וול סטריט
צילום: iStock
וול סטריט

פחד גבהים? הנאסד"ק איבד 1.4%, שוק האג"ח במוקד

המגמה של הימים האחרונים נמשכה גם היום: הריביות הריאליות בשוק חזרו לטפס ויש לכך השפעות על הסקטורים השונים. "מניות הערך" זינקו ומנגד חברות הצמיחה נחלשו. הזהב איבד 5% ונסגר מתחת לרף ה-2,000 דולרים לאונקיה
עמית נעם טל | (3)

יום המסחר בוול סטריט התנהל במגמה מעורבת, כאשר בדומה למסחר אמש היה שוני רב בין הסקטורים. מדד הדאו ג'ונס בלט בחוזקתו בימים האחרונים. מנגד, מדד הנאסד"ק המרכז את מניות הטכנולוגיה נחלש יחסית. 

מדדים בוול סטריט

S&P 500 0.58%
דאו ג'ונס 0%
נאסד"ק 1.12%

לאחר תקופה ארוכה בה "מניות הצמיחה" ו"מניות המומנטום" הובילו את המגמה החיובית בשוק והציגו תשואה גבוהה בהרבה משאר הסקטורים בשוק, בימים האחרונים המגמה השתנתה, כאשר "מניות הערך" מסקטורים "וותיקים" כמו  תשתיות, תעופה, בנקים ואנרגיה מזנקים, בעוד מניות הצמיחה חלשות

הסיבה לפער הוא המתרחש בשוקי האג"ח:  התמריצים הפיסקליים שהוכרזו בסוף השבוע האחרון מצליחים לעצור את הקריסה בריביות הריאליות (והן אפילו התחילו לעלות בימים האחרונים). בסיטואציה כזו, יש עדיפות ברורה למניות עם תזרים מזומנים חזק ויציב על פני מניות הצמיחה. 

במקביל, יש לציין כי המתיחות בין ארה"ב לסין עלתה בימים האחרונים בעקבות החתימה על הצווים האוסרים על ביצוע עסאות עם בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, וענקית האינטרנט הסינית טנסנט, שמפעילה את אפליקציית המסרים WeChat (לכתבה המלאה). מתיחות זו מעיבה על חברות הטכנולוגיה. 

בשוק האג"ח מרכז כאמור עניין רב: התשואה ל-10 שנים עלה לרמה של 0.63% והתשואה לתקופה של שנתיים טיפסה לרמה של 0.15%. בגזרת המט"ח, הדולר (DXY) עלה ונסגר ברמה של 93.6 נק'. 

בשוק הסחורות, הזהב והכסף נופלים ב-5% וב-14% ברקע לקפיצה הריביות הריאליות בשוק. במקביל, הנפט איבד 1% וירד לרמה של 41.5 דולרים לחבית.

מניות במרכז

מניות הטכנולוגיה הגדולות עשויות כאמור להיות פגיעות לנוכח הקפיצה החדה בריביות הריאלית. בהקשר זה נציין את מניית אפל (סימול:AAPL), אמזון (סימול:AMZN), פייסבוק (סימול:MSFT) ואלפבית (סימול:GOOG). 

קיראו עוד ב"גלובל"

מנגד, יש לא מעט סקטורים שמרוויחים מהתמריצים הפיסקליים האחרונים. סקטור הבנקאות לדוגמא מזנק בימים האחרונים. בהקשר זה נציין את בנק אוף אמריקה (סימול:BAC), סיטי בנק (סימול:C), ג'יי פי מורגן (סימול:JPM), וגולדמן זאקס (סימול:GS). 

סקטור התעופה והקרוזים מזנק גם הוא בימים האחרונים ברקע לצפי לתמריצים חדשים בתקופה האחרונה. בהקשר זה נציין את אמריקן איירליינס (סימול:AAL), יונייטד איירליינס (סימול:UAL). 

בגזרת הישראליות, חברת רדקום  (סימול: RDCM) הישראלית, המפתחת מערכות לבדיקת מערכות תקשורת, מדווחת על הכנסות של 9.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2020. החברה עברה לרווח מתואם של כ-200 אלף דולר והכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה (לכתבה המלאה). 

