רכישות יומית של 100 מיליון דולר ליום שנמשכה קרוב לשנה. גם כיום, יש לראות בתוכנית זו כצעד ראשון בבלימת התחזקות השקל. במידה והתוצאות שיושגו לא תהיינה משביעות רצון, המעורבת של בנק ישראל, תגדל, כאשר במידה ותהיה הצטרפות של משרד האוצר, האפקטיביות של תוכנית הרכישות תעלה באופן ניכר.

דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "צעד שנועד לספק ודאות"

"מדובר בצעד שנועד לספק וודאות לשוק לגבי היקף ההתערבות. מדובר בהיקף התערבות גבוה בקרוב ל-50% מהיקף הרכישות בשנת 2020 שעמד על כ-21 מיליארד דולר, סכום שהיווה בעצמו את היקף הרכישות הגבוה ביותר מזה מעל לעשור. מדובר בהיקף רכישות של 2.5 מיליארד דולר בממוצע לחודש, היקף גבוה, אך לא בטוח שהיקף כזה יביא לתפנית בשוק המט"ח.

"הכוחות לתיסוף השקל ממשיכים להיות חזקים ובנוסף העובדה כי ישראל מובילה את העולם במגמת ההתחסנות עשויה לפעול להמשך התחזקות השקל בתקופה הקרובה. השקל שנסחר סביב רמה של 3.115 ש"ח לדולר טרום ההודעה נסחר כרגע סביב רמה של 3.14 ש"ח לדולר. נראה שגם השוק לא משוכנע כרגע ששינוי המדיניות של בנק ישראל יביא לשינוי משמעותי במסחר במט"ח."

איתי יושע, מנהל דסק אופציות מט"ח בחדר המסחר של בנק הפועלים:

"הצעד עליו הודיע בנק ישראל לפני שעה קלה ממחיש את העובדה שהוא ממשיך להיות שחקן מרכזי מאוד בשוק המט"ח - הודעה שדחפה את הדולר עד כה לעלייה של יותר מ-8 אגורות.

"לאחר ההודעה המהווה "התערבות מילולית" (verbal intervention), סטיות התקן של הדולר מול השקל עולות מיידית ומייצרות מומנטום שממשיך לדחוף את הדולר למעלה, מבלי שמתבצעות רכישות בפועל.

"לאחר רכישות מט"ח בסך 30 מיליארד דולר, בסוף השנה סך יתרות המט"ח של בנק ישראל יעברו את רף 200 מיליארד הדולר, ויהוו יותר ממחצית התמ"ג של ישראל כעת".

ד"ר רון אייכל כלכלן ראשי קולמקס שוקי הון: "בנק ישראל משתמש בכלים רבים בכדי לתמוך בפעילות הכלכלית. אחת הזירות המרכזיות שהתעצמה בשליש האחרון של 2020, היא המט"ח. השקל וגם הסל ייוספו כנגד השקל בשיעור שהטריד את בנק ישראל ולראיה בחודש דצמבר לבדו רכש הבנק סך של 4.4 מיליארד דולר, הסכום החודשי הגבוה ביותר מאז ראשית ההתערבות, מארס 2008. למעשה, בכל 2020 רכש הבנק כ-21 מיליארד דולר, שהוא היקף הרכישות השנתי הגבוה ביותר, מאז החל להתערב.

המהלך האחרון, לפיו הבנק ירכוש ב-2021, 30 מיליארד דולר, הוא עוד ניסיון להביא לפיחות של השקל כנגד הדולר כאשר הבנק מכריז כי יגדיל את הפעילות בכ-50% לעומת 2020. 

