הפד' כבר לא מאמין שמודל החיזוי הבינלאומי עקומת פיליפס עדיין רלוונטי
לא הרבה מבינים את זה, אבל ההחלטה של הנגיד האמריקאי, ג'רום פאואל לנטוש את יעד האינפלציה לטובת "אינפלציה ממוצעת", היא הודאה במשהו שעד היום היה טאבו. כבר 12 שנים, מאז תחילת משבר הסאב-פריים, שכלכלנים מוניטריים מתווכחים על התפקיד של עקומת פיליפס בכלכלה המודרנית. ההודעה של פאואל אומרת שהבנק המרכזי האמריקאי מוכן לתת לכלכלנים להמשיך להתווכח כמה שהם רוצים. מבחינתו, הוא בחר בצד שלפיו, לפחות בינתיים, עקומת פיליפס מתה.
עקומת פיליפס מתארת את הקשר ההפוך בין שיעור האבטלה במשק ובין האינפלציה. על פי התיאוריה, כשיש אבטלה גבוהה החברות במשק צריכות פחות 'להתאמץ' כדי למשוך עובדים ולכן לא צריכות להעלות את השכר יותר מדי, בעוד כאשר האבטלה נמוכה (כלומר, כולם עובדים) החברות צריכות לשלם יותר כדי לגייס עובדים טובים, השכר עולה ואיתו האינפלציה.
העובדה שבעיני נגיד הבנק האמריקאי עקומת פיליפס אינה רלוונטית חשובה, מכיוון שבמשך 60 שנים בערך, עקומת פיליפס היא הבסיס לכל מה שאנחנו יודעים על מדיניות מוניטרית. כל מודל שמנסה להסביר את התפקיד של בנקים מרכזיים, מתחיל מההנחה שקיים קשר הפוך בין אינפלציה לבין אבטלה. כשהאבטלה יורדת, האינפלציה עולה, ולהפך.
- עלייה קלה במספר התביעות לדמי אבטלה בארה"ב
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני המשבר של 2008, כלכלנים מוניטריים ידעו שיש בעיות עם עקומת פיליפס. התרשים הבא, מראה את הקשר בין אינפלציה ואבטלה בארה"ב בשנים 1948 – 2010. אם מישהו מצליח לראות בתרשים הזה קשר שלילי בין אבטלה ואינפלציה, הוא מוזמן להתקשר אלינו.
'העקומה זזה', או שהמודלים הכלכליים פשוט לא רלוונטיים?
הפתרון של הכלכלנים היה לטעון שעקומת פיליפס כל הזמן זזה. אמנם זה פתרון שיכול להסביר הרבה מאוד דברים, אבל יש לו בעיה קשה אחת: הוא לא יכול לספק תחזיות קדימה. תמיד אפשר למצוא, בדיעבד, שעקומת פיליפס זזה. אבל כשאין לנו יכולת לחזות מתי היא תזוז ולאן, זה לא ממש עוזר ככלי לתכנון מדיניות.
חוץ מזה, מאז 2008, התבררו עוד כל מיני בעיות שקיימות בעקומת פיליפס. אם ניקח דוגמה מישראל, אז ב-2011 למשל, הייתה פה מחאה חברתית. בעקבות המחאה, המשווקים והיצרנים קצת נלחצו. במקביל, היו קצת הקלות ביבוא, וזה תרם לכך שהתחרותיות גדלה. זה הביא למצב שבו מחיריהם של מוצרים רבים הוזלו, כי היצרנים הקטינו את המרווחים שלהם בעקבות המחאה, אבל הגידול ביעילות שנבע מכך הביא דווקא לגידול בתעסוקה. וכך, באופן מפתיע - במקום קשר שלילי בין אבטלה ואינפלציה, קיבלנו דווקא קשר חיובי.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
העולם יעבור ניסוי אחד גדול
תהליכים כאלה מביאים לכך שמודלים שמבוססים על עקומת פיליפס פשוט לא נותנים תחזיות אמינות, הרבה בגלל שעד שבבנקים המרכזיים מוצאים איפה עקומת פיליפס נמצאת, היא כבר זזה למקום אחר.
שינוי המדיניות של הנגיד פאואל הוא הכרה בכך שכשהמודלים לא נותנים תחזיות אמינות, אין לבנקים מרכזיים ברירה אלא לעשות ניסויים, בניסיון לעשות את הטוב ביותר שהם יכולים.
ההחלטה לנטוש את אסטרטגיית יעדי האינפלציה היא ניסוי כזה. במשך תקופה ארוכה, הצבת יעדי אינפלציה סייעה לבנקים המרכזיים להביא את האינפלציה קרוב ליעד באופן שיטתי. אבל מאז 2008, האינפלציה השנתית בישראל הייתה בתחום היעד רק 4 פעמים מתוך 12 אפשריות. הפעם האחרונה שבה זה קרה, הייתה ב- 2013. בארה"ב ובאירופה, המצב לא שונה בהרבה. אז מה שנשאר לפאואל לעשות, זה להכריז על שינוי המדיניות, בתקווה שעצם ההכרזה על שינוי המדיניות תעזור לו להגיע ליעד. בינתיים, גם זה לא כל-כך הולך.
הכותבים הם דר' אביחי שניר, האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי ושלומי ממניה מאוניברסיטת בר-אילן
- 5.יפה, כתבה מחכימה, מאמרי דעה ברמה טובה וגבוהה (ל"ת)מ 03/01/2021 12:03הגב לתגובה זו
- 4.הערה 31/12/2020 22:11הגב לתגובה זוהבעייה האמיתית היא שהן שיטת מדידת האינפלציה והן שיטת מדידת האבטלה שוות לתחת!
- 3.גם כשמדפיסים כסף האינפלציה לא משתוללת (ל"ת)אנונימי 31/12/2020 19:21הגב לתגובה זו
- 2.מה יש לומר טראמפ עוזב החגיגה נגמרה.הכל יפול זה הכי ברור (ל"ת)יוסי 31/12/2020 16:26הגב לתגובה זו
- 1.תרשים האינפלציהמדהים 31/12/2020 16:25הגב לתגובה זופשוט ביותר ומענג לראות את הנתונים
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
