וול סטריט מאוהבת: CureVac מזנקת בעוד 45% במסחר המוקדם
המירוץ אחרי הגביע הקדוש של עולם הפארמה צובר תאוצה. הגביע הקדוש הוא חיסון ו/או טיפול מוכח לווירוס הקורונה ששיגע את העולם. בחודשים האחרונים יש אינספור חברות שדיווחו על כניסה למירוץ. הכסף בזול בשווקים יוצר גם הוא תמריץ להיכנס למירוץ: תראו מה קרה למניות של מודרנה (סימול:MRNA), נווהקס (סימול:NVAX), אסטרה זנקה (סימול:AZN), פייזר (סימול:PFE) ועוד רבות אחרות, זמן קצר לאחר שהודיעו על כניסה לתחום.
ביומיים האחרונים נראה שיש כוכבת חדשה: חברת הביוטכנולוגיה הגרמנית CureVac. החברה הונפקה ביום שישי האחרון והחלה להיסחר תחת הסימול "CVAC"- המשקיעים בינתיים מאוהבים. לאחר שהונפקה בקצה טווח הערכות (16 דולר למניה), מניית החברה רשמה זינוק של 249%. כעת מזנקת מניית החברה במסחר המוקדם בעוד 45% ונסחרת כבר במחיר של כ-81 דולר למניה.
נראה כי החברה זוכה ל"הייפ" גדול גם בגלל זהות המייסד של החברה - המיליארדר ביל גייטס. בנוסף, ביוני האחרון החליטה ממשלת גרמניה לקנות כ-23% מהבעלות החברה תמורת כ-343 מיליון דולר. ביולי האחרון רכשה גם רשת ההשקעות של קטאר חלק מהחברה לטענת החברה, הכסף מההנפקה צפוי להגיע לטובת הרחבת יכולת הייצור של ההחיסון לנגיף.
האם ההתלהבות מוגזמת?
בהקשר של החברות המשתתפות במירוץ לחיסון, חשוב לזכור דבר אחד: כלל לא בטוח שהזוכה במירוץ תוכל לתרגם את ההצלחה המדעית לתזרים מזומנים שמצדיקת חלק מהערכות שווי כרגע בשוק.
- אשרי המאמין: כן פייט צופה הכנסות של 685 מיליון דולר
- הכישלון של גמידה סל - עוד חברת ביומד שריסקה את ה"חלום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך לדוגמה, המתחרה של CureVac במירוץ אסטרה זינקה, מתמחרת את הטיפול שלה בכ-3-4 דולר למנה. ג'ונסון אנד ג'ונסון מתמחרת את הטיפול שלה ב-10 דולר למנה, כאשר בחברה טענו כי הם לא צפויים להרוויח מהפיתוח של החיסון. מודרנה תמחרה בחודשים האחרונים את הטיפול שלה ב-74 דולר לטיפול.
ב-CureVac טענו לפני ההנפקה כי הם מתכננים להרוויח "רווח שולי אתי" על החיסון שהם צפויים לפתח. כמה זה במספרים? אף אחד לא יודע, כאשר גם סמנכ"ל הכספים של החברה סירב להתייחס לסוגיה.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.