אגרות חוב לא קונבנציונאליות - האם הן מספקות תשואה עודפת?
ביום שישי האחרון, דיווחה חברת מידאס 0% לבורסה על עסקה למכירת כל פעילותה בתחום הנכסים המסחריים במגזר הערבי, לחברת רני צים -0.99% תמורת 70 מיליון שקל וברווח של למעלה מ-30 מיליון שקל. במקביל לעסקה, מסרה מידאס על פדיון מוקדם של סדרה ג' של החברה בשער של 107.9 שיתבצע תוך מספר ימים, זאת בעקבות העובדה שהזכויות של חברת מידאס בפעילות הנמכרת (לרבות הלוואות בעלים) היו משועבדות למחזיקי האג"ח.
מכירת הפעילות חייבה, בהתאם לשטר הנאמנות, בפדיון הגבוה בקרוב ל-10%, מהשער בעת פרסום הידיעה ותוך גזירת רווח נאה למשקיעים. מקרה זה הוא דוגמא מצוינת ליתרון המובנה שיש לאגרת חוב בעלת שעבוד לא קונבנציונלי (כזה שאינו פיקדון או נכס נדל"ן) על פני אגרת חוב לא מובטחת. מה היתרונות הנוספים באג"ח כאלו ואיזה אגרות חוב מסוג זה קיימות כיום בבורסה?
אתחיל בדוגמא של מידאס. במקרים בהם חברה רוצה לפתח פעילות חדשה היא צריכה לרוב לממן אותה הן מחוב חיצוני (הלוואות מבנקים) והן בהזרמת כסף מקופת החברה. לעיתים, לחברה אין את הרזרבות הנדרשות להשקעת הון עצמי ומשכך, פונה החברה להנפקת אג"ח, שמוזרם לחברת הבת בתור ההון העצמי שלה. עבור משקיעים מנוסים, מיד נדלקות כל הנורות האדומות שכן כך פעלה בזמנו דלק נדל"ן, שגייסה בישראל מיליארדי שקלים באג"ח והשתמשה בו כהון עצמי והסוף העגום ידוע, ודלק נדל"ן היא כמובן לא היחידה - היו עשרות חברות ציבוריות שפעלו כך.
ואכן, השקעה בשלב זה מהווה את השלב המסוכן ביותר. מצד אחד, הפעילות החדשה מתבצעת בחברת הבת וממומנת באמצעות בנקים שמחזיקים בשעבוד ראשון על הנכסים. מצד שני, מחזיקי האג"ח לוקחים סיכון של בעל מניות ולא נהנים מההצלחה ככל שתתרחש, אלא מקבלים ריבית וקרן ידועים מראש. במקרה של מידאס, רצתה החברה ליזום ולפתח מרכזים מסחריים במגזר הערבי, פעילות נדל"נית זו נזקקת לליווי בנקאי ומרכיב ההון העצמי הועבר לחברת הבת באמצעות גיוס אג"ח מסדרה ג' בהיקף של 55 מיליון שקל. כסף זה הוזרם לחברת הבת תוך שעבוד כל הזכויות בהלוואת הבעלים ובהון למחזיקי הסדרה.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנקודה זו ממש מתחיל התהליך המייחד את השעבוד הלא קונבנציונלי. אם בתחילת התהליך הסיכון ברמתו הגבוהה ביותר, אזי ככל שעובר הזמן קורים שני תהליכים מקבילים ששניהם משפיעים על הסיכון. התהליך הראשון, לאחר קבלת המימון להון העצמי (מכספי האג"ח) מתחילה הפעילות להתפתח ושם יכול המשקיע לבחון האם החברה יוצרת ערך מההשקעה. יצירת ערך מעלה את שווי הזכויות שמשועבדות למחזיק האג"ח ומחזקות את הבטוחה שלו. בדוגמא של מידאס, פעילות חברת הבת הצליחה עם הקמת מספר מרכזים מסחריים פתוחים, שהבולט שבהם הוא SEVEN על כביש 65 ליד אום אל פאחם.
