וול סטריט
צילום: lo lo on Unsplash

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

החשש מפני התפרצת מוטציה של הנגיף עשויה להעיב על השווקים; וגם על רקע נתוני המאקרו המעורבים האנליסטים מסבירים כיצד יש להסתכל עליהם ומה ניתן ללמוד מהם; וגם האם מגמת הזדקנות האוכלוסייה העולמית תומכת בהאצה באינפלציה הגלובלית?

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע היציבות בשבועות המסחר החולפים, ותחילת ההתחסנות במדינות רבות. בתוך כך, האנליסטים מצביעים על החלשות במספר נתוני מאקרו ומסבירים כי הנתונים עשויים לבלבל. כמו כן, הם מציגים את התרחישים שעשויים לתמוך בעליית האנפלציה בשנים הבאות.

אך מעל לפתיחת השבוע צפוי גם לרחף החשש החדש מפני התפרצות מוטציה חדשה של נגיף הקורונה. על פי הדיווחים, הזן החדש שהתגלה בממלכה המאוחדת, מדבק ב-70% יותר מהזן הידוע ולא ברור האם החיסונים החדשים יהיו אפקטיביים כנגדו. בשבוע שעבר העריך נדב אופיר, אסטרטג השווקים הגלובליים של בנק הפועלים בראיון לביזפורטל, כי "כרגע השווקים מתמחרים שהקורונה מאחורינו בלי שום מהמורה, השוק מתמחר את החיסונים ולא מתמחר כמעט שום בעיה בדרך. אנחנו שומעים ידיעות על מיני מוטציה של הנגיף בבריטניה ואני לא יודע מה זה אומר מבחינה אפידמיולוגית אבל כדאי לזכור שהשוק מתמחר את התסריט של עולם שחוזר לנורמלי של לפני 2020" (לכתבה המלאה) .

מצבם הפיננסי של החברות ומשקי הבית לא רע

על רקע העלייה בתחלואה ברחבי העולם, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש  מסביר, כי "הנתונים הכלכליים בעולם המפותח משקפים היחלשות בפעילות בהשפעת המגפה, אך יחסית לעוצמת המגפה שהיא חזקה יותר לעומת חודשי האביב ברוב המדינות, ההיחלשות בפעילות הרבה פחות חמורה".

"מגזר התעשייה לא נפגע מהמגפה גם בחודש דצמבר. בארה"ב מדד מנהלי הרכש בתעשייה נותר כמעט ללא שינוי, באירופה ויפן המדדים אף עלו. בתחום השירותים התמונה פחות חיובית, אך בארה"ב מדד מנהלי הרכש עדיין מצביע על התרחבות מהירה (55.3) ובאירופה נרשם שיפור במדד. גם מדד הייצור התעשייתי בארה"ב המשיך לעלות בחודש נובמבר, אך הוא עדיין נמוך לעומת הרמה לפני המשבר. המכירות הקמעונאיות בארה"ב היו הרבה יותר גבוהות בנובמבר מאשר לפני המשבר, אך נרשמה בהן ירידה חודשית ראשונה מאז חודש אפריל".

מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'

מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז' 

הזדקנות האוכלוסייה תתמוך באינפלציה

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מצביעים על שורה של התפתחויות עולמיות שצפויות לתמוך באינפלציה, "שילוב של גידול בצריכה יחסית לפוטנציאל התפוקה, ולחץ לעליות שכר

בעקבות הזדקנות האוכלוסייה, מהווה מתכונת להאצה באינפלציה הגלובלית. ברור שמדובר במגמה ארוכת טווח ולא צפוי בהכרח האצה בשנה מסוימת".

"נקודת החולשה העיקרית בניתוח זה: יתכן שהודו ואפריקה (בהן צפוי גידול מהיר באוכלוסייה בגיל העבודה), יצליחו להחליף את סין בתור המקור לגידול מהיר בכוח עבודה (תרחיש זה מניח שיפור עצום בתשתיות ובחינוך הבסיסי באותן מדינות) כדי לספק את הגידול בביקושים העולמיים".

מקור: סקירת מאקרו שבועית לידר שוקי הון

נתוני מאקרו מעוותים

על רקע האופטימיות בשווקים, אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי של בית ההשקעות "אקסלנס", מצנן מעט את התלהבות. לדבריו, "לאחר שארה"ב הצליחה למשוך את הרבעון הרביעי ללא סגר הפד' עדכן משמעותית כלפי מעלה את תחזית התוצר ל-2020 מצפי להתכווצות של 3.7% להתכווצות של 2.4% בלבד. אך החוזקה הזאת עשויה להיסדק כשלונדון נכנסת לסגר וארה"ב מתקרבת אליו. נתוני החיסכון הגבוהים בארה"ב עשויים להיות מעוותים. מסתבר שהכנסות של בעלי עסקים מתוכנית "הגנת השכר" הממשלתית נחשבות כהכנסה לצורכי חישוב החיסכון, אך זאת תכנית שנמצאת על ציר שבין 'מענק' ל'הלוואה', שכן עסקים שלא יעמדו בקריטריונים מסויימים ייאלצו להחזיר אותם, ואז ימחקו בהתאם גם מחישוב החיסכון".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אצלנו שחקני מעו"ף מורידים כל יום את השוק (ל"ת)
    סוף שנה 21/12/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    וויטסמוק היחידה בביטקוין בת״א!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    777 21/12/2020 00:12
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מחר עליות קלות. המוטציה שטויות. (ל"ת)
    שרגא המפרמט 20/12/2020 20:08
    הגב לתגובה זו
  • לשרגא 21/12/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
    לך כמה גרושים.
  • 8.
    גם כך כל המדדים בסי כול הזמנים הזדמנות תיקון (ל"ת)
    vbbnh 20/12/2020 20:04
    הגב לתגובה זו
  • סי במול? (ל"ת)
    היי 21/12/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יקי 20/12/2020 20:03
    הגב לתגובה זו
    מחר בנא״סדק המראה לשמיים.
  • למה לא היום? (ל"ת)
    לקקי 21/12/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עדין לא מאוח. מי שלא ברח בשיא מטורף.הזדמנות אחרונה (ל"ת)
    יוסי 20/12/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    Gr29r 20/12/2020 18:58
    הגב לתגובה זו
    ליום אדום במיוחד....
  • 4.
    זה הרבה יותר פשוט: הפג מדפיס? השוק יעלה. כל השאר רעש (ל"ת)
    אני 20/12/2020 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המחשבה שהונפק כל דבר ש זז בקרוב היה שמח (ל"ת)
    YL 20/12/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מחר ירידות חדות באירופה ובארהב (ל"ת)
    רון 20/12/2020 18:42
    הגב לתגובה זו
  • אברהם 21/12/2020 08:04
    הגב לתגובה זו
    אני חושב הפוך מחר עליות חדות בעולם לקראת סוף השנה
  • תודה 21/12/2020 07:25
    הגב לתגובה זו
    נביא זעם
  • מוטי חיפה 20/12/2020 20:55
    הגב לתגובה זו
    כי המניות חזרו לערכים מלפני הקורונה אבל זה לא הגיוני אחרי הפסדים של חודשים.
  • 1.
    מי יעצור אותם כבר 20/12/2020 18:34
    הגב לתגובה זו
    מי יעצור אותם כבר
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.