תגובות לכתבה(31):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 27.
    Yl 19/01/2021 15:33
    הגב לתגובה זו
    זמנם עבר ולא מבינים ב כלכלה עולמית.מה שהכי חשוב הזרמת כספים מ האוצר ל יעול מפעלי יצוא זו התשובה תראו בסין ש שם אן מחסור ב כח אדם ו כלהמפעלים מתיעלים
  • 26.
    בוקי 17/01/2021 16:43
    הגב לתגובה זו
    להיות סוס (חמור במקרה שלנו)
  • 25.
    צחי ל. 17/01/2021 13:38
    הגב לתגובה זו
    הבנק מייצר שקלים להם יש ביקוש . תייצרו שקלים וקבלו דולרים. ההשפעה על המשק דרמטית לחיוב . אין סיבה לעצור כל עוד נעשה שימוש חכם בדולרים הנרכשים , בכל מקרה המהלך מסייע מאוד גם לייצוא ולתעסוקה . אסור לישראל לפגוע בייצוא , זה עורק החיים האמיתי של כולנו .
  • 24.
    דרור 16/01/2021 12:28
    הגב לתגובה זו
    הישראלים יסדו את הסטרטאפ ניישן ממציאים פטנטים ומוצרים שנמכרים במיליארדים והדולרים הנכנסים מתווספים לדולרים של הגז ולכן הדולר יורד ויורד . מצב הרבה יותר טוב ממצב הפוך . פשוט קל יותר לפצות את הנפגעים העיקריים , היצואנים .
  • 23.
    דוד 16/01/2021 02:48
    הגב לתגובה זו
    כל שקל שאני שנכנס לחשבון אני קונה מטח,גם ככה לא ניתן לקנות דירה בארץ, המטרה לקנות נכס בחו"ל, ברגע שאוכלוסיה חרדית פנאתית תשתלט על מדינת ישראל לסגת לאוסטרליה
  • 22.
    h 15/01/2021 17:15
    הגב לתגובה זו
    במקום שיטות בולשביקיות שלא עובדות ומעשירות את הטיקונים תפתחו את השוק לתחרות ותורידו מכסים. כולם ירוויחו (פרט לטיקוניים) והדולר יעבור את ה4 שקלים
  • 21.
    אסי 15/01/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    אין נזילות. חכו תראו
  • 20.
    בנק ישראל ישן בעמידה בהיבטים כלכלים החשובים ביותר.גרם לדולר לרדת לשער נמוך כל כך בזמן ששער הדולר היה צריך לעבור את ה 4 ש"ח כמו כן גרם בנק ישראל למחירי דירות ושכירות יקרים ומההזויים בעולם יש פה עושק מחירים של ממש ע"י הקבלנים והבנקים מלירי הדירות צריכים לרד (ל"ת)
    דולר ריאלי 4.5 ש"ח 15/01/2021 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    כלכלן 15/01/2021 12:32
    הגב לתגובה זו
    הכרזה על רכישת דולרים רק תגביר את המגמות הספקולטיביות
  • 18.
    פז 15/01/2021 12:31
    הגב לתגובה זו
    ואז אפשר לקנות באינסוף דולרים הכל מהכל.בדיוק כמו שעושה נורווגיה
  • 17.
    YL 15/01/2021 11:35
    הגב לתגובה זו
    אן מחלוקת ש סין היום כלכלה מס אחת ו עודף כח אדם .למרות זאת ממשלת סין מעניקה אשראי זול ומענקים ל יצואנים ש מיעלים ו קונים ציוד הכי חדיש ל הוזלת עלויות. מדוע ממשלת האפסים אצלנו לא מסוגלת ללכת בדרך הנכונה???? נ.ב קשה לי להאמין ש הנגיד הנכבד לא מבין זאת
  • 16.
    עובד היטק 15/01/2021 10:14
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל חייב להגן על היצוא ועל מקומות העבודה והטכנולוגיה. לבנות לוקח שנים - הרס אפשר בשבועות. מה לעשות? לדעתי להגיע למסחר ביום שישי 20דק לסגירה ולהעמיס בלי מגבלה דרך בנק זר שבד"כ לא פועל בישראל. הקניות חייבות להיות כאלו שגם אם השער עולה ב- 40אג להמשיך לקנות. בתחילת החודש לקנות אופציות קול על ה-$ למח"מ חודש, חודשיים ושלושה מחוץ לכסף בזול מאוד ואם יהיה מי שיכתוב בהיקף גדול. בשבועיים האחרונים של החודש הבא להגיע למסחר לקראת סוף יום שישי ולקנות תוך הקפצת השער. ביום הפקיעה להגיע למסחר ולהגן על השער אם צריך במיליארדים. הכנסה של אופציות רחוקות מהכסף לתוך הכסף יגרמו נזק אדיר למי שמהמר לטובת השקל. דו שיח עם במוסדיים בישראל שמקבלים תקבול חודשי גם מתעשיות ההייטק בגין פנסיה, גמל והשתלמות וחלק מהכסף מושקע בנאסדק ו-אסאןפי500 - לא לגדר את ההשקעה - אם כל המוסדיים יעשו זאת - יפחת הלחץ. מבחינתם מדובר בפזור מטבעי.