התהליך השני, נעוץ בעובדה שלאורך הזמן אגרת החוב מתחילה להיפרע לשיעורין והחוב הולך וקטן. אז בתהליך שהתרחש במידאס שווי הפעילות צמח בעשרות מיליוני ₪ ואילו סדרת האג"ח נפדתה וקטנה מ-55 מיליון שקל ל-38 מיליון שקל. לקינוח, כמעט בכל אגרות החוב בעלות השעבוד הלא קונבנציונלי טמונה סוכריה – מנגנון פדיון מוקדם. המנגנון מגדיר שמכירת הפעילות המשועבדת, תביא לפדיון מוקדם ומלא של אגרות החוב במחיר גבוה מהמסחר בשוק. בדוגמא זו, מחזיקי אג"ח מידאס ג' יצאו לחגוג את ראש השנה בשער של 99 אג' ובתשואה לפדיון של קרוב ל-10% וביום שישי התבשרו על ביצוע העסקה במסגרתה האג"ח שלהם יפדה בשער של 107.9 הכולל תוספת ריבית בשל מכירת הפעילות המשועבדת.
בשוק האג"ח המקומי ישנן עוד סדרות אג"ח להן שעבוד לא קונבנציונלי, לכל אחת סיפור משלה ולכן ניתן רק מספר דוגמאות על קצה המזלג:
שעבודים הקשורים לנכסי גז:
רציו מימון סדרות ב 'ו ג' - סדרות האג"ח בהיקף של 350 מיליון דולר גויסו ושימשו כהון העצמי של רציו בפיתוח מאגר לוויתן. האג"ח מגובות בזכות לתמלוג מלוויתן והונפקו עוד בזמן שהיה בגדר תגלית, היום כפי שידוע המאגר הוא פעיל ומפיק גז ולפיכך ברמת סיכון נמוכה יותר. לאחרונה חתמה החברה על שלב ראשון במימון מחדש, ניתן להעריך שבהמשך תהליך החלפת מימון הבכיר במאגר למימון לטווח ארוך, עשויות אגרות החוב להיפדות בפדיון מוקדם.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
דלק תמלוגים א' - לסדרת האג"ח משועבדות הזכויות לקבלת תמלוגים ממאגר תמר (בעבור חלקה המקורי של דלק קידוחים) . החברה הודיעה ממש לאחרונה על תהליך של הצעת רכש שבסופו תשלוט בחברה קרן אסנס.
תמר פטרוליום א' ו ב' - סדרות האג"ח שימשו לרכישת הזכויות במאגר תמר (16.75% מהמאגר). זכויות אלו משועבדות בשעבוד ראשון למחזיקי האג"ח מסדרות אלו.
השקעה בפעילות בחברת בת:
מישורים ה' - בדומה למידאס גם מישורים הנפיקה ב-2017 כ-70 מיליון שקל באג"ח והשתמשה בו לרכיב ההון העצמי בחברת הבת מישורים USA. האחרונה רוכשת מרכזים מסחריים הזדמנותיים בארה"ב, משדרגת ומשביחה אותם ויוצרת ערך משמעותי. השווי הנכסי בניכוי חוב בנקאי במישורים USA צמח ל-300 מיליון שקל, ולסדרה ה' שעבוד ראשון על זכויות אלו.
קרסו ב' - לסדרה זו משועבדות זכויותיה של קרסו בחברת (בת) הליסינג ליס פור יו, שהיא אחת מחברת הליסינג הפחות ממונפות בישראל בעלת הון עצמי של כלכלי של קרוב לחצי מיליארד שקל.