סיוה (סימול: CEVA) צפויה להמשיך לרכז עניין לאחר שעלתה אמש ב-8.6% לאחר דיווח על שיא הכנסות. ההכנסות עלו מ-18.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ל-23.6 מיליון דולר - עלייה של 28%. הקונצנזוס היה ל-21 מיליון דולר. הרווח הנקי זינק אף הוא, כשעלה מ-1.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2019 ל-2.9 מיליון דולר, עלייה 130%, כששיעור הרווח הנקי עומד על 12% (לכתבה הלאה).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מחר תל אביב שלוש אחוז למעלה (ל"ת)
    יובי 11/08/2020 23:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    . 11/08/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
    NASDAQ......נפילת ה"אימפריה "..כמו שמשכה בשקר את העולם מעלה --תמשוך עכשיו את העולם לתחתיות כמו שצריך ובאמת הרצון והיכולת והתבונה ...
  • אתה מזכיר לי את אלו שמכרו ב2008 ומתו מפחד.... (ל"ת)
    חנני 12/08/2020 08:28
    הגב לתגובה זו
קריפטו
צילום: pexels

S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות

ענקית המידע הפיננסי S&P Global תשיק מדד שישלב 35 מניות ו-15 מטבעות דיגיטליים במדד אחד, במטרה להציע חשיפה מפוזרת ומבוקרת לתחום הקריפטו, גם למשקיעים מוסדיים

רן קידר |
נושאים בכתבה קריפטו S&P

מדד חדש בשם S&P Digital Markets 50 הושק השבוע על ידי S&P Dow Jones Indices, זרוע המדדים של ענקית המידע הפיננסי S&P Global. המדד נועד להציע למשקיעים חשיפה מגוונת לתחום הקריפטו, לא רק דרך מטבעות דיגיטליים, אלא גם באמצעות מניות של חברות הפעילות בענף. בפועל, מדובר במוצר שמאחד 15 מטבעות קריפטו מרכזיים עם 35 מניות של חברות הקשורות לתחום, בהן בורסות, חברות בלוקצ’יין, ספקיות ארנקים דיגיטליים, שירותי סליקה ועוד. 

המדד פותח בשיתוף עם חברת Dinari והוא נועד לספק למשקיעים מדד מאוזן ושקוף שמייצג בצורה רחבה את שוק הנכסים הדיגיטליים. תנאי הסף הברורים שפורסמו מוודאים שהמדד כולל רק נכסים בעלי שווי שוק משמעותי: מטבע דיגיטלי חייב להיות בעל שווי שוק של לפחות 300 מיליון דולר כדי להכנס למדד, ואילו בהקשרי מניות, על החברה להציג שווי שוק של לפחות 100 מיליון דולר. בנוסף, לא יותר מ-5% ממשקל המדד יינתן לנכס בודד

המדד לא ייסחר בבורסה המסורתית אלא יהיה נגיש כטוקן ניתן להשקעה, שיונפק על ידי Dinari וייקרא dShare. הטוקן יהיה זמין בפלטפורמת Dinari עד סוף השנה, ויספק למשקיעים חשיפה ישירה למדד מבלי לרכוש את הנכסים עצמם. הרעיון הוא לאפשר למשקיעים, פרטיים ומוסדיים, להיחשף לשוק הקריפטו מבלי לבחור מטבע או מניה בודדת, ובכך להפחית סיכון וליהנות מהפיזור שמספק מדד מקצועי. לאור המגבלה שאף נכס לא יעלה על 5% מהמדד, אין חשש מדומיננטיות של ביטקוין או את’ריום בלבד. 

זהירות, תנודתיות לפניך?

