כסף, חסכונות, פיננסים
צילום: Josh Appel, unsplash
קרנות השתלמות

פדיונות בקרנות ההשתלמות - האם זה מוצדק?

החל מהיום יכולים החוסכים למשוך כסף מקרן ההשתלמות שלהם ללא מס. מסתבר שיש גופים שסבלו מפדיונות יחסית משמעותיים, אם כי בסה"כ אין פדיונות כבדים; האם בתקופה של חוסר וודאות זה הצעד הנכון או שההיסטוריה והשכל צריכים לשחק תפקיד?

נושאים בכתבה קרן השתלמות

בחודש שעבר, הציגו ראש הממשלה ושר האוצר את ״רשת הבטחון״ הכלכלית לשכירים ועצמאים. בין היתר, כללה התכנית פטור ממס על משיכת כספים מקרן ההשתלמות, כשהחל מהיום (10/8), באפשרות החוסכים למשוך מהקרן סכום חודשי של 7,500 שקל, ובסה"כ בחצי השנה הקרובה ניתן יהיה למשוך עד 45,000 שקל. מסתבר שיש רבים שהחליטו למשוך כספים מקרנות ההשתלמות, אך לא מדובר בנהירה של פדיונות, וגם - בעוד שיש גופים שאצלם הפדיונות היו יחסית משמעותיים, יש גופים שאצלם היו פדיונות נמוכים מאוד.   

לקריאה נוספת:

איך בוחרים קרן השתלמות - דירוג קרנות השתלמות

במקום למשוך את קרן ההשתלמות - קחו הלוואה מהקרן

המדינה מאפשרת למשוך קרן השתלמות לפני הזמן, האם זה כדאי?

לאחר פרסום התכנית הורמו גבות רבות, באשר לאפקטיביות של הסעיף המדובר, היות ובעלי קרנות ההשתלמות משתייכים לרוב לעשירונים הגבוהים. בנוסף, התיקון לא רלוונטי למרבית הקרנות, שכן מתוך קרנות בהיקף של כ-240 מיליארד שקל, כ-70% מתוכן נזילות ממילא.

הסתייגות נוספת, נסובה סביב שאלה עקרונית, מדוע שהחוסך ישבור את חסכונותיו הנושאות הטבות מס מרחיקות לכת (פטור מרווחים, והטבה בעת ההפקדות), בזמן שבשוק אלטרנטיבות, לרבות לקיחת הלוואה מהקרן עצמה. מעבר לכך, האם נכון שבשעה קשה מעין זו נותנת המדינה לאזרחיה אפשרות לאכול את כספי החסכונות שלהם?.

אלא, שכעת מתברר כי על אף ההסתייגויות הרבות, אזרחים רבים בחרו להיעזר בתכנית ולמשוך את כספיהם מהקרנות. דבר שמלמד בראש ובראשונה כי על אף התפיסה הרווחת המשבר לא פסח על בעלי המשכרות הגבוהות שנפגעו גם הם ממשבר הקורונה, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות בן או בת הזוג.

בנוסף, נראה כי, בתקופה בה חוסר הוודאות שולט, רבים מפחדים לקחת סיכונים מיותרים בדמות הלוואות, גם אם זה במחיר של פגיעה בחסכונות לטווח הארוך. זאת, על אף העובדה שההיסטוריה מלמדת כי במקרה של לקיחת הלוואה על חשבון הקרן, במרבית המקרים התשואה מחזירה את הריבית.

האם כדאי למשוך?

כשבאים לבחון האם משיכת קרן ההשתלמות היא הצד הנכון עבור החוסך, השאלה הראשונה שצריכה לעלות היא האם אתם זקוקים לכסף באופן דחוף?. במידה ולא, בהחלט מומלץ להשאיר את הכסף בקרן שכן הוא פטור ממס רווחי הון, ובהסתמך על ההנחה הרווחת לאורך זמן השקעה בשוק ההון מניבה רווח לחוסכים.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אבי 11/08/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שאני מושך כסף מקרן השתלמות, ומפקיד שוב את אותו הכסף בחזרה אני מקבל שוב הטבת מס כלומר על אותו כסף אני מקבל פעמיים הטבת מס מישהו שם לב לזה ?
  • תשמע אתה גאון. פרס נובל בדרך (ל"ת)
    ע 12/08/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יורי 10/08/2020 22:40
    הגב לתגובה זו
    כתבה ממומנת כמו שאר הכתבות על הנושא מפחדים שתוציאו את הכסף אני הפסדתי 10000 ש
  • 9.
    קוסקוס 10/08/2020 19:05
    הגב לתגובה זו
    עדיף למשוך מאשר ליטול הלוואה שהריבית שלה, בהתחשב בסיכון הקיים בשוק כיום, גבוהה.
  • 8.
    שכל אחד יעשה מה שהו מרגיש-אף כלכלן לא מבין כלום (ל"ת)
    רפי 10/08/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צבי נוי 10/08/2020 18:18
    הגב לתגובה זו
    א. ההיסטוריה מלמדת שמי שמשקיע בשוק בועתי מפסיד הרבה כסף. גם כשהוא עולה וגם כשהוא יורד. ב - 1929 לקח איזה 20 להחזיר את הכסף. ב. עדיף לגווע ברעב בעוד 20 שנה ולא עכשיו ג. גם ככה האינפלציה שהממשלה והבנק המרכזי מייצרים (בעקבות הפד) ימחקו את הערך של החסכונות.. אז עדיף למשוך ולהשתמש ד. כמובן שבאופן כללי, עדיף לחסוך כסף, להשקיע לטווח ארוך ולצרוך פחות... אבל הכלכלה כל כך מעוותת (תודה לפד) שאפשר להבין את מי שמושך עכשיו
  • אה? 10/08/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    מסכים איתך בהכל למעט אינפלציה. כרגע אין אינפלציה. גם לא נראה שתהיה אינפלציה בקצב הזה, כי החישוב של הלמ"ס מעוות כמו הכלכלה.
  • 6.
    משכתי את כל הקופה בהפסד של 40%... (ל"ת)
    אין ברירה 10/08/2020 18:13
    הגב לתגובה זו
  • לא הפסדת כלום (ל"ת)
    רפי 10/08/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כ"כ 10/08/2020 18:08
    הגב לתגובה זו
    את שינוי התנאים שבוצע בקופות הגמל
  • 4.
    לרון 10/08/2020 18:06
    הגב לתגובה זו
    נהדרים,וזו הבעיה,לדעתי מפחדים המושכים גם משינוי התנאים!!
  • 3.
    הבורסות לא במקומן 10/08/2020 17:55
    הגב לתגובה זו
    אמורות להיות חצי.רק הריבית האפסית תומכת
  • 2.
    מי שצריך כסף שימשוך- רק בורא עולם יודע מה יהיה (ל"ת)
    אלי 10/08/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
  • זאת באמת בעיה, כי אין בורא עולם. (ל"ת)
    אלי אלי 11/08/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נכון או לא נכון, צריך להביא אוכל הביתה (ל"ת)
    אני 10/08/2020 17:18
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.