שעבודים אחרים:
אלעד קנדה ב' - לסדרת אג"ח זו משועבדת חטיבת קרקע ענקית בטורונטו לכ-3,000 יח"ד. החברה נמצאת בתהליך מכירה חלקי או מלא, כך על פי דיווחי החברה, סעיף בשטר הנאמנות הכופה פדיון מוקדם במקרה של שינוי שליטה, גורם להערכות שגם סדרה זו תפדה בפדיון מוקדם.
חלל תקשורת יח' - לסדרת אג"ח זו בהיקף של 215 מיליון שקל, שעבוד על הלווין עמוס 4 ועל כל ההכנסות ממנו שעומדות כרגע על 20 מיליון דולר בשנה, מבחינה תזרימית ההוצאות של הלווין נמוכות מאוד. חברת חלל לכשעצמה ניצבת בפני מכירה לצד ג' או לפני גיוס הון, שני המקרים הם חיוביים עבור מחזיקי האג"ח.
לסיכום, אגרת חוב המובטחת בפיקדון בנקאי או בערבות בנקאית היא תמיד האפשרות הטובה ביותר, אולם, אם בוחנים לעומק ובצורה מושכלת גם את אלו בעלות השעבודים הלא קונבנציונליים, ניתן , בתקופת הזמן הנכונה, ליהנות מבטוחה טובה, למרות תשואה לפדיון גבוהה. ככל שיש happy ending, דהיינו פדיון מוקדם עם תוספת ריבית, מתקבלת השקעה מאוד מתגמלת.
קובי שגב, שותף מנהל, אקורד בית השקעות
- 10.יש ר א לי 23/09/2020 16:15הגב לתגובה זופדיון 33%. מחיר האג"ח כרגע בערך שני שליש מהפארי, כלומר: עד הפארי יש 50%. תשובה משלם וישלם כדי לא להפסיד את הקבוצה. עד סוף החודש ימכור את תחנות הכח ויכניס שותף לדלק ישראל, מה שיאפשר למחוק את כל החוב לבנקים והעברת בטחונות 40% מדלק קידוחים לסדרות. להזכירכם שדלק קידוחים גייסה חוב בהצלחה מעל הצפוי ולכן יש מצב שתחלק דיבידנד. מחירי הדלק עלו מאז השפל כך שמצבה של איתקה השתפר. בידקו וראו. ג.ג. מחזיק. שנה טובה לכולם.
- 9.חיים 23/09/2020 12:03הגב לתגובה זוהם מריצים את הבורסה חבורה של 4 חברות ענקיות בארצות הברית והם עושים כסף כל בלי לגנוב רק עולה לא יועומן מה שקורה שם יוכל להיות גם פקחי הבורסה שותפים לעברה
- 8.נושא מעניין , שמח ללמוד ממך כל פעם מחדש (ל"ת)אריק 23/09/2020 11:56הגב לתגובה זו
- 7.עוד כתבה איכותית מבית היוצר של קובי שגב (ל"ת)אלון 23/09/2020 11:55הגב לתגובה זו
- 6.עידו 23/09/2020 11:42הגב לתגובה זויכול להיות מעניין לא?
- 5.דוד 23/09/2020 11:18הגב לתגובה זומה קורה לטרמפ הוא מריץ כי יש לו סיבא החתן שלו הוא יש לו חברה שהוא מריץ והחתן עושה כסף כל
- 4.נוחי דנקר הריץ את המניות נכנס לכלא ופו יש שתפים להרצא (ל"ת)יוסי 23/09/2020 11:14הגב לתגובה זו
- 3.חייב חקירה מי מריץ את הבורסה שכסף שחור נכנס לבורסה (ל"ת)יוסי 23/09/2020 11:12הגב לתגובה זו
- 2.כול 5 שנים יש תיקון כבר 8 שנים שרק מרצים אותה בלי תיקון (ל"ת)אבי 23/09/2020 11:11הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מקצועית ומקיפה, שאפו (ל"ת)מאיר 23/09/2020 11:00הגב לתגובה זו

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