המהלך של S&P לא מגיע בחלל ריק. מדובר בתקופה שבה ממשל טראמפ נוקט קו רגולטורי מקל יחסית כלפי מטבעות דיגיטליים, והשווקים מגיבים בהתאם. בשנת 2025, מניית קוינבייס Coinbase 3.06%   זינקה בכ-55%, סטרטג'י MicroStrategy Inc  שהפכה להיות מעין "קופת ביטקוין" רווחית עלתה בכ-24%, וחברת סירקל Circle Internet 1.17%  , שעוסקת במטבעות היציבים נחשבת לאחת ההנפקות הציבוריות החזקות של השנה. גם הביטקוין עצמו שבר במהלך סוף השבוע שיאים חדשים וחצה לראשונה את קו ה-125 אלף דולר. 

על הרקע הזה, ההשקה של מדד שמאגד את כל התחום נראית כמו מהלך שנועד לקרב את המשקיעים המוסדיים והכסף החכם עוד צעד לעבר אימוץ הקריפטו. באמצעות כלי מדד קלאסיים, S&P לוקחת שוק תנודתי מאוד והופכת אותו לנגיש יותר דרך מסגרת מדדית, הנשענת על כללים ברורים ומנגנון איזון רבעוני. קמרון דרינקווטר, מנהל המוצר הראשי של S&P DJI, הסביר שהמדד מציע "כלים עקביים, מבוססי־כללים, כדי להעריך ולהיחשף לתחום". לדבריו, "הקריפטו והנכסים הדיגיטליים כבר לא בשוליים, אלא במרכז הכלכלה הגלובלית".

דלויט (X)דלויט (X)

דלויט הכינה דוח עם הזיות AI; נאלצה להחזיר את רוב התמורה

פירמת החשבונאות והייעוץ הכינה דוח לממשלת אוסטרליה; "במקום לשלם מאות אלפי דולרים לחברה שמשתמשת בצ'אט GPT, עדיף פשוט לעשות מנוי ולחסוך כסף לציבור"

רן קידר |
נושאים בכתבה דלויט AI

דלויט נאלצת להחזיר כסף לממשלת אוסטרליה לאחר דו"ח AI כושל - חברת החשבונאות והייעוץ הענקית מובכת בגלל שימוש בצ'אטים בכתיבת דוח לממשלת אוסטרליה. הדוח עם הזיות ומפנה למקורות לא קיימים. מעבר לביקורת ולפגיעה בתדמית, הפירמה החזירה את רוב התשלום - 440 אלף דולר.  

דלויט היא אחת מחברות הייעוץ הגדולות והמכובדות בעולם וזה לא באמת מפתיע שהיא משתמשת ב-AI, והיא כמובן לא לבד. אבל השאלה הגדולה היא הפיקוח והבקרה-עריכה על ה-AI. כשמשלמים 440 אלף דולר על דוח - ראוי שתהיה בדיקה. 

ביולי, דלויט הגישה למשרד התעסוקה ל ממשלת אוסטרליה דו"ח מקיף על מנגנון הענישה האוטומטי במערכת הרווחה המקומית. הדו"ח, שנועד לבחון את יעילות המערכות הממוחשבות לאיתור הונאות ברווחה, הפך במהרה לבושה כאשר התגלו בו שגיאות בסיסיות שהובילו לחקירה ציבורית.

מי שחשף את השערורייה היה ד"ר כריסטופר ראג' מאוניברסיטת סידני, חוקר אקדמי שקרא את הדו"ח במסגרת מחקרו. ראג' גילה רשימה ארוכה של שגיאות בעייתיות: הפניות לכתבי עת שלא קיימים, ציטוטים מחוקרים שמעולם לא פרסמו את המאמרים המיוחסים להם, ואף אזכור לפסק דין מפורסם שרלבנטי לדוח, תוך אזכור לפסקי דין לא קיימים.  

"מה שאנו רואים כאן הוא תופעה קלאסית של 'הזיות AI' - מצב שבו המודל ממציא מידע שנראה סביר אך אינו מבוסס על עובדות", מסביר ראג' את ממצאיו. "הבעיה היא שכאשר מדובר בדו"ח ממשלתי רשמי, המחיר של שגיאות כאלה יכול להיות קטלני למדיניות ציבורית."

תגובת דלויט