  • 15.
    יופי 15/01/2021 08:41
    הגב לתגובה זו
    מ- 2005 עד עכשיו ב"י קנה 170 מיליארד דולר ולא עצר את ייסוף השקל. כבר 16 שנה ב"י צועד בדרך המטומטמת הזאת שמביא רק הפסדים. לסגור את ב"י ולהעיף לכל הרוחות את פקידי הבנק שמביאים רק נזקים בהצלחה
  • 14.
    אלי סמוכה 15/01/2021 08:34
    הגב לתגובה זו
    מדברים הרבה ..עושים מעט מדברים גבוה גבוה..בשטח .. בדיוק הפוך יכולת מאד נמוכה לממש מדיניות
  • 13.
    רון 15/01/2021 00:23
    הגב לתגובה זו
    יותר מהר מנייר , לא יחזיק לשניה , זה יקרוס , הדולר לא שווה כלום !
  • 12.
    הנביא 14/01/2021 20:23
    הגב לתגובה זו
    קניית דולרים משולה לקניית זבל. אמריקה מדפיסה בלי הכרה בכלל. וביידן הולך להמשיך את זה גם בקצב מטורף. הדולר שווה אולי 2.5 שח
  • ג'ק 15/01/2021 10:30
    הגב לתגובה זו
    שיהיה לי ולכולם הרבה מ"הזבל" הזה .
  • 11.
    ל 14/01/2021 18:29
    הגב לתגובה זו
    הטוקבקיסטים צריכים ללמד אותכם ? מזה 90מיליארד?בדיחה ?
  • חנניה 15/01/2021 00:19
    הגב לתגובה זו
    תסביר בבקשה לאיזה שיעור צריך להוריד את הריבית ולאיזה שער מטח נגיע ?
  • 10.
    ע 14/01/2021 18:25
    הגב לתגובה זו
    ידפיסו עוד הרבה דולרים באמריקה טריליונים . מה זה 90 מיליארד? צחוק על הציבור .והוא לא מטומטם . הדולר ימשיך לרדת .
  • 9.
    הבנקים יורידו את הדולר עד שהריבית תרד ואז ירוויחו יותר (ל"ת)
    צחי 14/01/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אלי 14/01/2021 17:21
    הגב לתגובה זו
    מי מוכר עכשו דולרים?מפיקי גז?מימון משכורות?השקעות מחול בארץ?.נמאס מהשטויות שלכם.אנחנו לא מטומטמים.הבנקים וספקולנטים מדחקים עם הדולר.הפרשי ריבית ופטור ממס על תנועות הון קצרות טווח.רק טיפול בזה יפתור אותנו מהשחקנים.אנליסטים חכמים,ניסיתם לשלם בחו"ל בשקל החזק בעולם?.נראה אם תמצאו מישהו שיקח מכם שקלים.
  • 7.
    עוקב 14/01/2021 16:54
    הגב לתגובה זו
    בבנק ישראל יושבים מיטב המוחות ובראשם הנגיד מהפרופסורים הנחשבים בעולם ומולם כל מיני "עכברים" שאולי מומחים בתחומם אבל חסרי ראיה כוללת ומבקרים , קצת צניעות.
  • 8 15/01/2021 15:50
    הגב לתגובה זו
    וועדת גולדברג, ולפני כן וועדת טירקל, הצליחה להבריח את טובי המוחות.
  • אלי בן מוחא 15/01/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    מזכיר לי את מר פקה פקה.....שמספר סיפורים למי שמוכן לקנות ממנו ... סוחר גדול וידוע ...אבל תכלס.. בשטח ... אפס ברמת ניהול אנחנו בוקים את העובדות .. לא את הסיפורים .. בעובדה בנק ישראל לא פוגע..בסופי שבוע לא עובדים שם והספוקלנטים עושים צחוק מהבנק וואלה .. עם עובדות לא מתווכחים
  • 6.
    לרון 14/01/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    את ה"פיחות הזוחל" של 5% חודשי למי שזוכר....
  • 5.
    שהדולר יורד לפחות מ 3 אז הוא יפסיד המון מה כל הכבוד בזה (ל"ת)
    אנליסטים בדיחה! 14/01/2021 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מהלך מיותר ובלתי יעיל. (ל"ת)
    8 14/01/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מקווה שקונה זהב בדולר (ל"ת)
    אנונימי 14/01/2021 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מיכאל 14/01/2021 16:25
    הגב לתגובה זו
    אין שום פיחות חריג או איסוף של שקל. מגמה בכל העולם היא פיחות במטבעות הסחירים (דולר יורו וכו') ותיסוף בשווקים מתפתחים. ארה"ב ואירופה מדפיסים כמו משוגעים (במיוחד ארה"ב) וטבעי שיהיה פיחות.
  • 1.
    לבנק ישראל כמעט אין השפעה - ממולו יש הר דולרים (ל"ת)
    שמוליק 14/01/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.