שוק ההנפקות הישירות בוול סטריט יוצא לדרך
רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה כי תאפשר לחברות להירשם ישירות לרצפת המסחר, ללא צורך בליווי היקר של גולדמן זאקס ושכמותיו. הרבה חברות עדיין ישתמשו בשירותיהן של החברות הללו, אבל אף אחד כבר לא יהיה תלוי בהן להנפקה.
בואו נתחיל מזה שדמי הרישום האלה היוו ועודם מהווים חסם משמעותי של חברות רבות מכניסה לשווקים הפיננסיים. זה "קנס" שהולך וגדל ביחס ישר לגודל החברה ומדובר במיליונים על גבי מיליונים על גבי מיליונים. הבנקים הגדולים פועלים כחתמים וגם כסוג של מאעכרים, כשהם מקשרים בין המשקיעים לחברות והם אלה שקובעים את המחיר הראשוני למניה.
הם גוזרים קופונים שמנים על ליווי של הנפקות ראשוניות והנפקות בכלל. זה הלחם והחמאה שלהם. הרי הם בנקי השקעות ככלות הכול. יש לבנקים הללו השפעה ישירה על שוויין של החברות, שכולן רוצות שבנק מהטייר הגבוה ביותר ילווה אותם בהנפקה. וככל שהטייר גבוה יותר, כך גם התשלום שהוא דורש עבור השירותים גבוהים יותר.
עכשיו, מה שהיה שמור רק לחברות גדולות שרצו למשוך משקיעים שמנים בסיבוב ראשון של גיוסים, יהיה פתוח לכל. ביום שלישי הודיעו ב-SEC על כוונתם לאפשר את תוכניתה של הבורסה לניירות ערך בניו יורק ולהתיר לחברות לבצע "הרשמה ראשונית ישירה", כך שבמקום הליווי הצמוד של בנקי ההשקעות שמפנים את המניות למוסדיים האמריקאיים, עכשיו החברה תוכל למכור ישירות על "רצפת הבורסה" ולתת לשוק לקבוע את המחיר. לאחרונה, חברת פלנטיר (PLTR) נרשמה ישירות לבורסה בניו יורק. אבל היא בקטגוריה של היוצאות מן הכלל.
- דף חדש במשפחת לוי: מנפיקים את הנדל"ן ומערבים את הילדים
- מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-CII ניסו למשוך זמן, זה לא עבד
בבלומברג מדווחים כי ההחלטה הייתה אמורה לעבור כבר לפני כמה חודשים, אבל נדחתה לבקשת מועצת המשקיעים המוסדיים (CII), שמייצגת את מרבית קרנות הפנסיה הגדולות בארה"ב. ב-CII טענו כי המהלך מוריד הגנות למשקיעים ויקשה על תביעה עתידית במקרים של דיווחי לא מהימנים ב-IPO.
הנהלת הבורסה בניו יורק דחתה את הטענות הללו ואמרו כי המהלך לא יעלה את הסיכון למשקיעים. כנראה שב-CII ניסו למשוך זמן, בשל העובדה שראש ה-SEC אמור להתחלף עם כניסת הממשל החדש, שלא בטוח שהיה מאשר את המהלך. הרי הם והחתמים הולכים יד ביד ושולטים בשוק ההנפקות. עכשיו, השטיח נמשך מתחת לרגליים שלהם.
"מדובר במהלך משנה משחק (Game Changer) לשווקים הפיננסיים שלנו", מסר סטייסי קנינגהם, יו"ר הבורסה בניו יורק, בהודעה שפרסם לעיתונות. "יישרנו את מגרש המשחקים למשקיעים רגילים, אבל גם לחברות שרוצות להנפיק, שמקבלות את המוצר החדשני הזה", הוסיף.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
המהלך כבר קורץ לעמק הסיליקון
הרעיון הוא למשוך חברות צעירות יותר, בעיקר מתחום הטכנולוגיה, להירשם לבורסה ולהגדיל את מספר החברות הציבוריות הנסחרות בוול סטריט. נראה שהמהלך בהחלט תפס את עיניהם של מנהלי קרנות הון הסיכון בעמק הסיליקון, אלה שמניעים את תעשיית ההייטק האמריקאית.
לעיתים רבות החברות וקרנות הון הסיכון לא ששות להירשם בשל השווי המנופח, שמקפיץ את המניה ביום הראשון למסחר ואז לנפילה חדה. בוול סטריט קוראים לזה "פופ", על שם הרעש שבו אתה שומע את הכסף נעלם לך מהכיסים.
הדוגמה האחרונה היא מניית אייר בי.אנ.בי. שפתחה במחיר של 146 דולר למניה, תמחור גבוה בהרבה מהמחיר הרישום שעמד על 68 דולר למניה. לפי הדיווחים זה עלה לחברה ולמי שהעניק להן גב כלכלי 4 מיליארד דולר כדי להשיג את השווי הזה – כשמרבית הרווחים הלכו למשקיעים הכשירים שהשקיעו במניה בהנפקה.
כמו בתל אביב, רק הפוך...
גם הבורסה בתל אביב השיקה מוקדם יותר השנה רישום ישיר, אבל של מניות לא סחירות לציבור הרחב, אלא רק למשקיעים מוסדיים וכשירים – למי שיש תיק השקעות של למעלה מ-16 מיליון שקל. לאחר שקרנות הסיכון התקפדו בעקבות משבר הקורונה, התחלנו לראות טפטוף של חברות הייטק שנרשמו למסחר, לאחר תהליך סינון קפדני שעברו על ידי הצוותים של אחוזת בית. בניו יורק פירקו את המוסדיים, בתל אביב עוד לא.
אבל שוק ההייטק בישראל הרבה יותר מכוון לשוק האמריקאי ואין שני לחשיבותו של הנאסד"ק לחברות ההייטק הישראליות. כבר דיווחנו שלפחות 20 חברות הייטק ישראליות הולכות לגייס בשנה הבאה לפי שווי כולל של למעלה מ-100 מיליארד דולר. עכשיו זה כנראה רק יגביר את הטרנד.
כשנחשפו למידע הזה, גורמים שליוו בשנים האחרונות לא מעט חברות להנפקה בנאסד"ק, אמרו ש"נראה שהולך להיות קרחנה והישראלים לא ישארו אדישים". אפשר רק לקוות. יותר חשיפה של יותר חברות ישראליות לשווקים הגדולים של ארה"ב, בסוף תחלחל גם לפה, כשההייטק ימשיך למנף את הכלכלה הישראלית כולה בשנים הקרובות.
- 1.תכלס-איך עושים מזה כסף? (ל"ת)יהודי 23/12/2020 21:24הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
