ועדת הכספים אישרה סיוע לעצמאיות בחופשת לידה ולמשרתי מילואים
רשות ני"ע ועדת הכספים אישרה את התקנות שהעבירו לאישורה שר האוצר, ישראל כ״ץ, המסדירות תשלום מענקי סיוע לעצמאיות שהיו בחופשת לידה ולמשרתי מילואים. התקנות מסדירות את זכאותן לקבלת מענקי סיוע לעצמאים של נשים שהיו בשנת 2019 בחופשת לידה ולא יכלו להצביע על ירידה במחזור העסקי בתקופה זו. עוד מסדירות התקנות את זכאותם של עצמאים שיצאו בשנה שעברה לשירות מילואים והתמודדו עם בעיה דומה בגין תקופת השירות.
הזכאות למענקי הסיוע לעצמאים מותנית בכך שמחזור עסקאותיו של העצמאי בתקופת הזכאות (לאחר התפרצות נגיף הקורונה) נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס (החודשים המקבילים בשנת 2019, לפני התפרצות הנגיף) בסכום העולה על 40% או 25% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס – בהתאם לקבוע בחוק. המנגנון שנקבע בחוק יוצר קושי במקרים שבהם מחזורי העסקאות של עוסקים היו נמוכים בתקופת הבסיס בשל שירות מילואים או בשל תקופת לידה והורות, מכיוון שמחזורי העסקאות בחודשים אלה לא משקפים את מחזורי העסקאות הרגילים של אותם עצמאים. לפיכך, ייתכן שמנגנון החישוב הרגיל, לא יראה ירידה במחזורי העסקאות בשל נגיף הקורונה, למרות שמבחינה מהותית הקורונה פגעה בהכנסת אותם עוסקים בשיעור העולה על סף הזכאות שנקבע בחוק, והם אמורים להיות זכאים למענק הסיוע.
התקנות החדשות קובעות הוראות לגבי אופן ביצוע הגשת הבקשה למענק במקרים אלה ואת אופן ביצוע החישוב. המנגנון שנקבע בתקנות המוצעות הוא שיחשבו את תקופת הבסיס לאותם עוסקים באופן הבא: לגבי עוסקת עצמאית שהיה לה בתקופת הבסיס חודש של פעילות מופחתת, בה לא עבדה 7 ימים או יותר, בשל חופשת לידה או שמירת הריון נקבע שתוכל לבחור לחשב את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס לפי ממוצע המחזורים בחודשים בתקופה של 12 חודשים רצופים הקודמים לחודש הראשון שבו היה לה חודש של פעילות מופחתת, או בתקופת פעילותה מיום 1 בינואר 2019 עד יום 31 בדצמבר 2019, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם היתה לה פעילות מופחתת לפי בחירת העוסקת.
לגבי עוסק עצמאי שהיה לו בתקופת הבסיס חודש של פעילות מופחתת שבה לא עבד 7 ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים בצה״ל, נקבע שיוכל לבחור לחשב את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס לפי ממוצע המחזורים בחודשים תקופת פעילותו מיום 1 בינואר 2019 עד יום 31 בדצמבר 2019 למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם שירת במילואים כאמור.
- רשות ניירות ערך לחברות: ככה צריך להיראות דוח הדירקטוריון
- רשות ני"ע: חברות ציבוריות יחויבו לדווח על חקירות שמתנהלות נגדן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד האוצר מבהירים כי התקנות יחולו על גברים ונשים כאחד.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
